מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתאיס קורמן, הציג היום (רביעי) לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, את הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל, לאחר מכן התיישב לשיחה יחד עם פקידי האוצר וחברי הקבינט, סגן השר מקלב תקף את הפקידים בחריפות.
במהלך הישיבה בה השתתפו כאמור מזכ"ל ה-OECD וראשי הארגון, תקף סגן השר אורי מקלב, את פקידי האוצר ואמר כי הם מציגים תמונת שווא בפני ראשי הארגון, זאת לאחר שבמשך שנים לא מאפשרים פקידי האוצר מפגשים בין בכירי הנציגים החרדים לאנשי ה-OECD.
לאחר שמזכל ה-OECD דיבר על צימצום הפערים והעלה את הנושא של הציבור החרדי התייחס מקלב לדברים ואמר כי "צמצום הפערים אכן קיים בקרב החברה הערבית, אך לא כלפי החברה החרדית".
"זאת, בין היתר", הסביר אורי מקלב: "בשל מצג שווא שמועבר אליכם על ידי משרד האוצר – מצג המונע מאידיאולוגיה ולא מעובדות כלכליות מקצועיות."
לדבריו, "יש תוכניות חומש לערבים לדרוזים לבדואים – אך לא לחרדים. קיימים פערים אדירים בהשקעה פר נפש; אין מענה למבני חינוך; כל תמריצי התעסוקה לנשים הופסקו כי כביכול עמדו ביעדים, אך האישה החרדית עדיין מרוויחה 60% פחות. הפקידים מצהירים בפה מלא שהם לא רוצים שהאישה החרדית תשתכר יותר – כי אז הבעל ימשיך ללמוד והבן לא ילמד ליבה. זו כפייה אידיאולוגית במסווה כלכלי".
סגן השר מקלב הדגיש כי "בכל מגזר אחר המדינה מעודדת, מתמרצת ותומכת. אצלנו יש רק סנקציות, גזרות והתנכלות. אלפי נשים חרדיות מסיימות לימודים, אך מתקשות להשתלב בשוק העבודה – לא כי אין ביקוש, אלא כי מתנכלים להן. אפילו את סבסוד המעונות – אחד הגורמים המרכזיים לכניסת נשים לעבודה – הפסיקו, כביכול מסיבות משפטיות, במקום להיאבק בעד המשך הסיוע."
מקלב העלה גם את סוגיית בעלי התשובה ואמר: "אדם שלמד לימודי ליבה, רכש מקצוע ואימץ אורח חיים חרדי – מודר לחלוטין מההטבות והתוכניות, רק בגלל שהוא 'נהיה חרדי'. זוהי מדיניות מפלה שפוגעת באנשים העובדים ביותר בציבור שלנו."
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרים נוספים הביעו הסכמה עם הדברים. מזכ"ל ה-OECD וראשי הארגון הופתעו לשמוע לראשונה זווית שונה לחלוטין מזו שהוצגה להם עד כה.
בסיכום הישיבה הבהיר השר סמוטריץ': "אף אחד לא ימנע עוד מהציבור החרדי להציג את עמדתו. הרשות החרדית תציג את הנתונים המלאים והמהימנים בפני ארגונים בינלאומיים – כמו שמגיע לציבור הזה."
כפי שדווח מוקדם יותר היום, המזכ"ל הדו"ח ציין בדו"ח שהוגש את חוסן הכלכלה הישראלית שהפגינה עמידות בפני זעזועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, הודות לנתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים.
בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026. בדו"ח מצוין כי המדיניות הפיסקלית תצטרך לקחת בחשבון לחצים בשל גידול בהוצאות הביטחון והצורך לסגור פערי תשתיות ולהיערך לצמיחה דמוגרפית עתידית. הארגון מדגיש את הצורך בקידום רפורמות מבניות ובמקביל לקדם צמיחה ארוכת טווח וביניהן ליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
הדו"ח עוסק בהרחבה בדרכים להתמודדות עם יוקר המחייה של ישראל ובראשן חסמי סחר, רגולציה מכבידה והיעדר לחץ תחרותי מספק המשפיעים על רמת המחירים שנותרה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD במגוון תחומים. כלכלני ה-OECD מציינים לחיוב את חקיקת רפורמת היבוא 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שיישום מלא שלה תוך צמצום ההחרגות הקיימות בה, עשוי להגביר את התחרות ולסייע בהורדת רמת המחירים.
כמו כן, כולל הדו"ח המלצות בנוגע למינוף יתרונות הבינה המלאכותית (AI) באמצעות הרחבת היצע ההשכלה הגבוהה בפרט ברמת התארים המתקדמים, הגמשת מודל התעסוקה באקדמיה בתחומים אלו ושמירה על גישה רגולטורית גמישה בתחום הבינה המלאכותית. הסקירה כוללת גם פרק נפרד הדן בנושא חיזוק מאמצי הפחתת פליטות והיערכות לשינוי אקלים.