לא ניתן להתנגד ולמנוע בניה מכוח טענה כי הבניה תאפשר לגנבים להיכנס ביתר קלות אל ביתו של המתנגד או אל חצרו של המתנגד שכן נזק חדירת הגנב איננו מתרחש בעת הבניה עצמה וממילא שנזק זה אינו מוגדר כגירי דיליה [נזק ישיר כגון זריקת חץ וכדומה] של בעל הבית הבונה ברשותו ולכן אין למנוע ממנו הפקת הנאה ועשיית שימוש של בניה ברשותו.
במקרה של תוספת בניה ברכוש המשותף יש סברה לומר כי התנגדות בעל דירה לתוספת הבניה מכוח הטענה שתוספת הבניה תאפשר או תקל על גנבים לחדור אל ביתו של המתנגד לא תהיה מוגדרת כמידת סדום.
מקורות ההלכה
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף טז: "מרחיקין את הסולם מהשובך של חבירו ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמיה (פי' הערוך חיה קטנה כעין חתול, והר"ן פי' בפרק אלו טריפות מרטינה בלע"ז), בעת שמניח הסולם, ותעלה לשובך ותאכל את הגוזלות.
סמ"ע סימן קנה ס"ק לז: "עיין פרישה [סעיף ט"ו] דשם כתבתי, דמשמע מלשון הרמב"ם [המובא בציונים אות מ'] (והר"ן) [ונמוקי יוסף ב"ב י"א ע"ב מדפי הרי"ף] דכשמרחיק הסולם משובך ד' אמות, אף ששניהם הם סמוכים לכותל אחד, מותר להעמידו שם [כשיש ד' אמות בין השובך והסולם]. והיינו טעמא, משום דכל שלא יוכל לקפוץ בקפיצה אחת, לא מחשב גירי דיליה, ושהטור [שם] לא ס"ל הכי, ע"ש:
הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
להערות ותגובות: sternnlaw@gmail.com