שאלה
מחותנים סיכמו ביניהם כי הם יתחלקו שווה בשווה בהוצאות החתונה וכן בתשלום ההון הראשוני שיינתן לזוג הצעיר לצורך רכישת דירה.
לאחר האירוסין ובמסגרת החיפוש אחר דירה מתאימה, ניהל אחד המחותנים עם קבלן בניין משא ומתן כדי לרכוש ממנו דירה תוך שהמחותן משדל את הקבלן להעניק לזוג הצעיר הנחה ברכישת הדירה.
המחותן הצליח בפועלו והקבלן נאות להעניק הנחה בסך של 50,000 ₪ ומשכך טוען המחותן כי דמי ההנחה ניתנו בזכותו והם שייכים לו ויש לחשב את דמי ההנחה על הדירה כאילו הם ניתנו על ידו לטובת הוצאות החתונה וההון העצמי לרכישת הדירה ולכן הוא ישלם לקופת ההוצאות וההון העצמי לרכישת הדירה 50,000 ₪ פחות.
מנגד טוען המחותן השני כי ניהול המשא ומתן ובקשת ההנחה הינה פעולה לטובת השותפות שלהם לסייע לזוג הצעיר ואין לראות במאמצי המשא ומתן כפעולה עודפת שבגינה מגיע לו למחותן תשלום מיוחד שיהיה שייך רק לו.
הדין עם מי ?
תשובה
כתבו הפוסקים (פתחי חושן שותפים פרק א סעיף לה) כי מחותנים שהסכימו לחלק ביניהם את הוצאות החתונה הרי שהם נחשבים כשותפים בהכנת צרכי החתן והכלה וחלים עליהם דיני השותפים כפי שחלים על שותפים למטרה לכל מטרה עסקית.
יש לציין כי לעניין יצירת ההתחייבות ההדדית של המחותנים שנחשבים כשותפים, הרי שלשיטת הרמ"א (חו"מ סי' קעו סעי' ג) די בהסכמה שבעל פה וממילא שהסכמת המחותנים יוצרת את ההתחייבות הדדית, ולשיטת השולחן ערוך (חו"מ סי' קעו סעי' א) כי יש לעשות קניין המועיל לצורך החלת ההתחייבויות ההדדיות, אפשר לומר כי החתימה והקניין על שטר התנאים (שטר האירוסין) מהווה את הקניין להתחייבות השותפים זה לזה.
לאור האמור יש לבחון מה דינו של שותף אשר השתדל בעניין השותפות והצליח לקבל הנחה או הטבה בשל פעולתיו, האם ההנחה או ההטבה נחשבים כפירות השותפות ומתחלקים בין השותפים או שההנחה וההטבה הינם רכושו וזכותו של המשתדל ואין לשותפים האחרים זכות בהם.
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חו"מ סימן קעח סעיף א) כי שותף בעסקה שביקש מאת מהממונה על המכס הנחה בתשלום המס, הרי שההנחה המתקבלת שייכת לכל השותפים והם מתחלקים בה, וממילא כל אחד מהשותפים לפי חלקו היחסי נהנה מההפחתה בתשלום המיסוי.
ומבאר בסמ"ע (חו"מ סי' קעח סע"ק א) כי הנחת התשלום מתחלקת בין כל השותפים גם במקרה שהמוכס ציין כי הפחתת התשלום נעשית בשל השותף שביקש את ההנחה ובשל בקשתו.
לעומת זאת במקרה שהמוכס פנה ביוזמתו לאחד מהשותפים, כגון בשל היכרות אישית והעניק לו הנחה בתשלום המס, הרי שהנחת המס שייכת רק לשותף שניתנה לו ההנחה וממילא ששאר השותפים משלמים מס מלא ואילו השותף שקיבל את ההנחה הוא לבדו משלם מס מופחת.
ומבואר בנתיבות המשפט (חידושים חו"מ סי' קעח סע"ק א) כי סברת השולחן ערוך להבחין בין מקרה שבו הפחתת המס ניתנה בשל בקשת אחד מהשותפים לבין מקרה שבו המוכס ביוזמתו העניק את ההנחה לאחד מהשותפים, נובעת מהחובה של השותפים זה לזה לפעול כל אחד כפי יכולתו וכישוריו לטובת השותפות והצלחת העסקה, וממילא פניית השותף ביוזמתו אל המוכס הינה בשליחות השותפות ומכוח ההתחייבות לפעול לטובת כל השותפים, ולכן ההנחה מתחלקת בין כל השותפים, אבל במקרה בו המוכס העניק ביוזמתו הנחה לאחד מהשותפים הרי שההנחה התקבלה שלא מכוח ההתחייבות לפעול לטובת השותפות ולכן ההנחה היא אישית ואיננה מתחלקת בין השותפים [בנתיבות המשפט ביאורים סע"ק א הרחיב בעניין זה].
העולה מהדברים
לאור האמור עולה כי מאחר שהמחותנים מוגדרים כשותפים לצורך הכנת צרכי החתן והכלה, הרי שההשתדלות של אחד המחותנים לקבלת הנחה מאת הקבלן הינה פעילות לטובת השותפות ולכן ההנחה שייכת לשתי משפחות המחותנים והם מתחלקים בהנחה בהתאם לחלקם היחסי בשותפות, אך במקרה שבו הקבלן פנה מיוזמתו אל אחד מהמחותנים כגון בשל היכרות אישית והעניק לו הנחה לרכישת הדירה, הרי שההטבה הממונית הינה אישית ואיננה מתחלקת בין המחותנים.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה.
לתגובות stern1416@gmail.cim