פרק א': השבת נקרא את פרשת "לֶךְ-לְךָ" שבה הקב"ה מצווה את אברהם ללכת מארצו וממולדתו "אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".
ילדי ישראל בכל הדורות החלו ללמוד את פרשת 'בראשית' כמתבקש, אולם מעניין לדעת שבעבר היו גדולי ישראל שלא נחה דעתם בכך, וביקשו לערוך שינוי ולהתחיל את סדר הלימוד על ילדי ישראל בפרשת 'לֶךְ-לְךָ'. (ברם, ראה את מאמרו של זאב גולדברג[1] שמביא מספר מקורות שבעבר היו תלמודי תורה שהתחילו ללמוד דַּוְקָא בחומש ויקרא כמאמר חז"ל: "יבואו טהורין ויעסקו בטהורין".)
אחד מגדולי ישראל שחפץ להתחיל את הלימוד עם ילדי ישראל מפרשת לֶךְ-לְךָ, היה מרן המשגיח הגר"ש וולבה, מגאוני תנועת המוסר בדור האחרון, שחפץ שבחיידר 'חוות דעת' בירושלים יתחילו ללמוד מפרשת לֶךְ-לְךָ, כי הוא טען שבראשית ונח הן פרשות גבוהות מדי (עיין רמב"ן בפתיחת הספר), ולכן עדיף לדלג עליהם שלא יתקבעו בראשם של הילדים סיפורי גננות וכדומה, אלא יתחילו ממעשי אבות.
מרן הגראמ"מ שך לא נחה דעתו מכך, והוא שלח את אחד מתלמידיו שליט"א (שכיום נמנה עם ראשי הפלג הירושלמי) להורות לגר"ש וולבה שיחזור בו מכוונה זו, כפי שהורה מרן הרב מבריסק במקרה דומה. הגר"ש וולבה לא השתכנע בקלות.
מסופר שאותו תלמיד העביר מסר חריף ביותר מאת מרן הגראמ"מ שך לגר"ש וולבה אם האחרון לא יוותר. בסופו של דבר הגר"ש וולבה חשש לצאת בפומבי נגד דעתו של מרן הגראמ"מ שך, חזר בו וביטל את המיזם החינוכי להתחיל בפרשת לך לך. נטען שלימים התנצל השליח של מרן הגראמ"מ שך בפני הגר"ש וולבה על המסר החריף שאותו העביר.
הדיון בנושא זה התחיל שנים רבות קודם לכן בירושלים. הת"ת הליטאי הראשון היה 'שילה' שהוקם בשנת תש"א (1941) ע"י הג"ר אליהו כי טוב (מוקוטובסקי). אחד מתלמידיו היה הרב פרידליס זצ"ל שאביו היה מילידי בריסק, ונהג ללכת עם אחיו לבית הרב מבריסק מידי שבוע לשוחח עמו בלימוד.
באחת הפעמים הבין הרב מבריסק שבת"ת 'שילה' מתחילים ללמוד מפרשת לך לך ולא מבראשית. הוא קרא לרב כי טוב וגער בו על כך, וטען שאין להתחיל ללמוד מפרשת לך לך שהיא "ציונית", אלא ממעשה בראשית, כפי שנהגו עם ישראל בכל הדורות. בת"ת שילת עקב הוראתו של מרן הרב מבריסק החלו ללמוד את פרשת בראשית.
מקורות: מעשה זה, כולל הביטויים החריפים, שמע כותב השורות בדרשה של רב מקומי בבי"כ בשב"ק בראשית תשפ"ב.
המשך יבוא...
[1] מעוף ומעשה מס' 6 ,תש"ס 2000
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com