האם מותר לבנות בצורה שתגרום להאפלה?

האם מותר לבנות תוספת בניה או בניין חדש אשר יגרמו להאפלת דירה סמוכה או להסתרת נוף הנשקף מסלון הבית או מחדריו ?

תשובה:

איסור האפלה של בית השכן מבואר במשנה בבא בתרא (כב ע"א) "החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין כנגדן ארבע אמות" ובגמרא (כב ע"ב) מבואר כי דברי המשנה מתייחסים גם לאיסור האפלת בית השכן ומימלא אין לבנות כותל ממול חלון השכן אלא אם כן הרחיק ד' אמות כדי שלא יגרום להאפלה "ותני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל"

ובריטב"א (ד"ה ומכנגדן) וכן בתוס' (ב"ב ז ע"א ד"ה א"ל) כתבו כי ברור שהרחקת כותל מחלון חברו ד' אמות, איננה מונעת את האפלה באופן מלא וגם לאחר הרחקת ד' אמות תיוותר האפלה, אך מנגד אין מן הראוי שהשכן או בעל מגרש סמוך לא יוכל ליהנות מקניינו ולבנות וממילא קבעו חכמים שיעור הרחקה של ד' אמות למרות שתיתכן האפלה גם במרחק של ד' אמות.

הרחקה זו אומנם יוצרת הפסד בשל אי ניצול שטח הנסיגה, אך היא נדרשת כדי שלא להאפיל באופן מלא על החלונות אשר מטרתם בין השאר להכניס אור טבעי לתוך הבית.

מתוך דברי המשנה עולה כי לבעל החלון קיימת חזקה וזכות ליהנות מהכנסת אור טבעי לביתו ובאופן שיוצר לטובתו שיעבוד של ארבע אמות בחצר הסמוכה לחלונות, שיעבוד שאינו מאפשר את ניצול השטח לבניה.

דין זה נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סי' קנד סעי' כא) "...צריך להרחיק את כותלו מכנגד החלון ד' אמות כדי שלא יאפיל עליו וכיון שהרחיק ארבע אמות אף על פי שמאפיל אינו צריך להרחיק יותר".

ב. הרחקת ד' שיוצרת האפלה גדולה

הרשב"א (שו"ת ח"ג סי' קנו) וכן הר"ן (יא ע"ב בדפי הרי"ף ) כתבו כי חכמים שיערו שדי בהרחקת ד' אמות מהחלון והרחקה זו תספיק גם במקרה של קיר גבוה אשר יוצר האפלה גדולה יותר. אומנם מחידושי הרשב"א (בב"ב כב ע,ב ד"ה פרש"י) ניתן להבין כי במקרה של האפלה גדולה במיוחד תידרש הרחקה גדולה יותר.

בשו"ת נודע ביהודה (או"ח סי' טז) כתב לבאר (ע"פ דברי התוס' ב"ב ז ע"א ד"ה א"ל) כי קיימים מצבים בהם חיוב ההרחקה כדי שלא להאפיל עולה על שיעור ד' אמות, וכגון בבית אשר תוכנן להיות מלא באור רב אשר מהווה חלק מאופי הבית וכגון טרקלין או בית הצופה אל השדות או בית בעל מבנה חלונות גדול וכדו' וממילא במקרים אלו חובת ההרחקה עולה על שיעור ד' אמות.

בדומה לדברי הנודע ביהודה כתב בשו"ת שמש צדקה (חו"מ ח"ב שאלה יד) כי יש להבחין בין מיעוט אורה לבין האפלה מוחלטת, האפלה מוחלטת הינה נזק משמעותי מפני שבית מגורים נזקק לאור, ומבלי זאת הבית איננו ראוי להיחשב כמקום מגורים המוגדר כבית, ולכן במקרה של האפלה משמעותית הרי שלבעל החלון קיימת זכות למנוע משכנו את הבניה, אך לעומת זאת מיעוט אור איננו נזק כה משמעותי, ולכן אין בכוחו למנוע מבעל החצר להפיק הנאה מקניינו ולנצל את מלוא שטח המגרש לבניה. (וראה עוד בשו"ת מהרי"ל סי' סו(/

העולה מהדברים:

א) לאור האמור יש לכאורה לטעון כי מאחר וכיום נוהגים בהרחקות גדולות יותר מד' אמות וכמו כן הרחקות אלו הינן חלק מאופן תכנון הבתים החדשים, הרי שממילא יש להרחיק תוספת בניה מחלון השכן בשיעור הנהוג.

ב) בפוסקים מצינו סברא נוספת לחייב הרחקה הגדולה משיעור של ד' אמות. סברת הפוסקים מבוססת על שיטת הראשונים (שו"ת הרשב"א ח"ב סי' רסח) כי בדיני ממנות בנסיבות מסוימות המנהג המקובל גובר על ההלכה, ממילא המנהג המקובל כיום גובר על ההלכה הקובעת הרחקה של ד' אמות בלבד.

ד) שיעורי ההרחקה האמורים לעיל עוסקים בשכן הבונה ברשותו הפרטית תוך שהוא עלול להאפיל על שכניו בבניין סמוך, אבל במקרה של תוספת בניה בבית משותף, אזי השכן הנפגע שהוא שותף בבניין יכול למנוע את תוספת הבניה בשל טענת האפלה, וזאת משום שלא ניתן להזיק לאחד השותפים בבניין באמצעות עשיית שימוש ברכוש המשותף, (כגון בקירות הבית החיצוניים שהינם רכוש משותף, בזכויות הבניה או בשטח החצר המשותפת וכדו' (שו"ת משכנות ישראל סי' ט ).

ה) באופן עקרוני הסתרת נוף איננה מקנה זכות לעכב תוספת בניה (עי' שו"ת הרלב"ח סי' מד, פתחי תשובה סי' קנד סע"ק ח) אך בית אשר חלק מאופיו הייחודי הוא הנוף הנשקף ממנו או ריבוי האור הנכנס לתוכו כגון בית הצופה אל הים וכדו' הרי שיש סברה לומר כי ניתן למנוע תוספת בניה שתפגע באופיו המיוחד.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה התלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ובכל שאלה יש לפנות למורה הוראה הבקיא בדיני ממונות.

לתגובות stern1416@gmail.com