פרק ח': במאמר הקודם, ציטטנו את ביקורתו החריפה של הרידב"ז כנגד שיטת הפלפול של זמנו. בפרק זה ננסה להבין כנגד מי התכוון.
אחד מגדולי חוקרי ישיבת ליטא פרופ' שאול שטמפפר במהדורה ראשונה של ספרו 'הישיבה הליטאית בהתהוותה', כתב בשמו של הרב פרופ' שאול ליברמן שביקורת הרידב"ז היא כנגד הגרי"י ריינס. ד"ר מרדכי ברויאר בספרו 'אוהלי תורה' דחה טענה זו, ואכן שטמפפר במהדורה השניה של ספרו השמיט טענה זו.
הסדרה על גאוני ליטא >>
- חכמי ארץ ישראל היו עדיפים על חכמי בבל?
- איזה ספר הגרש"ז אוירבך למד בעזרת נשים?
- עדות החזון איש על המצב התורני בירושלים
- דברי הנצי"ב: איזה צדיקים הקב"ה לא סובל?
- הרב מלצר הסביר: למה הירושלמים לא למדנים?
- 'הגאון' הליטאי שהפך לראש ישיבה ועודד עיון ופלפול
- גאוני ליטא שהתנגדו לשיטת העיון והפלפול הליטאית
ברויאר עצמו סבור שהרידב"ז התכוון לשיטתו של הגר"ח מבריסק. הוספה של נכדו של הגר"ח מבריסק, הגרי"ד מבוסטון שטען שמתנגדי סבו כינוהו בלגלוג "דער כעמיקער" (כפי שכתב הרידב"ז: "בתקופה ההיא נשתנה עיון התורה לגמרי... במקומו המציא רב אחד לימוד הכימיאה") מאששת את הטענה שהרידב"ז התכוון לגר"ח מבריסק, וכך הסיק במאמרו הרב ד"ר שלמה טיקוצי'נסקי בוגר ישיבת פוניבז' שחקר שנים רבות אודות שיטת לימודו של הגר"ח מבריסק.
לעומתו, הרב ד"ר שי עקביא וואזנר בוגר ישיבת 'חברון' שחקר שנים רבות אודות שיטת לימודו של הגר"ש שקופ, סבור שייתכן שהרידב"ז התכוון לשיטתו של הגאון רבי שמעון שְׁקוֹפּ, ואליה התכוון במילותיו: "בעוונותינו הרבים נתפרצה במדינות ליטא וביחוד בזאמיט" – זאמיט היא המחוז בו ישבה ישיבת טלז.
יש לציין שיש הבדל מהותי בין סגנון חידושיו של הגר"ח מבריסק ובנו הגרי"ז, לחידושיו של הגאון רֶבּ שׁימֶען שְׁקוֹפּ . גאוני בריסק החשיבו ביותר את הרמב"ם ודקדוקו בלשונו ביותר, וכמעט שהם אינם מזכירים את ספרי גדולי האחרונים כגון קצות החושן ונתיבות המשפט שנהפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות.
אצל הגר"ש שקופ הרמב"ם תופס מקום הרבה פחות מרכזי, והוא גם מזכיר הרבה את האחרונים כגון פרי מגדים, פני יהושע, אורים ותומים, מחנה אפרים, רבי עקיבה אייגר, מנחת חינוך, אבני מילואים שב שמעתתא ונתיבות המשפט.
הגר"ח מבריסק בשיטת לימודו שונה מאביו הבית הלוי. הבית הלוי פלפל רבות בדברי האחרונים, לעומת ספר חידושי רבי חיים הלוי שבו מוזכרים פעם אחת בלבד, השולחן ערוך, הש"ך, ט"ז, קצות החושן, רבי עקיבא איגר, הפלאה, החתם סופר, והמנחת חינוך פעמיים.
הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי כתב על כך: "ר' חיים חוצב יסודות, מנסה לגלות 'נקודת אמת' בכוח סברא פוזיטיבית עצמאית, ואינו בונה את דבריו כתגובה לדברי 'אחרון' זה או אחר, למרות שללא ספק דבריהם היו ידועים לו".
מעשה שממחיש את הבדל תהומי זה בין הגר"ח לגרש"ש סיפר הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל: היה תלמיד שלמד אצל רבי שמעון שקופ, ועבר ללמוד אצל הגרי"ז מבריסק. לאחר זמן פגש הגרי"ז את רבי שמעון שקופ, ואמר לו: "עקרתי ממנו את הסברות שלך". (בשם חתנו הרב ברוך קהת. הובא במאמרו של וואזנר).
ב'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה ה-19', עמ' 74, הערה 305, נטען שככל הנראה ידו של הגר"ח מבריסק הייתה במניעת התמנותו של תלמידו הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ כר"מ בישיבת טלז, לאחר שהאחרון התייעץ עמו לאחר שהציעו לו את המינוי.
בספר 'סוד שיח' לסופר רבי דב אליאך (עמ' 210) נכתבו הדברים במפורש מאת הגאון רבי אריה לייב הלוי גרונסס שהגר"ח מבריסק אמר לרבי ברוך בער ליבוביץ: "טלז לא בשבילך!". לאחר שנתיים כשהוצע לרבי ברוך בער את ראשות ישיבת 'כנסת בית יצחק' בסלבודקא, רבי חיים אישר לרבי ברוך בער את המינוי.
הרב שמעון מלר כותב בעובדות והנהגות לבית בריסק שרבי חיים מבריסק אמר על הגר"ש שקופ ש"דרך הלימוד שלו אינה הדרך שלנו". ברם, ישנם עדויות סותרות. הגר"ש רוזובסקי שהיה תלמיד הן של הגר"ש שקופ, והן של הגרי"ז מבריסק אמר בשם הגרי"ז מבריסק, שהגר"ש שקופ היה תלמיד מובהק לאביו הגר"ח מבריסק.
המשך יבוא...
לקריאה נוספת:
- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com