מסקרן: זו תרבות החלב במקומות העבודה

בכל מקום עובדה שמכבד את עצמו, משרד, מפעל או מוסך, יש פינת קפה. יש מקומות שמשקיעים עם פינות קפה גדולות ויש מקומות שיש איזה עמדה קטנה בצד. כך או כך הסיפור בה"א הידיעה כל בוקר היא השאלות הקבועות בסדר הבא: "למה נגמר החלב?", "מי הולך לקנות חלב?", "כמה להביא?".

חדר מורים בתלמוד תורה במרכז ירושלים

כמה חלב קונים: שתי שקיות חלב ליום

מי קונה? ילדי כיתה ז' מתנדבים בחפץ לב

איך משלמים? המנהל מספר לנו שכיוון שיש מטבח מסודר, הכל מגיע משם. במקרים חריגים ההנהלה מקצה קופה קטנה ומשם לוקחים כסף לקניית החלב

לכמה אנשי צוות: כעשרים אנשי צוות

מוקד שירות לקוחות של חברת האוטבוסים הגדולה במגזר החרדי

כמה חלב קונים: שישה בקבוקי חלב (כמעט) בכל פעם שנגמר (שזה יוצא מדי יום וחצי)

מי קונה? כיוון שהמוקד רחוק קצת מהחנות, או המזכיר או מתנדב עם רכב

איך משלמים? רושמים בקופה והחברה משלמת בסוף החודש במרוכז

לכמה אנשי צוות: כיוון שיש משמרות בוקר, צהריים וערב, כולל עובדי משרד ומנהלים זה יכול להגיע לחמישים אנשי צוות ביום

סופר לא גדול ולא קטן בביתר עילית:

כמה חלב קונים? לא בדיוק קונים. סופרים כמה קרטונים ירדו מהמשאית, האחראי משמרת רושם לעצמו בצד כמה הוא לקח היום ומחשב אחר כך איך לשלם את זה

מי קונה? כאמור, מנהל המשמרת צריך לשים לב לחלב

לכמה אנשי צוות? עשרה עובדים ונהגים שקופצים מדי פעם לשתות קפה (אם כי רובם שותים קפה שחור)

כבדו את המכובדים להתנדב

ישנם מקומות, כפי שקראנו, שיש מישהו שאחראי, המזכיר או אב בית של החברה. ישנם מקומות שדרוש מתנדב תורן. לא כל עובד מוכן להתנדב. לפעמים סתם כי הוא עייף ולפעמים כי זה באמת דורש זמן וכוח שלא בטוח שיש לו.

ישנם עובדים שלא מוכנים להתנדב אף פעם בטענה שממרומי תפקידם לא יאה להם ללכת ולקנות חלב. להם נאמר, כמו שגם אתם שותים קפה כמו העובד ה'זוטר' כביכול, אתם בהחלט יכולם להתכבד וללכת לקנות חלב ולתרום לחברה גם בצרכי המטבח.

והכי חשוב. לא בוכים על חלב שנשפך, אבל חשוב לשים לב שלא יישפך סתם כך.

אמרו ברכה ושתו לבריאות!