מתנת שביעי של פסח – גילוי סוד נורא ונפלא! שאסור להפסיד!
הגאולה שלך מתעכבת, אבל, הקב"ה רוצה לגאול אותך, ויתכן, שהפתרון שלך נמצא, בסודו של - שביעי של פסח.
ליל שביעי של פסח מסוגל לישועות, לכל מי שצריך ורוצה 'שיקרע לו הים'.
זה הזמן להתחזק ולהאמין שהקב"ה רוצה - לקרוע לנו את הים!
בלי חשבונות של מגיע או לא מגיע, או אם יש הגיון או לא.
בלילה זה, צריך לחזק את האמונה, ולהאמין - שכל נס יכול לקרות, כפי שהקב"ה אמר למשה רבנו:
"התייצבו וראו את ישועת ה'" – והתוצאה "אז ישיר משה ובני ישראל..."
לילה שמסוגל להטביע את ה'פרעה' שלנו
הקב"ה רוצה לגאול אותנו, למרות, אומנם, עד היום הגאולה התעכבה, אך, גם לזה היתה מטרה.
בני ישראל הגיעו לים, ופתאום ראו שהם סגורים מכל כיוון, ועל זה נאמר:
"ופרעה הקריב" – פרעה הקריב את בני ישראל לקב"ה, כשהם ראו שהם 'מסונדרלים' מכל הכיוונים, והרגישו 'חסרי אונים', הם הבינו ש'אין על מי להישען, אלא, על אבינו שבשמים' ולכן, הם צעקו והתפללו.
פרעה קרב את בני ישראל לפתרון היחיד שיכול להביא ישועה, ובני ישראל התחזקו באמונה, ונכנסו לים, והים נבקע.
הקב"ה שולח לכל אחד מאיתנו, אתגר או קושי שהוא כמו 'פרעה'...
לאחר שמנסים את כל ההשתדלות ורעיונות לפתרון הקושי, מבינים שאין שום פתרון, חוץ מדבר אחד:
לחזק את האמונה, להתפלל ולהתקרב לקדוש ברוך הוא!
ולעשות מעשה מתוך אמונה ברחמי ה', ולהאמין שהקב"ה יביא את הישועה, ולכן נאמר:
"אז ישיר" – מדוע לא כתוב 'שר' – בלשון עבר?
השירה והשמחה בליל שביעי של פסח מוכיחה, שאנו מאמינים שרחמי ה' מרובים ומעל הטבע, ולא מתייאשים מהגאולה הפרטית והכללית.
"ויסעו" – תאמין, תשיר ותרקוד!
"ויסעו" – בני ישראל נכנסו למים, בכח האמונה בקב"ה ובמשה רבנו:
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - המצב היה נראה 'תקוע', וכניסה למים היתה נראית כהתאבדות, ולזה היה צריך אמונת חכמים.
מכאן לומדים, שאין דבר כזה, מצב שנראה חסר סיכוי לחלוטין:
כי לא ההיגיון והטבע מנהיגים את חיינו, אלא, הקב"ה.
והוא רוצה לשדד עבורנו את כל מערכות הטבע, רק שאנו צריכים להאמין שהקב"ה איתנו תמיד, ואוהב אותנו, ואין סיבה שזה לא יקרה, ולכן:
כדי להיוושע, חייב להאמין ברחמי וחסדי ה' המרובים.
כי הקב"ה הוא היחיד שיכול לקרוע לנו את מידת הדין, ולפעול עבורנו ישועות
שביעי של פסח – הנהגת 'בעתיקא תליא מילתא'
בליל שביעי של פסח יש הנהגה מיוחדת שנקראת:
'בעתיקא תליא מילתא' – הנהגת 'אריך אנפין'.
הנהגת ה' 'בעתיקא תליא מילתא' נובעת מאהבתו הרבה של הקב"ה לכל יהודי ויהודי, באשר הוא שם, בלי קשר למצבו הרוחני או לחובות וזכויות.
הנהגת 'בעתיקא תליא מילתא' פרושה:
הקב"ה רוצה להושיע את האדם בגלל שרחמיו מרובים ואינסופיים, ולכן:
הקב"ה מעורר על האדם בכבודו ובעצמו, את - הרחמים העליונים!
רחמים שמביאים לאדם ישועה בהנהגה ניסית - 'מעל הטבע'!
"הבוטח בה' חסד יסובבנו" – רק צריך לבטוח ברחמי ה' הרבים.
בחצות הלילה - הנהגת ב'עתיקא תליא מילתא'
בליל שביעי של פסח, אין צורך לבדוק אם הישועות שמבקשים מסתדרים עם השכל וההיגיון, כי הלילה הזה הוא – ליל הישועות!
בלילה זה, עם ישראל ראו ניסים ונפלאות, והים נבקע להם – נגד הטבע.
ולכן, בלילה זה - כל אחד יכול לזכות לישועות נגד הטבע.
מה שצריך לעשות, זה – להסכים לקפוץ לים, ולהוכיח:
שיש שבעומק ליבך אמונה יוקדת בבורא עולם.
וחבל, להתייאש ולהתעלם מהאמונה שטבועה בך, כי הקב"ה קורע את הים למי שמבקש ועושה מעשה מתוך אמונה שישועתו אינה תלויה בטבע, רק תאמין ותזכה לישועות – בימים ההם בזמן הזה...
הנהגת ב'עתיקא תליא מילתא' - 'טבועה' בטבע, אבל היא - 'מעל הטבע'!
בשביל לזכות לישועה, צריך להאמין מעבר לשכל, להיגיון ולכל מידה!
צריך לשנן כמה משפטי אמונה, תקווה ובטחון, ולהחזיק בהם חזק חזק.
לחזור עליהם שוב ושוב, ועדיף במנגינה, למלא את הלב, לרוקן את השכל שאומר, שזה לא יכול לקרות, ומתנגד שבלילה זה, יהיה מהלך אלוקי מעל הטבע.
קשה לשכל ולהגיון להאמין שיקרה:
מה שלא קרה עד היום – אל תתפתה לשכל.
הקב"ה רחמן, ורוצה ושמח לקרוע לך - כל 'ים' שאתה רוצה!
רק תאמין, תקפוץ לים – תשיר ותרקוד!
אם תדמיין - תצליח לקפוץ לים
בשביל להאמין, צריך לדמיין את הישועה בצורה מוחשית, עם כל חמשת החושים.
תחשוב, לאיזה ישועה אתה מחכה, וכמעט מיואש ממנה?
אתה מוכן לעשות את מה שעשה נחשון בן עמינדב, לקפוץ למים, רק מתוך אמונה פשוטה ותמימה, בלי חשבונות, רק כי:
הקב"ה אמר שלילה זה מסוגל לישועות 'מעל' הטבע.
ואתה מוכן להתרומם ולהאמין שבליל שביעי של פסח – הכל יכול להשתנות.
אל תיתן להיגיון לסגור את הדימיון, תדמיין מה שאתה רוצה:
אני עומד מתחת לחופה... אני כלה מאושרת...
אני מבריא, כי הקב"ה רופא כל בשר ומפליא לעשות...
המינוס בבנק הופך לפלוס, תדמיין איך הוא נסגר... ועוד...
מה צריך לעשות כדי - לקרוע את הים?
בליל שביעי של פסח בשעת חצות - הים נבקע, ובני ישראל עברו בו, ולכן:
מנהג לקרוא בחצות הלילה את שירת הים (בשעה 12:38):
תקרא ותשיר את שירת הים – מתוך אמונה חזקה!
למרות שאתה בקיא בשירת הים, תגיד כל מילה לאט ובשמחה, תודה ותהלל:
תרגיש שגם הישועה שלך תגיע כך, בהפתעה ומתוך ה'חוסר' אונים, תתחיל לחגוג אותה.
"חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים" – גם אתה יצאת ממצרים, אז גם עברת את הים, והלכת בו כמו - ביבשה...
אם תשיר ותשמח תוכיח שאתה מאמין, שגם עכשיו – הים יקרע לך!
ברגע זה ממש "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים" וראתה שפחה על הים...
בלילה זה ניתן להרגיש, שעם כל הקושי 'כל עכבה היתה לטובה':
ושההמתנה תהפוך בקרוב ל'מתנה', ותראה שהכל היה לטובה...
לא חייב להבין, רק לחזק את הלב, ולאפשר לו להרגיש.
ברגע זה, אתה יכול להשלים ולקבל באהבה ובאמונה את ה'מרורים' של חייך, ולדעת: שה'מרור' הוא חלק מתהליך הגאולה.
מה שנותר לך לעשות עכשיו, זה – להתחיל להתקדם...
יש משפט חכם שאומר:
אתה לא יכול לדפדף לעמוד הבא, אם תמשיך לקרוא את העמוד הזה!
יש שנוהגים לקרוא את 'שירת הים' בעלות השחר...
וכמובן, בתפילת שחרית תאמר את 'שירת הים' בשמחה ובשירה...
אז ישיר - "עזי וזמרת קה, ויהי לי לישועה".
"כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות".