שאלה
כמה מבעלי דירות בבניין משותף ביקשו להתקין מצלמות אבטחה בשטחי הבניין כדי להגביר את תחושת הביטחון של הדיירים, לצורך זאת הוצע על ידי חלק מבעלי הדירות כי ועד הבניין ירכוש את מצלמות האבטחה ויתקין אותן.
מנגד טענו בעלי דירות אחרים בבניין כי די להם שדלתות הכניסה לבניין נעולות באמצעות מערכת האינטרקום ולא נדרשת הוצאה כספית נוספת לרכישת מצלמות אבטחה וממילא שהם מבקשים שלא לשאת בעלויות התקנת המצלמות.
הדין עם מי?
תשובה
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קסא סעיף א) "בני חצר כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם, אבל שאר הדברים, כגון ציור וכיור, אינו כופהו. עשה אחד מעצמו, אם גילה השני דעתו שהוא חפץ בו, מגלגלין עליו את הכל ונותן לו חלקו בהוצאה."
מדברי השולחן ערוך עולה כי בנוגע לצרכי הביטחון הנדרשים לבניין הרי שכל בעלי הדירות חייבים להשתתף בתשלום העלויות וזאת כפי שנפסק שבני החצר המשותפת כופים זה על זה להשתתף בעלויות התקנת בית שער, דלת וכל דבר שהחצר המשותפת צריכה לו "צורך גדול".
כמו כן עולה מדברי השולחן ערוך כי ניתן לכפות על בעלי הדירות להשתתף גם בהשקעות שאינן מוגדרות כצורך גדול או צורך ביטחון, שכן כל השקעה שבני המקום נהגו לעשות אותה, כגון גינת נוי וכדומה בעלי הדירות כולם מחויבים להשתתף בה.
לאור האמור עולה כי ככל שמצלמות האבטחה נועדו לספק הגנה נדרשת בדומה לבית שער וכדומה הרי שכל בעלי הדירות חייבים להשתתף בעלויות הרכישה וההתקנה, אך אם מטרת התקנת המצלמות היא להגדיל את תחושת הביטחון הרי שיהיה ניתן לטעון כי אין בכך צורך הגנה או "צורך גדול" וממילא שלא יהיה ניתן לכפות על בעלי הדירות המתנגדים להתקנת המצלמות להשתתף בעלויות הרכישה וההתקנה.
בנוסף לאמור, ככל שבאזור בו מצוי הבניין קיים נוהג להתקין מצלמות אבטחה הרי שניתן יהיה לכפות על בעלי הדירות להשתתף בעלות המצלמות מכוח פסק השולחן ערוך בנוגע ל- "דברים שנהגו בני המדינה לעשותם".
כתב הפתחי חושן (נזיקין פרק טן הערה פא) כי במקרים שבהם קיימת חובת השתתפות, הרי שהיא מוגבלת להוצאה סבירה ומקובלת ואין מכוח חובת ההשתתפות בבניית בית שער או דברים שנהגו בהם בני המדינה כדי לגרום לבעלי הדירות להשתתף בעלויות של רכישת בית שער יקר במיוחד ככל שקיימת חלופה זולה יותר.
לאור האמור עולה כי גם במקרה שבו קיימת חובת השתתפות בהתקנת מצלמות אבטחה הרי שהחובה מוגבלת לרכישת ציוד ממוצע או מקובל באזור בו הבניין מצוי, אך אין בעצם ההחלטה לרכוש מצלמות אבטחה והחובה להשתתף בעלויות, כדי לגרום לבעלי הדירות להשתתף בעלויות של רכישת מצלמות יקרות במיוחד.
[מאמר זה מתייחס להתנגדות בעלי דירות להתקנת מצלמות אבטחה מההיבט הממוני של חובת ההשתתפות בתשלום רכישתן והתקנתן, ואין בדברים התייחסות לעניין התנגדות מכוח טענה של היזק ראיה, פגיעה בפרטיות ושימוש במצלמות בשבת]
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה