א) בניית כותל חדש מול חלון קיים באופן הגורם להאפלה, מקנה לבעל החלון זכות לתבוע את הרחקת הכותל הנבנה למרחק של לכל הפחות ד' אמות מהחלון הקיים, ואף למרחק גדול יותר ככל וכך נהוג באותו המקום.
ב) האפלה על ידי נטיעת אילן דינה כבניית כותל ויש להרחיק את האילן באופן שלא יאפיל על חלון. במקרה בו קרני השמש חודרים בינות לענפי האילן, אזי אין בעל החלון רשאי למנוע את נטיעת האילן ובכל מקרה לגופו יש לעשות שאלת חכם.
ג) בניה בסמוך לחצר הפתוחה לאוויר השמיים, אין בה טענת האפלה למרות שהבניה לגובה יכולה להמעיט את שפעת האור בחצר.
ד) חובת ההרחקה למניעת האפלה חלה גם בבניית מרפסת מול חלון קיים (וכן בבניית מרפסת מעל חלון קיים ועי' בסעיף ה להלן).
ה) חובות ההרחקה המנויות לעיל מתייחסות למי שבונה בשטחו הפרטי ועלול לגרום להאפלת דירה בחצר הסמוכה, אבל במקרה של בניה בשטח הבית המשותף או באוויר החצר המשותפת, הרי שבעל החלון שהוא גם שותף בבניין ובאוויר החצר, רשאי למנוע משכנו לבנות מרפסת או תוספת חדר וכדו' שכן לא ניתן לגרום לשותף בבניין נזקי האפלה (או נזקים אחרים) באמצעות עשיית שימוש ברכוש המשותף שהניזק שותף בו.
מקורות:
א) שו"ע חו"מ סי' קנד סעי' כא. עמק המשפט ח"ג סי' טז.
ב) פתחי תשובה חושן משפט סימן קנד ס"ק יא כתב: "עיין בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קנ"ט אודות ראובן שהיו בביתו חלונות פתוחים לגינה של שמעון, ועתה נטע שמעון אילנות סמוך לחלונות של ראובן, וראובן טוען שיקוץ כי מאפיל עליו, אי מחויב לקוץ, או נימא דאסור לקוץ כדאיתא בפרק החובל [ב"ק צ"א ע"ב] האי דיקלא דקטעין קבא אסור למיקצייה. והשיב, דאיסור ודאי ליכא, דלא אסור אלא דרך השחתה, אבל אם מזיק לדבר אחר לדידיה או לאחריני מותר לקוץ כו' [עיין מ"ש בזה בפ"ת ליו"ד סימן (קמ"ו) [קט"ז] סק"ו]. אך בעיקר הדבר מסופק אני אם יכול לטעון גבי אילן קא מאפילת עלי, דלא מצינו טענה זו אלא גבי בנין כו', ומסיק דהכל לפי ראות עיני המורה, אם הוא אילן עב וגדול ומאפיל מאד יכול למחות כמו בבנין, ע"ש"
ג) שו"ע חו"מ סי' קנד סעי' כו.
בשו"ת הריב"ש סימן רפט כתב: "שאלת באחד מן השותפין שרוצה להגביה הכותל המשותף ביניהם להוצאתו יתר על ארבע אמות אם יכול חברו לעכב בידו ולומר קא מאפלת חצרי אם לא? תשובה: פשוט הוא שאינו יכול לעכב, שלא אמרו (ב"ב כ"ב:) להרחיק כנגדן שלא יאפיל אלא בחלונות שהאורה הנכנסת בבית מן החלונות נכנסת מכנגדן. וכל שהחזיק בחלון זכה באויר קרקעו של חברו שיצטרך להרחיק ד' אמות אם בא לבנות כנגדו כדי שלא יאפיל. וזו היא ששנינו החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות. אבל בחצר שהוא מגולה והאורה נכנסת בה מלמעלה ולא מכנגדה לא שמענו בה שלא יאפיל, ואנן למעלה מד' אמות אין מחייבין אותו לבנותו שנינו (שם /ב"ב/ ה') לא שהוא יעכב על האחר מלבנות, אף על פי שבכל חצר יש יותר אורה כשהכותל המפסיק הוא נמוך. ועוד דבמה זכה בקרקע חברו שירחיק מלבנות כנגדו ובמה החזיק, דבשלמא בחלון החזיק מכיון שלא מיחה האחר שהיה יכול למחות בפתחו החלון, כדאיתא בסוף פרק חזקת (נ"ח:) גבי מתניתין דחלון המצרי וכו'. אבל בכאן במה החזיק ובמה היה יכול חברו למחות..."
ד) שו"ע חו"מ סי' קנד סעי' כא.
בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קע אות יז כתב: "...ובחי' כסף הקדשים (חו"מ שם) כתב ע"ז, וז"ל: מפורש שתקרה ע"ג חלונות צריכה הרחקה ד' אמות אין מועיל הרחקה כן בגובה כיון דהאור הוא מהגובה, וגם גבוה הרבה צ"ל הרחקה ד' אמות מכנגד החלון כולו עכ"ל, אמנם הרב המגיד (פ"ז מהלכ' שכנים ה"ה) כתב וז"ל: ולא יסכך וכו', אף על גב שאין זה מבואר בגמ', פשוט הוא, שהרי הסיכוך הוא נגד החלון, וכבר נתבאר שכנגד החלון צריך להרחיק ד' אמות עכ"ל, ונראה מזה שהוא מפרש שהסיכוך נגד החלון, ולא ע"ג החלון..."
ה) שו"ת משכנות ישראל סימן ט.
הערה: הדברים נכתבו לעיון וכמראה מקום בלבד ואין בהם כדי הוראת הלכה למעשה אשר עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו.