חמישה ערים מתהדרות שבאדמתם נטמן רבינו הרמב"ן ז"ל; ירושלים, חברון, טבריה, עכו וחיפה. בשבועות האחרונים סמוך לציון רבי אבדימי דמן חיפה, נתלו שלטים המכריזים על מקום קבורתו של הרמב"ן.
יצאנו למסע מחקר, עם מי הצדק ואיזו עיר זכתה שברגביה נטמן רבנו משה בן נחמן, מגדולי הראשונים, שתורתו נלמדת בהיכלי התורה בחרדת קודש.
ישנם מקורות בני מאות שנים ספורות, כגון ספר 'קורא הדורות' שטען שהרמב"ן נטמן בירושלים.
ספרים 'שבחי ירושלים', 'איגרת רבי אליעזר הלוי', 'שערי ירושלים', 'מבשרת ציון', ו'מסעות משה' סברו שהרמב"ן נטמן בחברון.
האלמוני מקנדיאה סבר שהרמב"ן נטמן בטבריה, ו'גלילות ארץ ישראל' טען שהרמב"ן נטמן בעכו.
בחיפה ישנן שני מקומות שטוענים לכתר: 1. מתחם קבר רבי אבדימי. 2. מערת קבורה ימי הבית השני שנמצאת מתחת למסילת הרכבת, בשכונת חיפה אל-עתיקה; שניהם במרחק האחד מהשני של מאות מטרים.
חוקרים רבים ישבו על המדוכה, והתעמקו בנושא זה. כמפורסם הלכה כבתרינן, וזכה דורנו לגאון רבי יהודה לנדי שידיו רב לו בחקר אה"ק. ספריו 'ערכה של ארץ ישראל', 'שלוש ארצות לשביעית', 'ואלה דברי ימי ירמיהו', 'ויהי בימי האימפריה הפרסית' העוסקים בתנ"ך וגיאוגרפיה של ארץ ישראל, התקבלו בחיבה על ידי רבים מהצורבים, ונמצאים בהיכלי התורה והישיבות, ואף מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שמדרבן את בני התורה בכל אתר ואתר ללמוד את תורת ארץ ישראל, שמח לקבלם.
במקביל לגאונותו התורנית, הגר"י לנדי מוכר כ'מורה דרך' מוסמך החוקר ברגליו את אדמת ארץ ישראל ממש כפי רבותינו הקדושים הרמב"ן, תוס' רי"ד והכפתור ופרח, שכידוע לאחר עלייתם לארה"ק, שינו את פסיקת ההלכה כיון שראו מציאות שונה מלימודם אי שם בניכר.
שיעוריו של הגר"י לנדי בתנ"ך וארכיאולוגיה מתפרסמים באתרים רבים, כגון 'קול הלשון', 'דרשו', 'בינינו', ועוד.
בספרו 'ערכה של ארץ ישראל', המנתח את הגיאוגרפיה של נביא יהושע (עמ' יט) כותב הגר"י לנדי בהאי לישנא: "הרמב"ן נקבר בבית הקברות שלמרגלות הר הכרמל באזור חיפה. דבר זה מתועד ביומן מסע של נוסע אלמוני שהיה בארץ ישראל [שהיו שחשבו שמדובר בתלמידו המובהק, י"ש] לאחר מות הרמב"ן. הנוסע הנ"ל מציין את שמות רבותינו הראשונים שהגיעו לעכו באותה תקופה ונקברו בבית הקברות הנ"ל, ביניהם הר"ש משנאץ ובנו של הרב יחיאל מפריז. לאחר מכן מציין 'ומורי ורבי הרב ר' משה ב"ר נחמן מגירונדא זצק"ל'".
ממשיך הגר"י לנדי: "הנה לנו עדותו של עד ראיה לגבי קבר הרמב"ן, ולכן ברור מעל לכל ספק ששם מקום קבורתו. אמנם הרמב"ן כתב באיגרת לבנו שרצונו להיקבר בעיר חברון, אולם ידוע שהוא עבר לגור בעכו, וגם נשא שם את דרשתו המפורסמת בראש השנה".
המצבה שהוקמה על שם הרמב"ן ליד מערת המכפלה בחברון, סבור הגר"י לנדי: "שמא, עשה זאת המקים, על דעת עצמו, ויש לחוש לבל תשחית". ממשיך הגר"י לנדי: "יותר ראוי להקים מצבה בבית הקברות העתיק של חיפה אשר תישא את שמות בעלי התוספות שנקברו שם וגם את שם הרמב"ן".
דברים אלו כתב הגר"י לנדי לפני שנה וחצי. ניבא ולא ידע מה ניבא! ב"ה שכך עלתה מאת הקב"ה, וציון הרמב"ן מונצח כעת במקומו הנכון.
בשיחה שערכתי עם הגר"י לנדי נאמר לי שלמרות מחקרו בנושא, וקביעתו הנחרצת, שהרמב"ן לא נטמן בחברון, טבריה, עכו וירושלים, אלא בחיפה - הנ"צ המדויק בחיפה אינו ברור דיו, אולם ברור שמקום קבורתו של הרמב"ן בחיפה למרגלות הר הכרמל. עוד הוסיף הגר"י לנדי, שהסברא נותנת שהרמב"ן שחי בעכו, נקבר בחיפה, שכן ישנו ספק האם עכו היא ארץ ישראל, וכפי רבותינו בעלי התוס' שהעדיפו להיקבר בחיפה למרגלות הכרמל, כך גם נהג הרמב"ן.
סיפר לי ד"ר צבי הר שפר, שלפני עשר שנים התרחש אירוע ניפוץ מציבות לאחר שגורמים הניחו שם מצבות של בעלי התוספות והרמב"ן, דבר שלא הניח את דעתם של גורמים אחרים.
ד"ר צבי הר שפר שחקר גם הוא את הנושא הזה, טען לכותב השורות שהאתר שבו הוצב לאחרונה השלט בבית העלמין הסמוך לאוהל רבי אבדימי, כנראה מוטעה, שכן המסורת על קבר הרמב''ן ובעלי התוספות בחיפה לרגלי הכרמל, שמופיעה ביומני מסעות של עולי רגל מימי הביניים, מתייחסת למערת כוכין עתיקה שנמצאת במרחק כמה מאות מטרים ממנה, מתחת מסילת הרכבת, ולא בקבר רבי אבדימי.
ד"ר צבי הר שפר מוסיף שאותה מערת קבורה יהודית מוזכרת גם בסקר הבריטי שנערך בארץ בשלהי המאה ה-19.
פרט מעניין שלפני מספר שנים התקיימה באתר תפילת שחרית ברוב עם בהשתתפות רבנים, ובראשם הרב מרדכי אליהו מצפת.
לסיכום: ברור שרבינו הרמב"ן ז"ל נטמן באדמת חיפה, אולם ישנו ויכוח בין מערת קבורה שנמצאת כיום למרגלות מסילת הרכבת, או שנקבר בסמוך לרבי אבדימי – שביניהם יש מרחק של מאות מטרים ספורים.
יהי רצון שנזכה לדעת בבירור היכן נטמן הרמב"ן ז"ל, כך שנזכה לעלות על קברו ולהשתטח כמנהג אבותינו ורבותינו, ולזכות בישועות גדולות.
- ישר כח לד"ר צבי הר שפר שחקר את נושא זה על התמונות ששלח לי
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com