ועדת הכספים צפויה לאשר בעוד שבועיים לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שאושרה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ושנועדה לתת פטור מארנונה גם לבתי כנסת או בתי תפילה הממוקמים בתוך מוסדות לימוד כגון בתי מדרש, מנזרים וכד'.
מטרת ההצעה הינה לתקן את הלקונה הקיימת בחוק משנת 2012 הפוטר בתי כנסת מתשלומי ארנונה. זאת לאחר שהתעוררו מקרים בהם בתי כנסת שהתקיימו בהם מעבר לתפילות גם לימודי תורה או בתי כנסת שבתוך בתי מדרש, נדרשו לשלם ארנונה, אף אם מופחתת.
את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה).
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בדיון כי "מדברים על חוק שהמשמעות הכספית שלו מאוד קטנה. גם ככה מדובר במקומות שלא משלמים ארנונה מלאה. 62 חברי כנסת הצביעו בעד החוק בקריאה ראשונה, כלומר מליאת הכנסת מעוניינת בחוק הזה".
נציג משרד הפנים, שחר פרלמוטר אמר כי "אין לנו התנגדות למעט הצורך לבחון את הסוגיה של עדות לא-יהודיות ומה קורה לגביהן בנושא בתי תפילה ואם יש כאלו בתוך מוסדות לימוד".
ח"כ יואב בן צור אמר בדיון כי "מבדיקה שעשינו בעדות לא-יהודיות כמעט אין דברים כאלה. גם עכשיו הם כבר פטורים או שיש להם הנחות, כי בממוקמים תוך בתי ספר, אך אין להם בתי מדרש כמו אצלנו ואם יהיה צורך ניזום הצעת חוק נוספת".
מי שביקשה לשנות את נוסח החוק היתה חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), שדרשה להוסיף לנוסח החוק: "לרבות בתי מדרש לנשים, בתי מדרש לא-אורתודוקסיים ובתי מדרש חילוניים. כבר מהמאה ה- 15 יש בתי מדרש לנשים, כך למשל באביניון בצרפת. בית כנסת של נשים, מקום שבו הן מתכנסות ולומדות תורה. אני לא רוצה למצוא עצמי במצב עמום כשאחרי אישור החוק, בתי מדרש של נשים לא ייכללו בו. כיום יש בתי מדרש לנשים שזה גם בית הכנסת שלהן ושלא נמצא יש דור של תלמידות חכמות שלומדות תורה ולא רוצה למצוא עצמי בהגדרות לא ברורות מזה בית כנסת, מי נכלל בהגדרה ומי לא".
יו"ר הוועדה גפני העיר ללביא, כי "ההסתייגות מיותרת, כי אם יש בית כנסת, בכל מקרה פטורים מארנונה הן בתוך החוק, ולכל הפחות יש הנחה בארנונה. זה עפ"י החוק הקיים".
גפני הפנה את לביא להיוועץ בעניין עם היועצת המשפטית לוועדה ובכל מקרה אמר שאם היא תגיש הסתייגות הוא יתנגד לה וזו תיפול בהצבעה.
יועץ למנכ"ל עיריית ירושלים, ליאור בנימין אמר כי "עמדת העירייה לא נגד החוק הזה, אלא ככל שיעבור לחדד את אותה הצעה, לכתוב למשל חדר אחד בתוך מוסד ולא יצטרך מנהל הגבייה לבדוק בכל חדר אם יש ארון קודש או לא. העלות נותרה 18-24 מיליון שקל אז לעגן שכל פטור שיינתן העירייה תשופה".
כלכלנית במרכז השלטון המקומי, הילה זהבי טענה כי "מדובר באובדן הכנסות לרשויות המקומיות ואנחנו מבקשים שיובהר שבכית כנסת יוגדר ככזה, ככל שיש ארון קודש שיש בו ספר תורה ומתקיים בו מניין".
מנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת, רן ישי אמר כי "הסכמנו לנוסח הראשון ואנחנו מתנגדים לתיקון שרוצים להעלות לקריאה שנייה ושלישית של דתות אחרות. מבחינתנו זה נושא חדש שלא נדון בוועדת שרים. אנחנו זקוקים לזמן לבחינת הסוגייה".
יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון והודיע כי "היום לא נקיים הצבעה, כי מבקשים שנצביע רק בעוד שבועיים ואנחנו נעתרים לבקשה".
עוד אמר כי "אני מבקש ממשרד הפנים לבוא עם תשובה יותר ברורה. העמדה שלנו, שאנחנו יודעים מה קורה בדתות אחרות אצל מוסלמים לא קיים המצב הזה ואצל נוצרים לומדים במנזר, אבל אז יש את הכנסייה. שמשרד הפנים יעשו עבודה ויחזור עם תשובה. אולי בכלל העניין לא רלוונטי ולא מתקיים במציאות ואז המשרד לירושלים לא יידרש לטעון נושא חדש, מה שמעכב את קידום החוק.
"ההערכה שלי שלא מדובר על תקציבים בסדרי גודל גדולים. רק בירושלים זה קורה. לא היה דיון כזה באף מקום אחר ויש ישיבות גם בבני ברק ובאלעד וכד'".