פרק ט"ז: על דרך הוורט הובא ב"ספר מספרים" זכרונות מתלמידיו של הגאון רבי יצחק הוטנר (עמוד 123): "כשבני הישיבה היו תופסים הדרך הבריסקאי והיו מרבים ללמוד תורת בריסק היה אומר בדרך הלצה שהתורה לא נתנה בהר גריזי"ם".
הפרקים הקודמים >>
- דברי 'הלבוש' זויפו? החתם סופר המליץ לשרוף את הספר
- ה"למדן המשכיל" שנשאר בתוך בית המדרש המסורתי
- המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט"
- "הלימוד שנתפשט בישיבות - מביא עזות וחוצפה ובטל השקידה לגמרי"
- כשהרב מבריסק לא הסכים לרב שך לקחת את התפקיד החשוב
- ההסבר הפלאי: למה רבי שמעון שקופ אסף רק 2,000 דולר?
וורט זה מאת רבי יצחק הוטנר נותן לנו צוהר נדיר להבין שישנם שביקרו את שיטת לימודו של מרן הגרי"ז מבריסק בנו של הגר"ח, בנו של הבית הלוי ראשי ישיבת וולוז'ין לדורותיהם.
בעניין זה שוחחתי עם הרב נחמיה מלינוביץ בנו של הרב חיים זאב תלמיד מובהק של הגאון רבי אַבָּא מָרְדְּכַי בֶּרְמָן, ועוד מספר תלמידיו המובהקים מהם שמעתי מספר סיפורים מכלי ראשון החשובים לסוגיה דידן.
רבי אַבָּא מָרְדְּכַי בֶּרְמָן (חי ופעל בין השנים תרע"ט – תשס"ה), וכיהן כראש ישיבת "עיון התלמוד" שמם של סדרת ספריו "עיון התלמוד" על מסכתות הש"ס.
מתברר שדרך הלימוד של רבי אבא מרדכי ברמן שהחשיב את עצמו כמייצג דרך הגר"ח מבריסק, הייתה שונה מדרכו של בנו של הגר"ח, הגרי"ז. רבי אבא ברמן סבר שהגרי"ז לא ירד לעומק שיטתו של אביו.
בספריו של רבי אבא ברמן מוזכר הגרי"ז מאות פעמים, ותמיד כשרבי אבא חולק עליו ולא מסכים עמהם.
אחד מתלמידי רבי אבא מסביר לי שרבי אבא ניסה להבין את העמקות שבדברי הגר"ח, ורצה להבין מהתחלה, לא כשיטת בנו הגרי"ז.
באופן כללי רבי אבא ברמן היה דמות מרתקת, הוא היה בקיא בשפות רבות כולל סינית (הוא הלך לצפות בדיוני בית משפט בסין כשהיה בשנחאי) והיה גאון במתמטיקה.
אחד מתלמידיו סיפר שבבחרותו הלך לבקר את רבי אבא ושאל אותו אם נכון שהמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין היה מקבל מסרים בחלום הלילה ועל פי זה הוא ניווט את תכנית ההצלה של מיר?.
נענה רבי אבא, אני אספר לך סיפור אמיתי על רבי חצקל: "פעם בתו חלתה ברגלה, רבי חצקל לא רצה לקרוא לרופא כי אמר שיש להתאזר במידת הבטחון, מה היה בסוף? כרתו לה את הרגל".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com