סגולתה ומעלתה של הדלקת נר חנוכה: בימי החנוכה טמונים כח ועוצמה להביא לאדם שפע אלוקי, התחדשות וצמיחה. מעלת הדלקת נרות החנוכה: התעוררות והתחדשות השכל האלוקי בכל העולמות, ובעולמו הפרטי של כל אחד מישראל. (מתוך דברי קדשו של המגיד בספרו "כתבי קודש")
החידוש המיוחד המובא בדבריו של המגיד ממעזריטש הקדוש, שמביא את הנלמד ממהות פעולת הדלקת נרות החנוכה, כמשל להדלקה והארת נפש האדם באור אלוקי.
הצדיק מוריד שפע לכל העולם
הצדיק מוריד את השפע לעולם, ע"י הסתכלותו האלוקית על העולמות, שהוא מסתכל בבורא עולם בראיית הנשמה האלוקית, ומקבל את 'ידיעת האלוקות' בבהירות ובעוצמה, ו'ידיעת האלוקות' נחקקת עמוק בעומק נפשו, וע"י זה הוא מביא שפע וחיות לכל העולמות, וגורם לכך, שכל עם ישראל ירימו ראש, יתבוננו ויסתכלו לבורא יתברך, וכך יוכלו לקבל "דעת" אמיתית ושלימה בידיעת האלוקות, כמו דעת הצדיק.
הצדיק משול לראש, וכמו שביכולת הראש להניע את כל האיברים ולתת בהם כח, כך ביכולת הצדיק לרומם, להניע ולתת כח לכל אחד מעם ישראל - שיעבדו את בורא עולם בשמחה, אהבה ויראה, מתוך התבוננות והסתכלות בגדלות הבורא, ומתוך ידיעה ואמונה ש'אין עוד מלבדו'.
עבודת הבורא מתוך חיבור ודבקות היא מקור החיים והחיות, וביכולתה להוריד לאדם שפע אלוקי 'אין סופי', ברוב טובה וברכה בגשמיות וברוחניות.
מכאן ניתן להבין: בימי החנוכה יש לאדם אפשרות לקבל את השפע האלוקי, בעזרת החיבור לצדיק וההליכה בדרכיו, מכיון שהצדיק הוא שמוריד את השפע והברכה לכל עם ישראל.
הדלקת הנר המאירה בכל אחד מישראל
הדלקת נר חנוכה מאירה באור אלוקי בכל העולמות, בכל אחד מעם ישראל, כמו שהאש מאירה בתוך החושך.
כך, יש לאדם אפשרות להרגיש את מציאות הבורא עולם ואת ה'אור אין סוף' שהיה הווה ויהיה, ומתוך הרגשת מציאות זאת האדם מרגיש חיבור לאור האלוקי, ואור זה מתפשט ומתעצם בו, וחודר לעומק חייו הגשמייים והרוחניים, והאדם מקבל חיות אלוקית בכל הוויתו.
הורדת השפע האלוקי לאדם, מושפעת מה'יחוד' בין המשפיע למקבל:
1. מקבל מקושר בשכלו למשפיע: מעיינות השכל מחוברים למציאות האלוקית ול'אור האין סוף', ועל ידי כן מאירים באדם בשלימות אור ה'הכרה אלוקית'.
2. מקבל המקושר ברגשי אהבה למשפיע: בעבר, האדם היה מקושר בשכלו למשפיע - בורא עולם, וההבנה השכלית חקקה בנפשו, בקרבה ואהבת הבורא, וכאשר שכלו מתמעט, עדיין נשארה בו אהבה לבוראו.
3. מקבל המקושר למשפיע ברגשי האהבה שנותרו בליבו מהעבר: כאשר האדם לא עושה פעולות יום יומיות לעורר את אהבת ה' בליבו, האהבה אינה מתוחזקת, והיא מתמעטת אט אט.
במהלך הזמן נשאר באדם רק הרושם של האהבה מהעבר, והאהבה אינה מתחזקת ומתחדשת, והאדם ממשיך לקיים תורה ומצוות מכיון שהורגל בדבר, כ'מצות אנשים מלומדה'.
הדבר נקרא: "רגל מן השוק" (שבת כא), רגל מלשון: 'רגילות', שהרגילות בקיום תורה ומצוות נחקקה בלב האדם הותירה בו רושם, מהימים שעוד היו בו רגשות אהבה ויראה למלכו של עולם.
אור השכל גורם לִדְבֵקוּת בשורש החיים והחיות
אדם שרוצה לזכות להוריד את החיות והשפע האלוקי לחייו, צריך להדליק את 'אור השכל', וכך ידלקו בתוכו החיבור האלוקי, יחד עם רגשי אהבה ויראה.
הוא יוכל להגיע למצב של התדבקות בשורש החיות, שהיא: "הדלקה". נשמת האדם נדלקת בקרבו, משום שהוא מתחבר בכל הדרגות שהוא מצוי בהם בחייו, אל המקור העליון ואל השכל העליון, וכך הוא זוכה שבכל המצבים והדרגות הוא מצליח להעלות את המוחין לדרגות גבוהות, ומגיע לכך, שהוא מחובר לשורש ולמקור האלוקי.
הדבר גורם לכך, שככל שהמוחין נמצאים יותר במצבי 'גדלות', כך גם במצבים שחיבורם לאלוקות מתמעט, נשאר בהם עדיין הרושם של 'ימי הגדלות', שנקרא: "רשימו", וגם, בימים אלו הוא יכול לעבוד את בורא עולם בחיבור וקשר גבוה יותר מבעבר.
נר אלוקים נשמת אדם
הדלקת נר חנוכה היא בחינת ה"הדלקה של נשמת האדם", שמורה על חיבור מחודש של בחינת "הֶרְגֵּלִים", הרגלי העבר וקיום התורה ומצוות, לשורש העליון, והמשכה מחודשת של אש הקודש של אלוקים צבאות, וכשיש חיבור מחודש לשורש הנקרא 'הדלקה' אוחזת האש האלוקית בכל העולמות הכללים והפרטיים, בבחינת שלהבת העולה מאליה.
החיבור הזה נקרא: "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים" (שמות לד, ז), ולכן, בחנוכה בעת הדלקת נר החנוכה, מתעוררת מידת "נוצר חסד לאלפים" המורה על השפעת גילוי האלוקות, הנמשכת למקורות השפע שמאירים בתוך העולמות הנקראים 'אלף', כי הם שורש החכמות וההשפעות.
בצדיק קיימים כל דרגות הנפש בשלמות
עבודה זו נובעת מעבודתו של הצדיק. בצדיק קיימים כל שלשת הדרגות שהוזכרו בנפש בשלימותם - ביכולתו, ובמהות עבודתו: לאחד את כל הכוחות בשלימות, ע"י כח ה'הסתכלות'.
על ידי הסתכלות זו, מבטל הצדיק את הריחוק בין הדרגות הגבוהות והנמוכות שבנפש האדם, ובכך הוא משפיע על כל אחד מבני ישראל שיוכל לעלות לדרגה גבוהה יותר, והשפעה זו חלה על כל העולמות. וכך האדם מתעלה, ונעשה כחומר לצורה העליונה – ויכול להגיע לציור אלקותו יתברך, ושמו של בורא עולם נשלם בכל הבריאה ומתגלה במלוא הודו ותפארתו בפאר והדר.
בימי החנוכה ניתן כח לכל אדם מישראל
הסתכלות האדם באור האלוקי היא, עצירת מהלך החיים השוטפים הנוטלים מהאדם את ישוב הדעת, וגורמים להפרדה בין כוחות הנפש, וממילא חוסר חיבור בין הגוף לדבקות הנשמה האלוקית הטהורה.
כאשר האדם מפנה זמן בקביעות במהלך יומו, ואפילו זמן מועט, מתבונן ומסתכל בעזרת כוחותיו והרגשותיו, לכל אשר קורה עמו במבט הנכון, ומגיע להכרה במציאות האלוקית וש'אין עוד מלבדו', בכל הוויתו הפנימית, הוא חי את האלוקות בין בגשמיות ובין ברוחניות, במידותיו, במעשיו ובמחשבותיו, וכך, מגיע להשגה שרק כוחות בורא עולם פועלים בעולם, וכל השאר – פועלים בגדר הדמיון השקרי בלבד.
כח הצדיק פועל בכל אחד מישראל
ההסתכלות של הצדיק פועל בכל אחד מישראל. כל יהודי שהולך בדרכו של הצדיק, שהיא דרך של התבוננות בבריאה בצורה הנכונה של ראיית המציאות האמיתית, הוא מגלה את הנקודה הפנימית של החיות האלוקית הקיימת בו, בכל דרגה שהוא נמצא.
האש הדולקת בפתילה – משולה לכוחות האדם
כשם שהאש הדולקת בפתילה גורמת לשמן לדלוק, ולהוציא מהכח אל הפועל את כח הבעירה הקיים בשמן ובפתילה, והם יחדו נעשים מאכולת אש, לבעור ולהבעיר.
כך האדם שהוא בבחינת 'נר ה' נשמת אדם', כאשר נשמתו מרוממת ומרימה ראש כלפי מעלה לבורא עולם, מתבוננת ומסתכלת לצור מחצבתה, היא מאירה את כל הווית האדם, בגופו ובנשמתו וכל העולמות כולם, ויחוד ואחדות בורא עולם מוארים באור נרות החנוכה, ומאירים את נשמות ישראל, בניו האהובים של בורא עולם, שיחוד זה הוא מטרת הבריאה, שכן קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הם.