פרק ז': ביום חמישי כתבנו אודות הסלעים העתיקים ב"תֵּל יַרְמוּת" ששנים רבות יושבים להם בשלוה משקיפים על נוף השפלה המרהיב, ששנים רבות זולת משלחות ארכיאולוגים וסטודנטים ממשיכים להשקיף בשלוה על נוף השפלה המקסים, אלא, שבשבועות האחרונים ישנה נהירה של פוסקים, דיינים ומו"צים לתל ירמות כדי לראות בעיניים ולהלך ברגליהם על העתיקות, כדי להכריע בנידון תאריך קריאת המגילה בשכונה החדשה.
- סערה בפתח; מתי יחול פורים בבית שמש?
- האם 'בֵּית שֶׁמֶשׁ' 'ו'יַרְמוּת' הקדומים - זוהו?
- זו השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש
- פורים בט"ו? ההוספה של רמת בית שמש ד'
- פורים בבית שמש; הפסק המפתיע של הרב בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר
- לקראת חג הפורים: עלייה לרגל ל'תל ירמות'
הראשון הוא הגאון רבי נתן קופשיץ שעמד בראש משלחת תלמידי חכמים וביקר באתר העתיקות מלווה בחוקרים ואנשי מדע מהאוניברסיטה.
בחודש האחרון הגאון רבי משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר ביקר באתר העתיקות וכתב: "ואחר שבאתי לראות את החומה ואת העיר כי טוב מראה עיניים" ופסק שיש לקיים את פורים גם בט"ו לחודש אדר ולקרוא ללא ברכה את המגילה.
ממש בשבוע האחרון רבנים מחב"ד ביקרו במקום: הגאון רבי נחמן לרנר ראש ישיבת תומכי תמימים בית שמש, הגאון רבי מיכאל אבישיד, והגאון רבי משה קורנוויץ גם עלו לתל העתיק, ופסקו שיש לקיים את פורים כרגיל בי"ד לחודש אדר.
מה שהעסיק את כותב השורות הוא, מה חיפשו הרבנים שליט"א על גבעת תל ירמות?
כלום פוסקים לא יכולים לפסוק את תאריך קריאת המגילה ללא סיור בתל ירמות?
ניחא הגר"נ קופשיץ שהגיע למקום מלווה במומחים אנשי מדע מהאוניברסיטה שהסבירו לחברי המשלחת אודות העתיקות וכו'. אולם מה מביא פוסק לבקר במקום ללא מומחי ארכיאולוגיה ועל ידי כך לפסוק?
והרי פוסק אינו מבין מאומה בארכיאולוגיה, וככה"נ רובם מתנגדים לשיטת התיארוך פחמן-14 רדיומטרי שמוגדרת כאחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גאולוגיים וארכאולוגיים אורגניים. כפי שפיתח הכימאי האמריקאי וילארד פרנק ליבי.
עבודתו של ארכיאולוג לזהות תל ארכיאולוגי עתיק, היא בין היתר על ידי זיהוי תקופת ממצאי האתר. החרסים הרבים שממלאים את תילי הארכיאולוגיה מעניקים לחוקרים משקל רב בקביעת תקופת התל. המומחים מבניהם יודעים לחוש באצבעם או בלשונם את גיל החרס כפי שבעיני ראיתי את חוקר ארץ ישראל הנודע ז'אבו ארליך בסיור בתל אל-מידיה – מודיעין הקדומה לפי אי אלו חוקרים.
עשרות סוגי סלעים יש במזרח תיכון, ביניהם: חוואר קירטון בזלת צור גיר דולומיט קונגלומרט אבן חול, דולומיט, גרניט, קונגלומרט, אבן חול, מלח, סיד, כורכר, קונגלומראט, טופ, חרסית, גבס, מלח וכו'. כלום, פוסק יכול לזהות את אלו, ובכך לפסוק הלכה לגבי חומת ירמות הקדומה האם מזמנו של יהושע בן נון?
פנינו לגאון רבי משה קורנוויץ חבר משלחת רבני חב"ד, לשמוע את חוות דעתו הקרובה לנידון דידן.
הגר"מ קורנוויץ: "לעצם הסוגיה ההלכתית - כפי שפרסמנו במכתב - אין באמת נפק"מ בתיארוך ההיסטורי של האתר. יש כאן פולמוס הלכתי בעניין סוגיית ערי הספיקות והיחס לזיהוי ארכיאולוגי. לשם כך, אין צורך לעלות אל האתר הארכיאולוגי עצמו, הרבנים יכולים לשבת בביתם ולקבל מאמרים אקדמאים ולברר את הסוגיה.
"המטרה העיקרית שלשמה שמנו את פעמינו אל 'תל ירמות' היא, מאחר וראינו בתשובתו של הגר"מ בראנדסופר אשר טען שהמרחק בין השכונה לתל העתיק אינו גדול אלא יש קירבה בים המקום העתיק ובין בתי השכונה. לשם כך, אנו, רבני חב"ד הלכנו לראות בעינינו האם נכונה טענתו, והוברר ע"פ דעתנו שלא כך היא, וכפי שפסקנו אין יסוד לפורים ט"ו ברמת בית שמש ד' כלל וכלל".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com