מול חברי הוועדה הממלכתית לחקר האסון הכבד במירון, בל"ג בעומר האחרון, בו קיפדו את חייהם ארבעים וחמישה מתפללים שהגיעו לציונו של רבי שמעון בר יוחאי, ניצב היום (ראשון) מענדי צדיק, חסיד חב"ד צעיר, בנו של הרב אוריאל צדיק ז"ל מהרוגי האסון, ותיאר את הרגעים הקשים. 'כיכר השבת' עם עדותו המלאה.
"הייתי בדרך למעלה לכיוון הגשר", סיפר צדיק, "וראיתי את אח שלי שצעק לי, מנדי מנדי תציל אותי. לקחתי אותו מהשטח, תוך שאני מנסה לתפוס את אבא שלי ואח נוסף שלי בן 17, אך ללא הצלחה. הקליטה הסלולארית בשטח קרסה, ולכן רק בסביבות השעה 2 בלילה אחי הקטן התקשר אליי ואמר שהוא בסדר.
"נפגשנו בשעה 03:00 לפנות בוקר והערכתי שהנורא מכל קרה. הרגשתי שהמצב לא בסדר, אך הבשורה הקשה הגיעה אלינו רק כשעה לפני שבת".
נאור: ספר לנו איך עבר עליך הלילה?
מנדי: "הדבר היחיד שחשבתי עליו זה למצוא את אבא, ולכן הכנסתי את שמו למוקד זק"א שפעל בשטח ההר. בינתיים המשפחה התחילה להילחץ וביקשה מאיתנו לחזור לירושלים, כאשר בכל הזמן שעבר היינו בטוחים שהכול בסדר, רק שכנראה אבד לו הטלפון.
"לקראת השעה 06:00 בבוקר כשראיתי שמניחים את התפילין שלו באוהל מיוחד במירון, תיארתי לעצמי שהנורא מכל קרה. נסעתי הביתה כדי להיות עם המשפחה, כשבדרך המשכתי לחפש היכן שרק אפשר. בשעה 11:30 הגענו לירושלים ופתחנו חפ"ק, עד שהגענו לאבו כביר.
"ביקשתי מאבו כביר שינסו אולי לזהות לפי תמונות ששלחתי להם, ואחרי שהבנתי שהמצב שם קטסטרופה, שלחתי את דוד שלי שירד לשטח כדי לסייע לנו. למעשה כשעה לפני שבת הוא צלצל ואמר שהוא זיהה את אבא באבו כביר, ומאז נכנסו לאבל כבד".
"אכלנו בשבת אצל סבתא וניסינו להבין במשך כל השבת בדיוק מה קרה, ובמוצאי שבת נערכה ההלוויה. אני חושב שאחי שהיה עם אבא במשך כל הזמן ניצל פשוט בנס בגלל שהלך לשתות משהו, וכך חייו ניצלו".
בשלב הזה, לאחר שסיים לתאר בדמעות את מה שאירע ברגעי האסון, עבר צדיק לומר מילים בסגנון שונה. "אני רוצה לומר כמה דברים שאני לא חושב שנאמרו כאן עד עכשיו: זה לא סוד שאין משילות בהר וכל אחד יכול לעשות במירון כפי ראות עיניו, אם זה מבחינת התשתיות, ואם זה מבחינת קיבולת קהל.
"יש כאן אנשים שאחראים על האסון הזה. לא מדובר בעשרה או עשרים בני אדם שנהרגו אלא ב 45 בני אדם שבאו לשם כדי לשמוח ויצאו בשקיות, כל זה בגלל אנשים מסוימים שבגללם המקום הזה נראה ככה. זו האמת. יש כאן אנשים שיש להם דם על הידיים".
הוא הוסיף: "יש שם מבנים מסוכנים שלא הייתי מכניס לשם עיזים, שמשמשים את הציבור והכול בגלל קבוצת קיצונים שכולם פוחדים מהם. הייתה בהר אנדרטת הנצחה ממש מול מקום האסון, ובאו קיצונים אחרי כמה חודשים והרסו את הכול.
"נקודת ההנצחה הפכה להיות למקום מתוייר מאד מצד אנשים שבאו והדליקו נרות והתפללו, עד שבאו אנשים כביכול בשם הרשב"י ובשם הדת, ותלשו את התמונות של ההרוגים, ולזה אני מתכוון שאין משילות".
צדיק המשיך ואמר: "לא חסרים אתרים שבהם מתיירים המוני אנשים במהלך השנה. קחו לדוגמא את הכותל שמתנהל בצורה טובה עם כמה כניסות ויציאות, וכך צריך לנהל את מירון. לצערי יש עדיין אנשים שיושבים על הכיסא שלהם מבלי שהם לקחו מינימום אחריות על מה שקרה.
"הדבר הכי אנושי זה לקחת אחריות, גם אם אתה לא אשם, ואני מתכוון גם לפוליטיקאים. תגידו סליחה, תודו שעשיתם כשל שגם לעגמת נפש לכל כך הרבה משפחות, חלקם עם ילדים. זה בלתי נתפס שאף אחד לא מתייחס לאסון הזה כמו שצריך. אתם היחידים שיכולים לעשות משהו כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו שוב".
צדיק: "אותם קיצונים שתלשו וביזו את זכר ההרוגים, לא נחקרו, ולא נעשה איתם שום דבר למרות שהגשתי תלונה במשטרה. כך גם לגבי הפיצויים, אף אחד לא עושה דבר לטובת המשפחות שמתמודדות יום יום עם הנורא מכל".
ינאי: מדוע אחרי שהשתתפת בהדלקה של באיאן, רצית להשתתף גם בהדלקה של תולדות אהרן?
מנדי: "היות ואין כרטיסים או הגבלה כל שהיא, ובגלל שמדובר בחוויה רוחנית גדולה, אי אפשר שלא להשתתף בהדלקות השונות".