בקהילות החסידיות ציינו אמש (שלישי) את ליל נִיטָל הקצר - 'ניטל' הוא כינויו של יום חגם של הנוצרים, היהודים מקדמת דנא היו נמנעים מלימוד תורה בליל זה, כהיום המנהג נשמר בעיקר על ידי החסידים.
מחזה משובב נפש הבחינו חסידי ליסקא בליל זה בבית המדרש ליסקא בבורו פארק, כאשר האדמו"ר מליסקא סגר את הגמרא, והתיישב במקומו, והחל במשחק 'שחמט' עם נכדו יקירו.
המנהגים שונים מקהילה לקהילה והם פשטו בעיקר בקהילות החסידיות במזרח אירופה והונגריה. המנהג העיקרי הוא להימנע מלימוד תורה בלילה זה מהשקיעה ועד חצות הלילה. תלמידי ה'חתם סופר' הלכו לישון מוקדם ולמדו אחר זמן חצות הלילה, שאז כבר מותרים בלימוד התורה.
בחלק מן החסידויות קיימות פעילויות מאורגנות, כגון הרצאות בנושאי חולין שונים, היסטוריית החסידות, והבריאה ועוד, כן ישנם חצרות קודש אשר משחקים שחמט או משחק קלפים. על אחד מאדמו"רי גור מסופר שנהג ביום זה לחתוך רצועות נייר טואלט לשבת עבור כל השנה, ועל המהרש"א מסופר שחישב בלילה זה את הוצאותיו והכנסותיו והפריש מעשר לעניים. כך מנצלים רבים את הניטל לטפל בחשבונות, לתייק מסמכים או לעסוק בעבודות בית שונות. היו ששקעו בקריאת סיפורי צדיקים, ועוד.
יש המקיימים גם "ניטל קטן" (24 דצמבר), וגם "ניטל קטן" (6 בינואר), אגב, בחצה"ק בעלזא נוהגים לקיים את יום הניטל ב 5 בינואר.
בניטל קטן מפסיקים את הלימוד בין השעות 18:00 ל00:00 בלילה, ובניטל גדול מפסיקים את הלימוד בין השעות 12:00 בצהריים, ל00:00 בחצות הלילה.
בקרב עדות המזרח וקהילות הליטאים כלל לא התקבל המנהג לא ללמוד תורה. וגם ידוע את פסקו של הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על עניין זה ש"אין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל... בכל ארצות המזרח לא יישמע ולא ייפקד ולא ייזכר מנהג זה כלל", הגר"ע הטעים עמדתו והסיבר כי הסיבה העיקרית הייתה מפני הסכנה שהייתה אז למי שיוצא מביתו, ולכן גזרו על הלומדים שיישארו בביתם.
נוסף לכך, יש הסבורים שבארץ ישראל אין כל סיבה לציין את הניטל, בשל קדושת הארץ. הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים קבע כי אין בארץ ישראל שליטה לקליפות, אפילו לא בירושלים שבה מצויות הרבה כנסיות. לטענתו גדולי האדמו"רים שבאו לארץ המשיכו לקיים את מנהג הניטל, וחסידיהם חיקו אותם.
גם על הגאון הרב צבי יהודה הכהן קוק מסופר שביטל את המנהג לחלוטין, וגער במתבטלים מלימוד בנימוק שלא ראוי לפעול לפי מנהגי הנוכרים ובמיוחד במדינת ישראל שאין ממה לחשוש.