היוזמה העתיקה לשיפוץ "מערת הנזירים" - שנגנזה

פרק ו': בימים האחרונים זרם המבקרים ב'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן' התגבר משמעותית, לאור פרסום סדרת הכתבות באתר 'כיכר השבת', בהם הובאו לידיעת הגולשים הצעתם של מספר חוקרים שבמעמקי מערה זו, הסתתר התנא האלוקי רשב"י, הוא ובנו במשך י"ג שנים מהרומאים כפי שהובא בספר הזוהר הקדוש: "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד (לְמִדְבַּר לוֹד), וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת" ('זוהר חדש', פרשת כי תבוא בתרגום).

מתברר שכבר בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, משרד הדתות יזם לשפץ את "מערת הנזירים", ולהכשירה לקהל מבקרים בשל חשיבותה והאפשרות שהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הסתתר בתוכה שלוש עשרה שנים[2].

את המסמך מצאתי בארכיון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר אילן (PA16/100/21/148), והוא נכתב בידי המנכ"ל הנמרץ הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא לשר הדתות משה שפירא (ולסגנו זֶרַח וַרְהַפְטִיג) בתאריך כ"א תמוז תשי"ד (22 יולי 1954) ונשא את הכותרת "סקירה לבעיית המקומות הקדושים".

במכתבו כהנא מציג את: "בעיית המקומות הקדושים" שלדבריו "היא אחת הבעיות החשובות ביותר בישראל".

כהנא מציע "הרבה שטחי פעולה", בתחום שיפוץ הקברים, ובראשם "זיהוי המקומות, שיפורם, השמירה עליהם, החייאת המסורות ועיבור החומר הדוקומנטרי והספרותי הנוגע להם".

לדברי כהנא המקומות הקדושים גרמו לעליית עם ישראל, והיוו מקור של השראה וגעגועים, ונחרטו בליבותיהם של המוני העם:

"למקומות הקדושים היהודיים, יש גם ערך לאומי גדול ואף ערך כלכלי חשוב מאז. המקומות הקדושים היוו תמיד מקור של השראה וגעגועים לאומיים ושימשו ככח מושך לעליות לישראל ולהיאחז בה, והם נחרטו עמוק עמוק בליבותיהם של המוני העם".

לדברי כהנא חלק מהמקומות הקדושים וקברי הצדיקים "הוזנחו בימי השלטון הזר, ובחלקם הפכו למנזרים ומסגדים וקברים של שייכים".

מתוך רשימה של חמש מאות אתרים קדושים שהציג הנשיא יצחק בן צבי, בחר ר' שמואל כהנא: "מספר מצומצם לטיפול ראשוני", ולא הסתיר שבחירה זו נעשתה "על יסוד הערכים המיוחדים המתאימים לתקופת והמצאם של המקומות ליד צומת דרכים וישובים מאוכלסים, שיוכלו לשמש המקומות ביקור לאזרחים ותיירים ולמלא את תפקידם בפועל".

ברשימת האתרים הקדושים אותם מנכ"ל משרד הדתות ר' שמואל כהנא חָפַץ לשפץ, נמצאו הר ציון, מערות גיא בן הינום, סנהדריה, קברי צדיקים במירון, טבריה, צפת, פקיעין, שפרעם, כפר יסיף, חיפה, הר טוב, באר שבע, יבנה, ו... מודיעין בה הוצע: "תיקון המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר, התקציב המשוער 5000 לירות".

יצוין שבשורה שעסקה בשיפוץ פקיעין הגלילית, לא נאמר מאומה על מערת רשב"י (!), אלא רק נכתב בה על ישוב עתיק שהמסורת אומרת שתמיד התגוררו בו יהודים, וקברי הצדיקים שבו.

פרופ' דורון בר ציטט את דבריו כהנא וציין: "הכוונה ככל הנראה לאחת מן המערות שב"בקעת הנזירים" בתחומי יער בן שמן, שכונתה "מערת אל – חביס". (ראה 'לקדש ארץ', יב"צ תשס"ז, עמ' 165).

לא ברור מדוע המיזם ירד מעל הפרק, ואולי מחמת שבאותם ימים משרד הדתות היה מופקד על שיפוץ והנגשת עשרות ומאות אתרי קבורה ברחבי הארץ, כך ששיפוץ מערת אל - חביס ביער בן שמן, הוזנחה.

•

[1] וכך דבריו: "אני מכיר את מערת רשב"י ביער בן שמן כבר 25 שנים. הרה"ח ר' אברהם לנדמן ז"ל מסנהדריה מורחבת סיפר לי מסורת מהמהרי"ל דיסקין שמדובר באותו מקום בו רשב"י התחבא מהרומאים. הוא סיפר לי שבמשך שנים רבות הגיעו למקום מקובלים מקורבים של המהרי"ל דיסקין מירושלים, ובמשך לילות שלמים למדו שם אידרא כל הלילה, מתוך אמונה ששם המערה שרשב"י התחבא ב'מדברא דלוד'".

"הם לא פרסמו את המקום, כי הם לא רצו שהציונים ישתלטו על המקום. במערה יש ספסלים מאבן, וכל הסימנים מראים שבאותו מקום התחבא אדונינו רשב"י. "כמו כן ימי חנוכה בפתח, ויש לי תחושה חזקה שמדובר באותה מערה (או לכל הפחות באותו אזור), בו הסתתרו היהודים מהיונים. אני לא שולל את המערה בפקיעין שתלמיד האור החיים הקדוש הגיע למקום, אולם מדובר בשתי מערות בהם למד רשב"י תורה, ביער בן שמן הוא ובנו התחבאו מאת הרומאים, ובפקיעין בגליל הוא למד עם תלמידיו".

[2] ראה 'לקדש ארץ' (דורון בר) יב"צ תשס"ז עמ' 165: תשואות חן לגב' עליזה אדלמן- ארכיונאית בארכיון לחקר הציונות הדתית שטרחה ומצאה בשבילי אחר המסמך המרגש.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com