פרק א': לפני ימים אחדים, בתאריך ח' באלול, לפני 213 שנים בשנת תקס"ח (1808), בנמל העיר חיפה, עגנה אנייה שעל סיפונה היו ראשוני העולים ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעליהם נמנו גדולי עולם. הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב, הגאון רבי ישראל משקלוב, והגאון רבי סעדיה משקלוב[1] שהיו גדולי תלמידי הגאון מווילנה שעלו באותם השנים לארץ ישראל.
ישנם חוקרים שסבורים שעליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט שקדמה להם, הייתה מן הגורמים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על תחילת העת החדשה בירושלים, והקמתה של מדינת ישראל.
אחד מקברניטי המדינה שהתבטאו בעניין, הוא לא אחר מראש הממשלה המיתולוגי דוד בן גוריון, שציין לשבח את העלייה החסידית תלמידי הבעש"ט. החוקרים נחלקים האם לתלמידי הגר"א היו שאיפות ציוניות לאומיות או סיבות רוחנית.
העלייה בשנת תקס"ח (1808) לא הייתה הראשונה. כבר בשנת תקל"ב (1772), בחיי מרנא הגאון, יצאה מווילנה קבוצה של עולים, ובראשה ר' עזריאל משקלוב. חבורה זו נשכחה כמעט לחלוטין מספרי ההיסטוריה.
***
גדולי ישראל מנהיגי ה'פְּרוּשים' היו יוצאי העיר שְׁקְלוֹב - רבי מנחם מנדל, רבי סעדיה ורבי ישראל טענו שהם עושים כמצוות הגר"א לעלות לארץ ישראל. זכו הם וחבריהם והניחו את התשתית להתיישבות האשכנזית-הליטאית בצפת ובירושלים באה"ק.
מרנא רבי חיים מוולוז'ין תמך כספית בעולים לארץ ישראל, ולא עלה לארץ ישראל, וראה את צוואת הגר"א בלהקים את 'אם הישיבות' ישיבת וולוז'ין ולא לעודד את כל העם היהודי לעלות לארץ ישראל.
על העלייה ההמונית לארץ ישראל התבטא הגר"ח מוולוז'ין בהיכל הישיבה: "עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן" (בראשית כ"ט ז')
מבאר רבי חיים מוולוז'ין עדיין הגאולה לא באה - "עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל" - עם ישראל אינו צריך להתאסף בארץ ישראל!- "לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה", עם ישראל צריך ללמוד תורה שנמשלה למים - "הַשְׁקוּ הַצֹּאן".
(דברי הגר"ח מוולוזין הובאו בנספחות שצורפו לספר נפש החיים שיצא לאור בשנת תשל"ג בירושלים, ראה עוד ספר 'גאולה בדרך הטבע' מורגנשטרן אריה).
[1] רמ"מ עלה בתקס"ח ורבי ישראל עלה שנה אח"כ בתק"ע.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com