פרק ז': אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.
קוניץ כתב ספר 'בן יוחאי', כתגובה לספר 'מטפחת ספרים' ליעב"ץ בו שלל שאת הזוהר הקדוש כתב רשב"י. קוניץ לעומתו טען בחריפות שאת הזוהר כתב רשב"י, ודלא כדברי היעב"ץ.
- תעלומת משה קוניץ; גאון תלמיד חכם או משכיל מאבותיהם של הרפורמים?!
- חתנו המשכיל של ה'קְצוֹת' שחיבר ספר נגד 'קדמות הזוהר'
- הקשר בין משיח השקר שבתאי צבי לשאלה - "מי חיבר את הזוהר?"
- פרסום תמונה בראש הספר - מעיד על השקפה פסולה?!
- תמונת המחבר בספר תורני - צעד נפוץ או מהלך משכילי?
- "מחבקים ומנשקים" | איור של רבי יהונתן אייבשיץ - והעקיצה של היעב"ץ
• • •
בכתבי תלמידי החתם סופר נמצאו שתי שמועות בשמו הקשורות למשה קוניץ.
א. "יותר היה ראוי דספר המטפחת יצא מתחת ידי הר"מ קוניץ, וספר בן יוחאי יצא מתחת ידי הגאון המקובל יעב"ץ". (קונטרס שארית ציון לרמ"מ קרנגיל).
משמועה זו מוסבר שאת ספר 'מטפחת ספרים' הביקורתי כנגד ספר הזוהר הקדוש, שכתב הגאון יעב"ץ, היה יותר ראוי שיכתוב המשכיל משה קוניץ, ושאת ספרו 'בן יוחאי' שמצדד בעד קדמות הזוהר, היה יותר ראוי שיכתוב הגאון יעב"ץ.
ב. "ערבים עלי דברי דודים שבספר מטפחת ספרים מהגאון היעב"ץ זצ"ל, ממעונות הבן יוחאי כי אצל בעל החתם סופר היה הגאון היעב"ץ בדוק ומנוסה למאמין בכל דבריו חכמינו ז"ל, ואת החכם הנ"ל חשד למסתפק ועולה. ומרגלה בפומא דמרן ז"ל, שמי שכופר בנגלה על הנסתר – הוא כופר בנסתר על הנגלה". (ר"ש וויעזנבערג ס' זכרון למשה).
משמועה זו מוסבר שהחתם סופר העדיף את ביקורתו של היעב"ץ בספרו 'מטפחת ספרים' כנגד קדמות הזוהר, לעומת ספר 'בן יוחאי' שצידד בעד קדמות הזוהר, שכן היעב"ץ היה ידוע לירא ושלם, לעומת משה קוניץ שנחשד כמשכיל.
סיכם את השמועות פרופ' מעוז כהנא בהאי לישנא:
"בהתבטאות אופיינית הסביר החתם סופר כי ערעור המהימנות של ספר הזוהר הכלול במסתו הביקורתית של ר' יעקב עמדן 'מטפחת ספרים' עדיף בעיניו בהרבה על פני העוקץ המשכילי הצפון בספר 'בן יוחאי', כתב ההגנה השיטתי שהקדיש ר' משה קוניץ, משכיל רב פנים להגנת האותנטיות של ספר הזוהר מטענות ר' יעקב עמדן. והמשיך: "זוהריות משכילית" מסוכנת בהרבה מביקורתיות "פנימית" חריפה". (מהנודע ביהודה לחתם סופר' עמ' 240).
סגנון מקביל עקץ המשכיל יוסף בער לוינזון את משה קוניץ בהאי לישנא: "אנשים בלא זקן ופיאות ועם בגדים מבגד, ושפאלט נגד האחור יהיו מחברים, ואחד מהם מתרץ הזוהר. למה לו לתרץ הזוהר? יתרץ קודם את השפלאט [פתח החליפה], והיארמולקי [כיפה], אדום שלו ימח שמו" ('דברי צדיקים', בתוך 'מגלה סוד' עמ' 69).
אומנם נטען שהחתם סופר בכל מלחמותיו הכתובות עלי ספר לא הזכירו לגנאי, ורק בסוף ימיו כתב בחת"ס במפורש (קובץ תשובות סי' צ) על שמועה בשם 'הרב המאירי': "מצוה למוחקו, כי לא יצא מפה קדשו, והוא דעת האומרים לרשע צדיק באמונתו יחיה, ויעוין בהקדמת בן יוחאי", ונראה שכוונתו על ציטוט שהובא ב'בן יוחאי' שהשווה בין אמונת הנוצרים לאמונת העם היהודי, עפ"ל.
• • •
הגאון רבה של חברון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' מצטט את משה קוניץ מספרים שהביאו בשמו, וכותב שאין ספריו מצויים אצלו באוצר ספריו.
הרה"ג רבי יקותיאל אוהב ציון (מחבר שו"ת 'יעלת חן', ו'זכר עשה' מעיה"ק טבריה) כתב על ספר בן יוחאי שמדובר בספר מצוין, שעושה גדולות ומטעמים מאמרות רשב"י, וכך דבריו:
"והוא ספר מצוין הסובב הולך על כל מאמרי רשב"י בתלמודים ומדרשים, ועושה גדולות ומטעמים נפלאים בהם. גולת הכותרת היא קונטרסו הגדול שבסיום הספר, אשר בו מסיר על טענות היעב"ץ בספרו 'המטפחת' על ספר הזוהר, ומשיבו אחת לאחת בשפה ברורה". (קובץ תורני 'בית הלל', חלק מב עמ' צו)
בשם ר' חזקיה בהגרי"ח סופר, הובא בקובץ 'בית הלל' (שם) שיש בידו כתב יד של הגאון ר' יצחק פאלאג'י בעל 'יפה ללב', אשר בו מתאר את הגר"מ קוניץ בתארים נלהבים מאד שלא כהרגלו.
הרה"ג רבי יקותיאל אוהב ציון מצטט את הביקורת כנגד משה קוניץ, ומסכם את דבריו: "כל הנ"ל אנן בדידן אין לנו עסק במלחמה שהיתה ונשתכחה, ואנו לומדים בתורתו של רב האי גאון ללא חשש, ובפרט שאין מוציא ספק מוציא מידי ודאי".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com