טעם המצוה
אמר ר' שמעון בר יוחאי, נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם בערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלים אותה ממנו, שנאמר שבת וינפש, כיון ששבת וי אבדה נפש (ביצה טז.). וכתבו רבותינו הראשונים שזהו הטעם שמברכים על הבשמים במוצאי שבת, שמפני שהנשמה היתירה מסתלקת נפשו של אדם עגומה עליו, ולכך מריח בשמים וברך עליהם כדי שתתיישב דעתו עליו (רוקח, ר' יונה). וכמו שכתב הרמב"ם "מפני שהנפש דואבת ליציאת השבת, משמחין אותה ומיישבין אותה בריח טוב".
ובתוס' כתבו עוד טעם, מפני שבשבת אש הגהינום שובת וכשיוצא שבת חוזר ושורף ומסריח והנפש נחלשת מזה ונצרך לתומכו ולסעדו בריח טוב.
חיזור אחר בשמים
נהגו לברך בהבדלה על ענפי ההדס כל היכא דאפשר (שו"ע). ואכן מנהג אנשי מעשה להצניע ההדסים ממצות הלולב למען יעמדו לימים רבים לברך עליהם בהבדלה, שכיון שנעשתה בו מצוה אחת – יעשו בו גם מצוה נוספת. ואף אם אין לו הדס מארבעת המינים – יש להדר אחר הדס לבשמים (טור ב"י).
אין לו בשמים
מי שאין לו בשמים, אין צריך לחזר אחריהם, ויברך את ברכות ההבדלה ללא בשמים (שו"ע). וכתב האר"י הק' שהנכון הוא לחזר אחרי הבשמים להבדלה (כה"ח).
ואם יזדמנו לפניו אח"כ בשמים, יברך עליהם (מדברי היבי"א). אך רק עד עלות השחר של יום ראשון, שאחרי זמן זה לא שייך טעם הבשמים (חזו"ע, פסקי תשובות).
ברכת הבשמים
למנהג בני אשכנז, בהבדלה מברכים על כל סוגי הבשמים 'בורא מיני בשמים' (משנ"ב), ויש בבני אשכנז שנהגו לברך 'בורא מיני' רק אם היו לפניו גם מיני וגם עצי או עשבי, אבל כשיש לפני רק עצי בשמים, היו מברכים ברכתו הראויה לו (פסקי תשובות).
ולמנהג הספרדים בשמים שהם ממין עץ יברך עליהם 'בורא עצי בשמים', ואם הם ממיני עשבים יברך עליהם 'בורא עשבי בשמים'. ואם יש לו ספק אם הם מיני עצים או עשבים, יברך 'בורא מיני בשמים' (שו"ע).
טעה ובירך על עצי בשמים 'בורא עשבי בשמים', וכן להיפך אם בירך על עשבי בשמים 'בורא עצי בשמים' – לא יצא (חזו"ע).
ואם הבשמים של עץ שבידו אם רכים ודומים לעשב, ובירך עליהם 'עשבי בשמים' – יצא בדיעבד (חזו"ע).
כשמברכים על הבשמים יטלם כדרך גדילתם (מהרי"ו, מג"א).
לכתחילא לא יברך על בשמים קודם שיעשה הבדלה, אך אם בירך יוכל לברך שוב כדי לסדרן על סדר הכוס בהבדלה (פסקי תשובות).
מצונן או תתרן
אדם שניטל ממנו חוש הריח, או שהוא מצונן עדי כדי שאינו מריח כלל לא מברך על הבשמים בהבדלה, אלא כשמגיע לברכת הבשמים יברך אחר במקומו ויכוין להוציא את כל בני הבית (וגם את המבדיל), ויוכל המבדיל לענות אחריו אמן.
ואם מבדיל בשביל להוציא את בני ביתו הקטנים, יכול לברך להם כדי לחנכם במצות והם יריחו מיד לאחר ברכתו (חזו"ע), ובשש"כ כתב שיברך לקטנים לאחר שטעם מן היין, ולא באמצע סדר ההבדלה.
ברכה על טבק
טבק הרחה – אין מברכים עליו, משום שהוא ריח שאין לו עיקר, שהרי הריח שקיים בו אינו מהטבק שנמצא בקופסת הטבק, אלא ממי בושם שזילפו עליו (בה"ט, חזו"ע, פסקי תשובות).
בושם סינטטי
נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך על בשמים סינטטיים המיוצרים כיום. י"א שמברכים עליהם בורא מיני בשמים, ואף שאין בתערובתם ממיני הצומח (חזו"ע, וזאת הברכה בשם רח"פ שיינברג), וי"א שעל ריח טוב העשוי מחומר סינטטי בלבד ודאי שאין מברכים, אולם גם בבשמים שהריח הגיע אל המים שלהם ע"י כבישה או בישול של מי הורדים – גם כן אין לברך מספק (פסקי תשובות, עפ"ד הגרש"ז אוירבעך והגרי"ש אלישיב).
בקבוק בושם ריק שנקלט בדפנותיו הריח – אין מברכים עליו, אף שעדיין נודף ממנו ריח טוב, מכיון שהוא ריח שאין לו עיקר, ואם נשאר בדפנות הכלי שיירי הבושם – יברך עליו (משנ"ב, חזו"ע).
ברכה על מטהר אויר וכדו'
אין מברכים על מטהרי אויר למיניהם, לפי שאינם עשויים לריח טוב, אלא כדי למנוע ריח רע. וכן בשמים העשויים להעביר ריח הגוף (דיאורדורנט), אין מברכים עליהם, ואפי' אם מזלפם כדי לתת ריח טוב – אין מברכים עליהם, הואיל ונעשו מעיקרם להעביר ריח רע (משנ"ב, חזו"ע).
ובכלל זה גם אין מברכים על סבונים, משחות שיניים, ואבקות כביסה למיניהם, משום שאין הם נועדו בעיקרם אלא כדי להסיר ריח רע (פסקי תשובות).
ואם שקנה את הדיאורדורנט או מטהר האויר כוונתו היתה כדי להריח בו, ולא כדי למנוע ריח רע – כתב הגרח"פ שיינברג שיכול לברך, ובאבני ישפה חלק שלא יברך. ובחזו"ע כתב שספק ברכות להקל ולא יברך אף בכה"ג.
בשמים של אשה
בושם שנמצא על גבי אשה, או שאוחזת אגודה של בשמים בידה, אסור לו לברך על בשמים אלו משום הרחקה מן העריות. וי"א שאפי' הסירה את הבשמים ממנה והניחתם ע"ג השולחן – אסור להריח בהם (משנ"ב) ויש מתירים בכה"ג (חזו"ע).
בושם של אשה שאסור להריח בו, הוא דוקא כשאותה אשה אסורה על המברך באיסור ערוה. אך בושם שעל ביתו, אמו או אחותו מותר להריח בו, ומ"מ טוב להחמיר גם בזה כדי להתרחק מן הכיעור והדומה לו (כה"ח). גם בבשמים של נערה פנויה אין להריח (משנ"ב).
בושם של אשתו נדה, י"א שאסור לברך ע"ז, ובחזו"ע כתב שנכון להחמיר בזה.
עבר ובירך על בשמים שאינם כשרים
אם עבר ובירך על בשמים אלו שעשויים להעביר ריח רע, או בשמים שעל גבי הערוה, לא יצא, וצריך לחזור ולברך על בשמים כשרים. וכיון שבירך ברכה שאינה ראויה - יצא אם כן שנהיה הפסק גם בין ברכת הגפן לטעימה ע"י ברכה שאינה צריכה, ולכן יחזור ויברך גם בורא פרי הגפן (חזו"ע).
שבת שלום!
- להערות והארות ניתן לפנות כאן