אפתח בכנות - אני לא נביא ולא יודע בני כמה אתם באמת. כן. באמת שלא. מה שכן אני יכול לספר לכם, כי אירוע שקרה לפני למעלה מ-35 שנים, (מה הסיכוי שאתם זוכרים איך נהג בכם שלטונה של גולדה מאיר?), הוא כנראה הסיבה שהשבוע בבחירות לנשיאות הפיליפינים ניצח פרדיננד מרקוס ג'וניור - בנו של אחד הרודנים האכזריים שידעו הפיליפינים.
- המנהיגים, הפרק הראשון: הדיקטטור שרצח יותר אנשים מהיטלר וסטאלין - ביחד
- המנהיגים, הפרק השני: 'רבין' האמריקאי; נשיא המעצמה שחייו הסתיימו בטרגדיה סוערת
אל תטעו. בנו של הדיקטטור מרקוס מנסה לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו לנקות את הכתמים מתקופת השלטון של אביו, ולטעון כי למעשה הוא דווקא היה שליט טוב. הבעיה היא - הרבה מהמצביעים שבחרו בו צעירים, ופשוט לא זוכרים מה היה. והנה אנחנו, כאן כדי להזכיר. נתחיל בהתחלה.
הדרך לנשיאות
במשך 6 שנים כיהן הפוליטיקאי הפיליפיני המבטיח פרדיננד מרקוס כחבר פרלמנט, כששלוש שנים מתוך השש, שימש כנשיא הפרלמנט. משם - הדרך לנשיאות של פרדיננד מובטחת.
אחרי כמה שנים, סוף סוף הרגיש מרקוס מוכן והודיע על ריצה לנשיאות בבחירות הדמוקרטיות במדינה. מרקוס החליט לבנות מסביב לעצמו דימוי של גיבור מלחמה, בדומה למנהיגים אחרים בעולם באותה התקופה כמו קנדי בארה"ב ושארל דה גול בצרפת.
במהלך קמפיין הבחירות הפיק אפילו סרט שמעריץ את מרקוס ומדבר על גדולתו וגבורתו הצבאית. נזכיר כי מדובר בשנים בהם ברוב הבתים בעולם בקושי והייתה בכלל גישה לסרטים.
כך או כך - זה עבד. הפוליטיקאי המבריק שהביא את רעיון גיבור מלחמת העולם השנייה ממדינות מערביות הביא לו את הניצחון, ובהמשך גם יחסים קרובים קרובים עם בכירי מנהיגי המערב שרק רצו לשמר אותו בשלטון.
מרקוס - מנהיג וגיבור או שקרן ורמאי?
במהלך קמפיין הבחירות ולאורך כל שנותיו בשלטון, דאג מרקוס לפזr לכל עבר תהילה והילה סביב גאונותו וסביב הגבורה שלו במהלך מלחמת העולם השניה. מרקוס טען למשל כי היה מנהיגה של תנועת ההתנגדות הפיליפינית - אלא שהתברר לימים כי בסך הכל היה בורג קטן במערת ובקושי נטל חלק בארגון.
בנוסף, מרקוס העניק לעצמו שורה ארוכה של מדליות בזמן ששימש כנשיא הסנאט הפיליפיני - כשרובם הונפקו באותו היום, רק בכדי להאדיר את שמו. כמו שכבר אמרנו - ההילה שיצר סביבו היא הסיבה הישירה לכך שנבחר בבחירות דמוקרטיות במדינה.
כנשיא
פרדיננד מרקוס השקיע רבות בקשרים שלו עם מנהיגי המערב, דבר שגם עזר לו מאוד, מאוד, להפוך לשליט כל יכול בחסות המדינות המערביות שאמורות להיות סמל הנאורות. בעבר אף חששו בארה"ב לחשוף מסמכים שונים שעשויים להביך את ארה"ב ואת מנהיגה לאורך 21 שנות שלטונו של מרקוס.
במהלך כהונתו, פעל רבות לקראת הבחירות הבאות בהן ניצח גם כן. כך למשל טען כי הוא האדם המעוטר ביותר על גבורה במהלך מלחמת העולם השניה. טענה שהופרכה לחלוטין.
עוד בתחילת שלטונו מתו באורח מסתורי כמה כתבים ופעילים שניסו לחשוף את העובדה שמרקוס כלל וכלל לא מעוטר בזכות מלחמת העולם ובמקרה הטוב קנה את המדליות. אגב, מסתבר כי הוא בכלל גנב את המדליות אבל לא נרחיב בנושא.
שקר נוסף שנטען במהלך כהונתו היה על כך שהצליח להבריח חוליה של 50 לוחמים יפנים כשהוא לבדו עם נשק עלוב וכשהוא מותקף בארטילריה של נשק ורימוני יד.
לימים, ועל סמך מסמכים, התברר כי בתקופה שטען מרקוס כי לחם בהרואיות ששמענו אולי רק בספרי קומיקס, התברר כי מרקוס הגיבור היה בכלל באזור אחר וכי מדובר בשקר מוחלט.
בחירה מחודשת
בשנת 1969 נערכו בחירות חדשות לנשיאות, ומרקוס הכריז על ריצה לכהונה שניה. ומי לא יצביע לגיבור שלנו שחיסל בין רגע 50 לוחמים יפנים כועסים?
הבעיה עבור מרקוס לא הייתה לנצח את הבחירות, אלא החוקים. אוי כמה שהוא שנא חוקים שלא הוא קובע. על פי החוק במדינה, נשיא לא יכול לכהן יותר מ-2 כהונות ביחד. אז בסדר, תמיד אפשר לבטל את הדמוקרטיה. אבל עוד נגיע לזה.
הקדנציה השניה של מרקוס הפכה לקשה הרבה יותר - ובאותה תקופה גם החל לגנוב כספי מדינה לחשבון הבנק הפרטי שלו - כשבראש, כספי פיצויים של ממשלת יפן בשל מלחמת העולם השניה.
במקום לשלוח את כספי הפיצויים למשפחות הנופלים ולצורך שיקום המדינה - החליט מרקוס לגרוף את הכסף לכיסו בחשבון בנק שפתח במיוחד.
כמובן שהוא וגם אשתו ידעו לנצל היטב את הכסף בזמן שבפיליפינים היה עוני נורא. כך למשל רעייתו של מרקוס, אימילדה, צברה לא פחות מ-1,200 זוגות נעליים. קראתם נכון. אלף ומאתיים זוגות נעליים. בזמן שרבים מאזרחי המדינה הלכו יחפים.
לאט לאט החל השליט הדמוקרטי מרקוס לתפוס את השלטון בצורה דיקטטורית. טוב, האמת אין מה להתפלא בהתחשב בעובדה שרצח מתנגד פוליטי לאביו כשהיה נער. אגב, כנראה בזכות הקשרים שלו הוא הצליח להימלט מעונש המאסר שהיה צפוי לקבל.
ד-י-ק-ט-ט-ו-ר
בשנת 1973, או אם תרצו תשל"ג, זה קרה. פרדיננד מרקוס הפך באופן רשמי לדיקטטור כשהכריז על חוק צבאי לאחר הפגנות אלימות בבירה מנילה.
במסגרת החוק הצבאי, הרס וריסק ארגונים קומוניסטים וחתרניים, אך גם 'על הדרך' הורה למשטרה ולצבא לעצור מתנגדים פוליטיים ולהעביר אותם עינויים אכזריים במיוחד.
על פי נתונים בעולם, מאז החיל את השלטון הצבאי ועד להדחתו, 2,326 בני אדם נעלמו באורח מסתורי, 238 עברו מעשי זוועה ושרדו כדי לספר, 217 ילדים של מתנגדי המשטר עברו עינויים קשים הכוללים הטלת מומים שהותירו אותם נכים לכל החיים, מעל 2,700 מקרי הגליה מתוכן 579 מקרים הכוללים השתלטות על הכספים של המוגלים.
בסך הכל, על פי ההערכות, הנשיא ה'נערץ' גרף לכיסו כספים של המדינה בשווי של לא פחות מ-10 מיליארד דולר, כשעד היום משפחתו החזירה רק 4 מיליארד. נשמע דיל שווה לדיקטטור.
כל דיקטטור רוצח ומחסל. זאת הרי הדרך לשרוד בשלטון. אבל למרקוס שלנו היה אדם אחד ששנא בכל לבבו ובכל נפשו. בנינו אקינו ג'וניור, שרצה להחליף אותו בתפקידו.
אחרי ש"ניצח" בבחירות פיקטיביות שקיים בראשית שנות ה-80, הגיע בחזרה למדינה בנינו אקינו ג'וניור. הפעם - מרקוס ניצל את ההזדמנות, ובאמצעות אנשי קומנדו מיומנים - חיסל את המתנגד כשבקושי הספיק לדרוך על מדרגות המטוס.
"בחירות"
מקרה הרצח הזה עורר התקוממות רבה נגד מרקוס, כשבראשה עמדה רעייתו של בנינו אקינו, שחוסל על ידי השליט.
מרקוס החליט דווקא לשם שינוי להתגמש והכריז על 'בחירות'. אלא שבחירות תחת מרקוס - הן לפי הכללים של מרקוס.
למרות שעל פי הערכות של ארגונים בין לאומיים זכתה אלמנת הנטבח בבחירות, הנשיא מרקוס טען כי הוא נבחר. הוא טען ולכן הוא ניצח. נשמע הוגן לא?
האמת - לא. וגם האלמנה, ששמה קוראזון אקינו החליטה יחד עם כמה בכירים בצבא להפיל את הדיקטטור האכזר שביצע מעשי זוועה בבני עמו.
שבועיים בלבד לאחר הבחירות, משפחת מרקוס ארזה חפצים יקרי ערך, עלו על מטוס להוואי ושם נשאר הדיקטטור עד יום מותו.
נכון להיום, נמצאו רק 4 מיליארד דולרים שנגנבו - מתוך 10 מיליארד.
כך כעבור מספר שנים מת מרקוס ממחלה לבבית, הרחק מהמדינה בה רדה. לאחר מותו, ניסתה אשתו לנקות את שם המשפחה ללא הצלחה. השבוע, זכה בנו, מרקוס ג'וניור בבחירות לנשיאות - ואחרי שניסה וגם קצת הצליח להשכיח את מעשי הזוועה של אביו.
נציין לסיום, כי לאורך כל קמפיין הבחירות בחודשים האחרונים מרקוס ג'וניור התגאה באימו הרודנית ואף ליווה אותה להצביע. מרקוס כנראה ניצל את הזיכרון הקצר של עמו, וכך כבש מחדש את כס השלטון שאביו כל כך אהב.
- לפניות לכתב: tziki@kikar.co.il