הכל התחיל מזה שמדי פעם אני שואל את עוקביי היקרים "מה לכתוב היום?". לפעמים יש להם רעיונות יצירתיים במיוחד כמו אותו אחד ששלח לי: "תכתוב על מצב החסה בשטחים (ואני לא צוחק)".
בהתחלה רציתי להגיב בסמיילי צוחק, אך ככל שחשבתי על זה יותר אמרתי לעצמי שזה רעיון אדיר! שנת שמיטה כבר כאן וזה רעיון מעולה לבדוק באמת ובתמים מה מצב החסה בשטחים?
אז עלינו על טרקטור (לא באמת) ויצאנו למסע.
האם יש מחסור?
"עכשיו מתחיל להשתחרר", מספר לנו יצחק בעל חנות ירקות מביתר עילית. "בהתחלה הייתה התנפלות מיותרת על העלים הירוקים. אנשים פחדו שייגמר להם וקנו ארבע חבילות. היום כבר נרגע יותר ואנשים קונים כמה שהם צריכים או גג שתי חבילות חסה".
חיים, משווק ירקות מספר: "נכון להיום יש עודף סחורה. בקיץ יהיה מחסור".
למה?
"עכשיו פחות אוכלים ירק, בחורף אוכלים יותר אוכל חם. בקיץ מכינים יותר סלטים בסעודות שבת וממילא יהיה יותר ביקוש. אז כרגע יש מספיק סחורה יחסית לצריכה, בוא נראה מה יהיה לקראת הקיץ הקרוב".
מאיפה מביאים סחורה?
"הרוב זה 'יבול נוכרי', משדות ערבים בארץ. פעם היו מביאים מחו"ל, אבל מי ששיווק את זה רק הפסיד. ירקות זה סחורה עדינה והדרך מחו"ל עד לחנות לא עשתה ליקרות טוב".
המחיר של החסה עלה?
"הכל עלה ומסיבה פשוטה: הבסיס של הירק זה חקלאים משלנו. והרי עכשיו הם שובתים. מה שקורה כעת זה שגוים אומרים לי 'שנה הבאה הרי לא תעבוד איתי, אז תשלם על השנה הזאת'. הוא מנצל את המצב לטובתו".
חסה מירדן
אני זוכר משנת שמיטה שעברה שראיתי תמונה של משגיחי כשרות שנסעו לירדן עם כאפיות והביאו משם חסה שגידלו במיוחד לבקשתם.
בדקתי עם צביקה שבשנת שמיטה הקודמת היה משגיח כשרות גם מטעם מערכת כשרות גדולה מה המצב של החסה בשטחים ומדוע לא מביאים גם השנה מירדן.
"מי שמדגל חסה צריך לגדל בתנאים של החברות. בארץ אין הרבה שטחים שאפשר לגדל את זה לפי דרישות הכשרות ולכן ייתכנו חוסרים. בשנה רגילה יש את כל הקיבוצים שמגדלים לפי ההלכה, בשמיטה זה מצטמצם לחלוטין", מספר צביקה.
מדוע לא מביאים גם השנה מירדן, כמו שעשו בשמיטה הקודמת?
"זה סיפור מאוד יקר. כל ההובלה מירדן ועד לצרכן זה יקר, מה גם שהיבול נהרס בדרך ולכן כבר לא עושים את זה יותר".
בפעם הבאה שיישאלו אתכם מה מצב החסה בשטחים – תראו לשואל את הכתבה הזאת, שעוד אנשים ידעו את האמת.