פרק ב': משמשו בקודש של האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע הרה"ח ר' צבי זאב פרידמן כתב בזיכרונותיו על הצהרת האו"ם בי"ז בכסלו תש"ח, על הקמת שני מדינות לשני עמים, יהודית לצד ערבית:
"היהודים קבלו את ההחלטה בקולות שמחה וצהלה, המונים יצוא לרחובה של עיר, רקדו ודרו עד עלות השחר... ברחוב גאולה בירושלים רקדו ושרו בלילה. בין הרוקדים היה צבור גדול של יהודי ירושלים החרדים, ואפילו לבושי קאפטאנים ראיתי בין הרוקדים" .(קובץ זיכרונות זכור ימות עולם).
י"ז בכסלו (כ"ט בנובמבר) הונצח במספר רחובות במדינת ישראל, אולם לא נחגג כיום חג כגון יום העצמאות ויום ירושלים.
י"ז בכסלו שמצוין בתאריך הנוצרי – 29 בנובמבר, הביא את הגאון רבי יונה שטנצל לפנות לראש הממשלה דוד בן גוריון בבקשה שיורה לחוג בתאריך העברי י"ז בכסלו, ולא 29 בנובמבר.
הגר"י שטנצל כיהן כרב בתל אביב, ייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית לזכר נספי השואה והתייעץ תדיר עם מרנא החזון איש. למפעליו קיבל הסכמה ועידוד מאת כ"ק האדמו"ר האמרי אמת מגור, הגר"מ פיינשטיין, הגרא"ז מלצר, והגר"פ אפשטיין מהעדה החרדית.
מכתבו המלא של הגר"י שטנצל לראש הממשלה דוד בן גוריון בתאריך כ"ב בחשון תש"ט:
"לכבוד מר בן גוריון ראש ממשלת ישראל, הנה מתקרב התאריך ההיסטורי של 29 בנובמבר, חושבני שהממשלה תחוג את יום זה בתאריך היסטורי לעם ישראל הנני לעורר את תשומת ליבו לחוג את התאריך הנ"ל לא לפי כ"ט בנובמבר בספירה הנוצרית, אלא בתאריך העברי שחל ב-י"ז כסלו. בברכה הרב יונה שטנצל".
ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון ענה תשובה לגר"י שטנצל ע"י אחד ממזכיריו:
"לכבוד הרב יונה שטנצל, רב נכבד. נתבקשתי ע"י ראש הממשלה לאשר קבלת מכתבו ולהודיעו, ש-29 בנובמבר לא נקבע כחג, אלא רק בתאריך היסטורי בלבד הראוי לציון".
כך בן גוריון דחה את בקשת הגר"י שטנצל לקבוע את י"ז כסלו כיום חג. לטענת בן גוריון 29 לנובמבר לא נקבע כיום חג, אלא תאריך היסטורי בלבד הראוי לציון.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com