פרק א': כפי שכתבנו במאמרים הקודמים, ההתנגדות לחסידות ע"י הגר"א ותלמידיו, פרצה בשיא בשנת תקל"ב (1772)
המחאה פרצה רק אז, כיון שבשנים קודם לכן החסידות פרחה בפודוליה ואוקראינה, מקומות שנחשבו מבחינת המתנגדים כ"נחשלים מבחינת הלמדנות התורנית", והצלחה זו של החסידות באזורים אלו, לא הפריע למתנגדים כל כך.
ברם, לאחר שתלמידי המגיד ממזריטש החלו לעשות נפשות לחסידות גם ברוסיה הלבנה, כמינסק, שקלוב, וקרלין, ואפילו בווילנא נתפסו מספר תלמידי חכמים חשובים לתורת החסידות, החליטו ראשי הקהל בווילנא לצאת כנגדם, ולאחר חג הפסח תקל"ב (1772) הוטל חרם על החסידות, ובאותו שנה יצא הכתב החריף 'זְמִיר עָרִיצִים וְחָרְבוֹת צוּרִים" (שבהמשך נחשוף את זהות מחברו עלום השם).
הוויכוח בין החוקרים האם היתה התנגדות לחסידות עוד לפני שנת תקל"ב (1772)
מקורות ספורים ישנם לכך שההתנגדות החלה עוד קודם לכן. בספר 'משמרת הקדש' לר' משה מסטנוב (זאלקווא תק"ו - 1746), נשמעו דברי ביקורת כנגד החסידים אותם כינו המתנגדים "כת חדשה".
גם בספר 'מרכבת המשנה' לגאון רבי שלמה רפופורט מחלמא (פרנקפוט תקי"א - 1751), וב'מטפחת סופרים' לרבי יעקב עמדין (אלטונא תקכ"ח 1768), הובאו דברים כנגד "הכת החדשה", אולם ישנם מהחוקרים שמפקפקים שכוונתם היתה לחסידים תלמידי הבעש"ט אור שבעת הימים.
ר' בצלאל לנדו מחבר ספר 'הגאון החסיד מווילנא', סבור שב'משמרת הקדש' לר' משה מסנטוב (זאלקווא תקט"ז - 1746) יש "זכר להתנגדות לתנועת החסידות". הוא גם ציין שהגר"ש מחלמא בספרו 'מרכבת המשנה' (פרנקפוט תקי"א - 1751), תיאר את החסידים ב"אור שלילי לחלוטין".
כוונתו של הסופר החסידי ר' בצלאל לנדוי להקדמתו החריפה של 'מרכבת המשנה' (שנחשב כספר יסודי על היד החזקה להרמב"ם ז"ל) שהיו שהבינו שהוא מתכוון לאדמו"רי זמנו בביקורתו המפורסמת: "ויש מהם ריק מכל מדע קטן הוא ודל. לא בסוד ולא בגמרא... מדלג על ההרים ובתפלות ותחנונים. בשיר ורננים וקולות וניגונים ומעשיו משונים.... דברים אשר לא שערום אבותינו".
סוף דבריו של הגר"ש מחלמא הינם חריפים ביותר: "ואף כי לא קרא ולא שנה. חכים יתקרי ורבי יכונה. וכל המוסיף בתנועות והויות. משובח ומפואר בפיות. טף ונשים. ויחלץ חושים. בפני דלי השכל ורשים".
מקורות ראה בספר 'חסידים ומתנגדים' - לתולדות הפולמוס שביניהם בשנים תקל"ב-תקע"ה, מוסד ביאליק, 1990, שאסף וליקט פרופ' מרדכי וילנסקי
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com