בקרבת הדרך הראשית (שעברה בשנים עברו) בין מטולה לצידון, מסתתר לו כפר ערבי בשם עַרַבְּסַאלִים הנזכר בספרות עולי הרגל היהודים בשם 'ערב צלאל'.
בכפר זה מצוי על פי המסורת קברו של בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי מבוני המשכן במדבר סיני. שמו הערבי של הכפר דומה באופן פלאי לשם בצלאל, והמסורת סבורה שהוא קרוי על שמו.
אגרת בשם 'אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל' (נדפס לראשונה בונציה ב-1627) מספרת על 'ערב בצלאל' וקברו של בצלאל הנמצא ב"כיפה יפה".
ב'אגרת יחוס הצדיקים' לר' גרשם בן משה איש שקרמילה שהופיעה לראשונה בשנת שכ"א (1561) נכתב "ערב צאלין שם קבורת בצלאל במקום שמתפללין בו הישמעאלים. והוא מקום טוב ומשובח ונאה ושם אומרים וידבר וכו'", (הובא בתרביץ, ה' תרצ"ד עמ' 371).
ממקור זה, אנו למדים שמנהג יהודי היה להגיע לקברו, ולומר את פסוקי המקרא שעוסקים בחלקו בהקמת משכן במדבר סיני.
ר' משה ירושלמי כותב בשנת תקכ"ט (1769): "ערב צלאל – שם קבור בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה בכיפה יפה".
לא רק יהודים זיהוי את קבר בצלאל במקום, אלא אף תייר נוצרי שסייר בהרי הלבנון בשנת 1667 (למניינם) סיפר על קברו של בצלאל בסביבות צידון ועל יהודים שנהגו לבוא אליו.
מדריך הטיולים הנודע זאב וילנאי מחבר ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל' (תשי"א -1951) כתב: "הכפר ערב צלאל ידוע גם בימינו בסביבות העיירה נבאטיה, תושביו הם שיעים, מוסלמים אדוקים. אין כל מצבה בשם בצלאל או דומה לו בכפר הנזכר. אולי נמצא בתוך מסגדם והתושבים אנם מרשים לזרים להיכנס אל תוכו".
אומן ואדריכל: קווים לדמותו של בצלאל בן אורי
בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, נתייחד להיות אומן ואדריכל ראשי במלאכת המשכן וכליו. הקב"ה בחר בו ובאהליאב בן אחיסמך למטה דן לעשות את מלאכת הקודש, ומילא אותו "רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה".
חז"ל דרשו במינויו לימוד לדורות בעניין מינוי פרנס על הציבור, שצריך להימלך בציבור תחילה. שיבחוהו חכמים ז"ל וקראוהו "פרנס טוב", ואמרו עליו שידע לצרף אותיות שבהן נבראו שמים וארץ.
בצלאל עמד בראש מלאכת המשכן חודשים רבים. במדרש מובא שתיקן את סדר הבניה שהציע משה רבנו, ובכך הראה את חכמתו היתרה. ומקרא מלא הוא: "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה."
הכפר העתיק ערבסאלים
'ערבסאלים', שם לפי המסורת שוכן קבר בצלאל, מצוי בנפת נבטיה, כעשרה ק"מ צפונית לעיר נבטיה, בגובה של כשש מאות אמה מעל פני הים. הכפר פרוס על פני כשלושת אלפים ושש מאות דונם, ומפורסם בגידול עצי זית.
מקור שמו של הכפר שנוי במחלוקת. יש אומרים כי נקרא על שם איש קדוש, ויש הסוברים כי מדובר בשם ה' בלשון כנענית קדומה.
בכפר נמצאו שרידים מן התקופה הרומית והעבאסית, לרבות גשר עתיק ומערה ובה כלי חרס וכלי זין. בשנת תשט"ז (1956) פקדה את הכפר רעידת אדמה עזה.
מעניין במיוחד שבצלאל ואהליאב [מבוני המשכן במדבר] נקברו לפי המסורת היהודית בלבנון.
חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז'אבו) ארליך הי"ד במאמר שפרסם לפני יותר מארבעים שנים כתב בענין זה: "כמעט כל הנוסעים שעברו במקום, וכן עולי רגל ופוקדי קברים, עברו בקבר בצלאל שבערב סלים בדרכם לקבר אהליאב בן אחיסמך בנבי סוג'וד".
ישר כח לידידי ד"ר יצחק עבאדי, ולז'אבו ארליך שסייעו בעדי בכתיבת מאמר זה (מאמר זה נכתב בחיי ז'אבו ז"ל, ומפורסם כעת)
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com