ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הקרויה ועדת נאור ע"ש העומדת בראשה, נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, ממשיכה בחקירת המעורבים בפרשה מכל צד וקשר.
היום (חמישי) הופיע בפני שלושת חברי הוועדה גם יוסף שולץ, אחד המהנדסים שהובאו על מנת לאשר מבנים במירון, ומי שהוזכר בלא מעט מסמכים שקשורים לענייני מירון.
"התבקשתי לבדוק את מרפסת הכוהנים", סיפר, "אני לא יודע למה פנו דווקא לגביי זה, אבל זה מה שהתבקשתי לבדוק אם מרפסת הכוהנים מתאימה וראויה לשימוש".
"הייתי שם לפני האירוע מצאתי שם כל מיני דברים שהם לא ברורים - לא היה ברור אם יש תכנון אבל היו שם כמה דברים שעל פניו לא היו נראים טובים או גרועים מבחינה הנדסית, לפיכך הוצאתי את הדו"ח כשהכווה באותו זמן זמן הייתה
להכנסת אורחים שם היה חלק שהיה תקין מבחינה הנדסית וחלק שלא היה תקין".
"בהמשך היה חלק של מרפסת הכוהנים שלא היה עשוי מקונסטרוקציה קלה אלא מרצפה קשיחה, וגם שם זה היה מאולתר לחלוטין, ולא היה ניתן לדעת מה תקין ומה לא, הבאתי דוח לאלי פריינד של ליקויים שראיתי באותה התקופה בעין". שולץ הציג את הדו"ח ההנדסי לחברי הועדה.
השופטת נאור שאלה "השורה התחתונה הייתה שבלי תיקונים בל"ג בעומר לא ניתן היה להשתמש?" שולץ השיב "נכון", "גם אחרי צריך לבדוק, ויש דברים שלא ניתנים לבדיקה כי הם סמויים מהעין ולא יודעים מה יש בהם ומה אין בהם"
"אלי פריינד אמר שהם מתקרבים לסיום התיקונים ושהוא יעדכן אותי, בסופו של דבר לא הסתייע שאצא לשם כי מבחינת לוח זמנים זה לא הסתדר לי".
"אני מוכרח לומר שאמרתי לאלי שגם אם יתקנו את כל הליקויים שמופיעים בדו"ח לא אתן לו "הכשר" למערכת הזאת, אלא אוכל לציין שכל הלקויים שציינתי בדוח תיקנו, אך הליקויים הסמויים מהעין תוקנו", הוסיף שולץ, "פגשתי אותו ואמרתי לו שמעתי שאתה איש מבין בהנדסה, אך לא מעבר לכך".
נאור שאלה: "עד האסון לא היה לך יותר קשר עם אלי?" ושולץ השיב כי "לא היה יותר קשר, חוץ מקשר טלפוני ששאלו אם אני פנוי ואמרת שהכשר לא אתן"
נאור ביקשה לעבור על הדוח השני, "בתאריך ה-19/8 דיי הרבה זמן אחרי האסון, תאר לנו איך התחדש הקשר ומה קרה?"
שולץ השיב: "כשהייתי שם בפעם הראשונה אחרי האסון ביקשתי לקבל תוכניות ואמרו לי שאין תוכניות, לא תיכנוניות ולא הנדסיות, פרק זמן אחרי כך התקשר אלי פריינד ואמר שהצליחו לאתר תוכניות הנדסיות של חלק מהמבנה של המרפסת כוהנים ושהוא היה רוצה שאגיע עם המתכנן שנקרא אלכס רוזן כדי שאבחן את התוכניות לאור הממצאים והתכנון".
"באתי לשם וקיבלתי את התוכניות של אלכס רוזן, לא הגענו יחד, הגענו בנפרד אבל נפגשנו שם יחד, פרסנו את התוכניות, הסתכלנו עליהם בחדר של אלי פריינד ואז שאלנו על מה שקורה בשטח, הבנו שיש תוכניות רק לגבי האגף המזרחי, ולכל השאר אין תוכניות, אני מדבר רק על האגף של מרפסת הכוהנים והכנסת אורחים, מעבר לזה אני לא מכיר שום דבר בהר".
"לא קיבלתי תוכניות אחרות", הוסיף שולץ, "אני מניח שאין אבל אני לא יכול לומר את זה בוודאות. ממה שרואים בשטח, החלק המזרחי של מרפסת הכוהנים יש בה דמיון כזה או אחר לתוכניות, אבל זה לא דומה לצערי, ובחלקים אחרים רמת הביצוע היא נוראית".
השופטת שואלת "ולכן מה מסקנותיך?". שולץ השיב: "את מרפסת הכוהנים המזרחית ההנחה המרכזית היא שניתן יהיה אולי להכשיר, חשוב לומר מראש שהמרפסת תוכננה על ידי המתכנן אלכס רוז לעומס של 500 ק"ג למטר, ובסוף בנו שם קרוונים שזה בוודאי לא הייתה כוונת המשורר ואף אחד לא הזמין".
החלק השני של ההכנסת אורחים מחולק לשני חלקים, "אחד נעשה ברוח ההנדסית של מרפסת הכוהנים, אבל רואים שזה ברמת ביצוע נוראית, רק ללא תכנון, ובהמשך יש מבנה בטון שעליו אין לי שום מידע".
נאור הקשתה, "בפעם הראשונה לא ביקשו ממך לבדוק את ההכנסת אורחים?" שולץ השיב "לא ביקשו ממני למרות שעברתי וחלפתי שם".
שולץ אמר כי לא היו שינויים במבנה "חוץ מאותם שינויים שהצבעתי עליהם לפני האסון, לא היו שינויים".
"למשל הייתה מרספת זיזים שלא נגעו בה, היה מקום שעשו חיזוק על קיר קיים אבל הוא היה קיר בלוקים, רואים שהיה שם מאמץ גדול לתקן לפחות את הליקויים שציינתי לטפל בהם"
נאור שאלה: "היית אומר שמבחינת מה שביקשתי זה בסדר?" שולץ השיב כי "אם אנחנו מתמקדים באותם ליקויים ונקודות שהיו, התשובה היא כן, הם טופלו, אולי להוציא אחד או שניים, "אבל", סייג, "התיקונים תוקנו בצד המזרחי שמלכתחילה היה טוב יותר, במפרסת הכביכול קלה לא עשו כלום חוץ מלמרוח צבע על החלודה".
"בהתחלה הקונסטרוקציה נראתה שונה, זה נראה פחות טוב אבל אי אפשר היה לדעת שמדובר על משהו שתוכנן בצורה מסודרת וחלק אחר שככל הנראה אולתר ללא פיקוח הנדסי".
"אמרתי שלא יעלו על הגג הזה מפני שהוא באמת נראה מאולתר. בהנדסה המערכת בנויה בצורה כזאת שכששמים עמוד ועליו קורה, הקורה נמצאת למעלה יש מקרים שבהם הקורה מרוחקת מהעמוד כי ככה הסתדר להם בשטח, תיאורטית אין דבר שלא ניתן לתקן, צריך ללמוד ולשפר, אבל באופן מעשי זה לא ריאלי".
"הבאתי דוגמה בדוח בחלק האמצעי מהקונסטרוקציה, יש שם עמוד פלדה שצומח מאיזושהי רצפת פחים שבקושי נושאת את עצמה, והיא נושאת עוד עמוד שסוחב את הגביש שם עמודים שיש להם טמירות של 2 קומות, בהנדסה ככל שעמוד יותר טמיר הוא הרבה יותר חלש ומסוכן", הסביר, "אם אתה שואל אם ניתן לתקן את זה, ברמת התיאוריה ניתן, באופן מעשי אני חושב שזה לא נכון".
במענה לשאלת קרליץ אמר כי "ביקשתי לסגור את החניה באופן מיידי וזה באמת סגור".
קרליץ "בארוע במירון אני מבין שאת הטריבונות סילקו משם ועוד משהו סילקו משם, אבל השתמשו בכל החניה?" שולץ השיב "אני חושב שאת קטע החניה הזה שהוא התקרה של למטה, למיטב ידיעתי הוא חסום".
קרליץ שאל: "יש סיכוי גם להכנס למקום שם למטה?" שולץ השיב "אני חושב שכן, אם אני יכול להסיק מסקנות ממה שרואות העיניים, כשמבצעים עמוד במקום ללא יסוד, ואנחנו לא יודעים מה עשו שם, ובהחלט נראה לי שאם לא עושים בדיקה יסודית הייתי צריך להכריז על המבנה הזה כמבנה מסוכן מתחילתו ועוד סופו".
"רק להסביר, מרפסת הכוהנים זה משטח שהעמודים שלו בגובה של קומה שלימה שזה הגג של מרפסת הכנסת אורחים מלמטה".
שולץ אמר כי איפשרו לו להיכנס לכל מקום שרצה, ינאי שאל: "הוצאת דוח ולכל מקום צירפת תוכניות הנדסיות וזה היה מצורף לדוח המקורי ששלחת באפריל, ואלי פריינד קיבל את זה, יהיה סביר לומר שמי שקיבל את זה אמור לתקן את זה. מכיוון שלא יכולת להיות שם ולבדוק, היית שם באוגוסט, אם אתה משווה את זה באוגוסט לתוכניות שהוצאת באפריל, כמה מתוך זה בוצע?".
שולץ השיב כי "אחוז גבוה מתוך אותם פרטים של התיקונים. אבל שוב, למשל את אותה מרפסת של הזיז שתוכננה ל-80 ס"מ ובסוף היא כמה מטר, עדיין לא הסירו אותה עד עכשיו".
ינאי הקשה, "אמרת שגם אם היו מתקנים את הכל לא היית נותן אישור בגלל שהמצב שם מחייב או תיקון או הריסה ובניה כמו שצריך?
שולץ השיב: "החלק המרכזי קצת יותר טוב כי הוא בנוי על פי תוכניות, אבל יש פערים. למשל - יש מרחק בין העמודים שנושאים את המרפסת, מרחק של 4 מטר. בפועל אם תיקח מטר ותמדוד, פעם זה מטר ארבעים ופעם זה מטר שמונים, לא הקפידו על מידה".
"יש שם קורה עם חתך שהמתכנן קבע שהיא צריכה להיות בעובי של 6 מ"מ, מדובר על פער ענקי של 25-30 אחוז בתסבולת של הקורה", הוסיף שולץ.
ינאי שאל: המלצת שכל התיקונים בשום מצב לא יהיו לל"ג בעומר אלא רק לכל השנה, באשר לנשוא של יציבות המבנה אמרת שהמהנדס תכנן את זה ל-500 ק"ג למטר וראינו אישור של מהנדס אחר ל800 ק"ג, וכשהסבו את תשומת ליבו הוא אמר שיש דעה כזאת ודעה אחרת, יש יותר שמרנים ופחות שמרנים, כמהנדס, ככה זה עובד?"
שולץ השיב: "חס וחלילה, יש תקינה מאד ברורה איזה עומס יכול להיות בכל מקום, יש פערים אבל לא כאלו, יש תקינה מאד ברורה, ואי אפשר להגיע למסקנה שהמרפסת הזו יכלה לשאת 800 קילו,כפי שאמרתי יש פערים שאנחנו עדיין לא יודעים".
ינאי שאל "בכל מקרה לא ראית תוכניות הנדסיות או תוכניות מפורטות?" שולץ אמר בתשובה "ראיתי תוכניות על החלק המזרחי, וקיבלתי מאלכס רוזן את התכוניות ותכתובת משנת 2007 או 2008 מיועץ הקרקע אריה קליין, אריה קליין הגיע לשם לשטח ואמר שעשו שם חפירות מסוכנות המסכנות את המבנה הראשי, ושיש הכרח לתקן את זה באופן מיידי ודחוף כי יש סכנה".
"אני לא יודע אם ראיתם את התכתובת עם אריה קליין, אבל כתוב שחשפו יסודות בתצורה לא טובה, אם אין לכם את המסמך אני יכול להמציא לכם אותו".
בתגובה לינאי ששאל "בביקור שלך באוגוסט כתבת שיש בהכנסת אורחים סכנה קריסה מיידית עם 8 סימני קריאה, יש לך מושג מה קרה שם?" השיב שולץ "לא".
"אתה מגיש דוח ומהנדס שני מאשר שזה תוקן ,מהנדס שלישי מאשר דברים אחרים, זה מקובל אצלכם או שזה חריג?", שאל ינאי. שולץ השיב כי "אין ספק שעדיף שמהנדס אחד יעשה הכל ויפקח, כי כשאני עושה משהו אני יודע את הרוח של הדברים שאני ביקשתי"
ינאי: "כלומר בדרך הרגילה הפיקוח ההנדסי נעשה על ידי המתכנן", שולץ השיב "כן".
לפני היציאה להפסקה אמר שולץ "ברשותכםן הייתי רוצה להוסיף תוספת: לפחות מההתרשמות שלי, מי שהכניס אותי לתמונה - אלי פריינד, היה מאד חרד לנושא ההנדסי, וכל השאלות צפו מכך שהוא ביקש ממני לעשות טובה ולהיכנס לנושא הזה, כך שלפחות במקטע הזה הייתה מודעות מוקדמת לעניין הזה. לא שהוא צפה את העתיד אבל הייתה שם מודעות לעניין הזה שאולי יש משהו שצריך בדיקה".
ינאי שאל: "היית שם, מה דעתך על גשר דב מבחינה הנדסית?" שולץ השיב כי "אין לי דעה, לא בדקתי אותו, אבל אני יכול לומר משהו אחר, לא בהקשר של גשר דב שלא התבקשתי לבדוק ולא בדקתי - כשאתה מסתובב באתר בכללותו, כשאני מחנה את הרכב בחנייה והולך למשרדים התחושה היא שיש שם המון המון אילתורים".
"קרוואנים שעומדים בצורה שאין לי ספק שאף אחד לא בדק יסודות והנדסית ,זאת התחושה שלי אבל לא התבקשתי לבדוק ולא בדקתי".