שנה לאחר ששוחרר מבית המעצר, בתום דיון בבית משפט השלום בירושלים, הנער החרדי חיים מזרחי חזר אתמול (ראשון) לאותו בית משפט - והעיד נגד שני הבלשים המשטרתיים שעצרו אותו לשווא, במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדם.
כזכור, חיים מזרחי, צעיר חרדי, הותקף לפני כשנה בשכונת גאולה בירושלים במכות בידי בלשי משטרה. הוא נעצר במהלך הפגנה שנערכה כנגד חנות סלולר. בלשים משטרתיים עצרו אותו באלימות מזעזעת וחסרת כל פרופורציה, כאשר 'כל חטאו' היה שהעז להעיר לבלש בניידת, שהוא פגע ברכב אחר.
כעבור יממה הובילה המשטרה את מזרחי לבית משפט, וטענה, שהוא השתתף בהפגנה ותקף שוטר. השופטת לעומת זאת שחררה אותו ללא שום תנאי והעבירה ביקורת קשה וחריגה על התנהלות המשטרה. מח"ש חקרו את האירוע ובהמשך הגישו כתב אישום כנגד הבלשים.
אתמול כאמור נפתח שלב ההוכחות במשפט נגד הבלשים, וחיים מזרחי העיד במשך כשש שעות רצופות. מחר ימשכו דיוני ההוכחות בתיק העדות.
תמלילי הדיון המלא אתמול בבית משפט נפרסים על פני 42 עמודים. 'כיכר השבת' מפרסם כעת את עיקרי הדברים שאמר מזרחי בפתח הדיון. נמשיך לעקוב ולדווח כמובן גם אחר ההליך המתנהל.
מזרחי מגולל את רגעי האימה
"אני עובד בחנות בגאולה ברחוב מלכי ישראל", סיפר מזרחי. "בבוקר יצאתי לעבודה ומשם זה התגלגל. יצאנו להפסקת סיגריה, אני ועוד עובד ששמו יצחק, צחקנו דיברנו. ראיתי רכב שורט רכב ואז..."
מזרחי עצר את דבריו והחל לנשום בכבדות. "קשה לי המעמד הזה, להחזיר הכל אחורה", הסביר. "אפילו עם הפסיכולוג שלי אני לא מצליח, אבל אני אעשה את זה".
הוא המשיך ותיאר: "אנו צוחקים יושבים מדברים ורכב שורט רכב ואז אני ניגש לרכב שנשרט ומסתכל ורואה אישה מבוהלת, וכמו אזרח רגיל שבא לעזור הלכתי להעיר לנהג. אני אומר לו: "גבר, שרטת לה את האוטו" ואז הוא אמר לי "אני כבר מגיע"...
"רכב האישה נראה לי היה טויוטה, והרכב שפגע - סקודה לבנה. ואז אמרתי לו שנית: "שרטת לה את האוטו" ואז הוא יצא עלי, דחף אותי ואז חזרתי וכאילו.. מילה שאני כאילו אומר ביום יום .. כאילו במקום להחזיר אז אני מוציא איזו מילה ואמרתי לו "זקנבוט" זו מילה בפרסית שאני לא יודע מה היא אומרת. אז עליתי לכיוון המדרכה והם פשוט רצו אלי, וחנק אותי, ניסיתי להדוף אותו פתאום התחלתי לקבל מכות מכל כיוון".
מזרחי הוסיף וסיפר: "וקיבלתי פשוט פיצוצים מכל עבר. אין לי איך להגדיר מה בדיוק, איפה קיבלתי את המכות, פשוט קיבלתי מכות מכל עבר, ואני זוכר את השוטרת שלא ידעתי בכלל שהיא שוטרת מתקרבת אליי עם שנאה בעיניים. היא הכניסה לי אגרוף ומשם רק פיצוצים, בתור אזרח שבא לעזור פשוט.
"מכל עבר קיבלתי פיצוצים ומובילים אותי, כמו שאני מגדיר את זה, כמו כלב. גוררים אותי לניידת שלא ידעתי שזו ניידת. רק בסוף קלטתי את מכשיר הקשר על השוטרים (מצביע על מכשיר). טרקו אותי בעוצמה על הניידת מאחורה... (נושם בכבדות).
"התפרקו לי המשקפיים, נעלמו לי דברים ועד היום אני לא יודע. דברים יקרים לי מאוד נעלמו לי, ומשם הובילו אותי לתוך הניידת ודחפו אותי לתוכה, זרקו אותי בלי שום כלום, כאילו אין הסבר. מישהו ישב עליי, הכניסו אותי לניידת, הראש שלי דבוק לרצפה".
מזרחי הוסיף וטען כי לא חלם אפילו שהאדם שלו העיר היה שוטר. "כי גם אצלנו בבית מאז ומתמיד אם יש שוטר ויש בלגן אז מתרחקים. הייתי עובד בגאולה וחלק מהחיים שלי היו שם הפגנות של קיצוניים. לא ראיתי סימן שמדובר בשוטרים כדי לא להתקרב ולא לעשות צעד.
"צריך לעזור. רציתי לעזור, לא חלמתי בחלום שלי שאפול לכזה מצב, באותו יום היה לי שיעור ותכננתי ללכת להילולה של הבבא סאלי ואמא שלי היתה בדרך להביא לי אוכל מהבית".
כשנשאל מה התרחש מהשלב שבו הוכנס לניידת, השיב מזרחי: "זרקו אותי לתוכה וכל הגוף שלי היה בצורה שהראש שלי לרצפה, רגל אחת באוויר. ברגל השנייה הרגשתי שדורכים לי בה על האגודל, וכאילו כל הצד שלי פשוט ישב עלי... ומשם הראש שלי היה על הרצפה.
"שמעתי צרחות של החיים, ואז התחלנו את הנסיעה. שאלו אותי מה הת"ז שלך? התחלתי להגיד לו ובעצבים פתאום אני מקבל אגרופים לתוך הראש. המעיל שלי היה מעל הראש שלי ואמרתי לו "אני לא נושם אני לא נושם" וכל מיני מילים שאני לא זוכר שהוא אמר לי, ואני מקבל אגרופים בראש שלי, פשוט סיוט, וביקשתי ממנו אני לא נושם, ואז הבנתי שאם אני לא אסתום את הפה אני פשוט אמשיך לקבל את אגרופים אז סתמתי את הפה".