במח"ש הודיעו כי החליטו להגיש ערעור על החלטת בית המשפט לזכות את ניצב משנה שימי מרציאנו באירוע הכאת הנער החרדי לפני כשנתיים.
כזכור, על פי כתב האישום, באוקטובר 2020 פיקד קצין המשטרה על כוח משטרתי אשר אבטח הפגנה רבת משתתפים של מפגינים מהמגזר החרדי שנערכה בשכונות חרדיות בירושלים וכן פעל למניעת הפרות סדר.
במהלך ההפגנה, החל הקצין לרוץ לעבר קבוצת מפגינים, אשר עמדה סמוך אליו, ברחוב שבטי ישראל, ואשר על פי החשד השליכו אבנים לעבר הכוח המשטרתי. קטין בן 13 אשר עמד יחד עם יתר המפגינים במקום, החל לברוח מקצין המשטרה, כמו רוב המפגינים.
הקצין תפס את הקטין, אחז בו ודחף אותו בחוזקה לעבר קיר אבן שמצוי במקום. כתוצאה מכך הוטח הקטין בקיר ונפל ארצה. בשלב זה, בעוד הקצין רוכן מעל הקטין, הצטרפו אליו שני שוטרים נוספים. אז, בעוד הקטין ישוב על הקרקע ושב וצועק "לא עשיתי כלום" - וזאת מבלי להתנגד או לעשות כל פעולה אחרת - סטר לו הקצין בפניו, ללא כל סיבה או הצדק.
סמוך לאחר מכן, בהמשך הפעילות, הבחין הקצין בקטין נוסף בן 15 אשר אחז בידו טלפון נייד ותיעד בצילום את הובלתו של הקטין בן ה-13 על ידי שוטר אחר. הקצין אחז בצווארון חולצתו, באזור העורף, הדף אותו בחוזקה והפילו ארצה, לעבר שיחים המצויים במקום. כתוצאה מכך נגרמו לו שפשופים בברכו הימנית.
- הקצין שסטר וזוכה התפייס עם הילד החרדי
- מפקד המשטרה הבכיר 'מטיס' ילד חרדי. צפו
- יוסף בן ה-12 משחזר: 'הוא דחף אותי, ודפק לי משהו בפנים'
- מפקד המשטרה שהעיף ילד חרדי על קיר אבנים - מואשם
- גרסת הקצין: 'לא סטרתי, הסטתי פנים במהירות על הלחיים'
- מרציאנו: "במגזר אין הפגנות; יש הפרות סדר והתפרעויות"
במח"ש אומרים כי במסגרת הערעור, נטען כי "השימוש בכוח שהופעל כנגד שני הקטינים היה שלא כדין. על פי הודעת הערעור, ברגע שהקטין בן ה-13 נפל לקרקע ונוטרל, ולצידו, מעבר לקצין המשטרה שני שוטרים נוספים- הסתיימה סמכותו של הקצין לעשות שימוש בכוח נגדו. בעניינו של הקטין בן ה-15, נטען כי הוא לא הפריע לעבודת השוטרים אלא עמד וצילם וכי בנסיבות הללו לא הייתה הצדקה לדחוף אותו."
"בהודעת הערעור נכתב כי "המערערת תטען כי בית המשפט קמא שגה – וזאת בכמה וכמה צמתים, בעיקר משפטיים - ובכך סטה באופן בולט מהמדיניות המשפטית המקובלת והראויה. כפועל יוצא, התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא – עת הורה על זיכויו של המשיב משתי העבירות שיוחסו לו, חרף העובדה שלפחות לגבי א' קבע כי רכיבי עבירת התקיפה מתקיימים - משדרת בנסיבות העניין מסר שגוי, וממילא מבלבל, רב משמעי ובלתי מאוזן, המחייב התערבות בו."
"המערערת עותרת במסגרת ערעור זה לא רק לתקן את ששגה בית המשפט קמא אלא גם להציב את הרף הנורמטיבי במקום הראוי לו. לטענת המערערת, הכרעת הדין אינה מתייגת נכונה את חומרת מעשיו של המשיב, ואף יש בה כדי לשדר מסר סלחני וחלילה מסוכן, בנושא רגיש ובעל משמעות חברתית ומשפטית מן המעלה העליונה לא רק לאזרח הפרטי בו מדובר אלא - ויש לומר בעיקר - לציבור כולו."
בא-כוחו של נצ״מ מרציאנו ממשרד עוה״ד ברטל-כהן, מסר בתגובה: "בשיא תקופת הקורונה התקיימה הפרת סדר אלימה וברוטאלי, במסגרתה התמודד כוח משטרתי זעום במשך שעות רבות עם מאות מתפרעים שהבעירו פחים, יידו סלעים, השליכו בקבוקים, התנכלו לבני-מיעוטים וחסמו צירי תנועה מרכזיים."
"אגב כך, נצ״מ מרציאנו ביצע מעצר כדין של אדם שנחשד ביידוי אבנים אל עבר השוטרים. בשולי המעצר, נצ״מ מרציאנו שלח ידו אל עבר הנער, מתוך שיקול דעת מוטעה. נצ״מ מרציאנו מיהר ליטול אחריות על מעשהו השגוי ודיווח על כך. במשפטו - הודה במעשה. לאחר זיכויו - ביקש להיפגש עם הנער וביקש את סליחתו".
"לא בכדי קבע בית משפט השלום שעל-פי הנחיותיה של מח״ש והמדיניות הנוהגת במקרים אלו, ראוי היה לנתב את עניינו של נצ״מ מרציאנו לבחינה משמעתית. ביודעה שכך הדבר, ביקשה מח״ש ״לעבות״ את האישום ולייחס לנצ״מ מרציאנו התנהלות פלילית בשל פעולות אכיפה לגיטימיות ומתבקשות. אין אלא להצטער שבכסות של ערעור משפטי, מח״ש משיגה על קביעות עובדתיות חד-משמעיות. ולאחר מכן הציבור תוהה - מדוע המשטרה לא פועלת בנחישות כלפי מפרי סדר?"