יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל: בסדרת פאנלים מיוחדת מבית 'כיכר השבת', נעסוק בעצמאות וחרדים, מדינה, חינוך, השקפה, צבא וכמובן קורונה.
בפרק הראשון, ישתתפו שלושה אורחים; ראש עיריית אלעד לשעבר וכיום יושב ראש בתי העלמין צוריאל קריספל, הרב יוסף קמינר מפרויקט המכלול ומכון חכמת התורה והעיתונאי ידידיה מאיר ובהגשת משה מנס.
הפאנל נפתח עם אנקדוטה של מנס: "אני מתנדב באחד מארגוני ההצלה, לפני שנתיים השתתפתי באבטחת אירוע העצמאות במודיעין. ניגש אלי אדם ואמר לי: זה שאתה חובש לא אומר שלי אסור להשתתף. הבנתי שהוא מתנצל על עצם היותו שם. השאלה שלי, האם עכשיו שנה אחרי הקורונה חרדים עדיין מרגישים שייכות לחגיגות?".
קריספל: "הבעיה שלנו זה הריחוק. אני גדלתי בבאר שבע מהמשפחות הבודדות החרדיות. היה כבוד והערצה לחובש כיפה".
"ההסתגרות שלנו, ההתנתקות שלנו בערים חרדיות יצרה בידול. הרי ברור לכולם שיש דברים שראויים להערצה במגזר החרדי. אבל כשאני הייתי ילד בא מוכר ספרים ומכר לנו בבית ספרים, הכרתי את העולם שבחוץ. אני גם התגייסתי לצבא. היה יותר קשר בין המגזרים. רק הבוקר התכתבתי עם חברים שאיתי בקשר עד היום. הציבור החרדי הצעיר לא שם, ונוצר בידול וריחוק והקצנה".
קריספל אף מאשים: "אנחנו אשמים, בהתנהלות שלנו בתקופת הקורונה. ביקשתי שישימו מסיכות ולא הקשיבו לי. אנחנו הבאנו את זה על עצמינו בכוח. לא חסר סיבות לכעוס על הציבור החרדי. אנחנו כציבור שהוא בעל העגלה המלאה, צריכים להראות את זה".
הרב קמינר: "קודם כל צריך להבדיל בין דברים שהם טקסיים וסמליים לדברים של מהות. כן טקס של יום העצמאות או לא טקס זה פחות הדיון. המדינה היא עסק משותף ומצליח ואיך בדיוק חוגגים את יום הקמת העסק, זה נושא לדיון. אבל אנחנו ודאי שמחים על הקמת העסק".
קריספל: אנחנו וודאי שמחים על הקמת העסק.
הקורונה שינתה משהו?
קריספל: "זה פחות מהותי, בקום המדינה חתמנו חוזה עיסקי. יש פה עסק משותף. ואם הייתי פותח את מגילת העצמאות מחדש, היה משהו שהייתם משנים?".
הרב קמינר: "במקום שבו יהודי שורשי חוגג את ההתנוצצות של הגאולה, זה בלג בעומר. כך שאנחנו חוגגים בדרך שלנו. הודיה וודאי יש".
קריספל: "הטעות של המדינה היא שהיא אסרה דברים על אנשים ונתנה למשטרה לאכוף, כך נוצר מלחמה ושנאה".
מאיר: "יש פה מורכבות, איך להתייחס למדינה, לציונות החילונית, יש פה חילוקי דעות אמיתיים, אבל זה לא אומר שאין לנו הכרת הטוב לקב"ה. אפשר להתווכח אם הציונות התחילה אצל תלמידי הגאון מווילנא או אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ואפשר לדון על היחס לה' באייר, אבל גם אם יש חילוקי דעות היסטוריים עם החילוניות – אנחנו מכבדים. לא כי המדינה היא קודש קודשים, אלא כי אנחנו נותנים כבוד לשוטר. זה שלא קוראים לו 'נאצי' זה פשיטא, אבל אנחנו גם מכבדים אותו. אם אתה מתחנך שהמדינה היא אויב, בגלל ויכוח היסטורי עם בן גוריון, אתה עלול להפוך בסוף לטמבל. כי בסוף אומרים לך לשים מסיכה ואתה לא שם – זה מה שקורה, וזה לא השקפה, זה סיכון חיים".