הרב יובל אוחיון, רב מוכר באשקלון, עמד אמש (שני) ליד גופת בנו דוד בן התשע, לאחר שנהרג בתאונה הקטלנית בצהרי היום מפגיעת משאית, נשא דברי אמונה מדהימים ונפרד מילדו בהתרגשות ובכאב עצום.
גם האם, רחלי, גילתה תעצומות נפש נדירות: היא התקשרה לרעייתו של הנהג הדורס ואמרה לה: "אני לא כועסת. שהוא לא יאשים את עצמו, הוא לא אשם".
רעייתו של נהג המשאית החשוד השיבה, לפי דיווח ב'כאן 11' ואמרה לאמו של דוד: "אני מצטערת. אתם איבדתם את הבן. בעלי יחזור".
את הספדו פתח האב השכול בהלוויה, בתיאור: "איך שיצאתי מהאוטו, אחרי שקיבלתי שיחת טלפון מקפיאת דם שאני לא מאחל לאף אחד, שאל אותי נהג האמבולנס 'אתה האבא?', אמרתי לו שכן, הוא לקח אותי הצידה ואמר לי שתי מילים: הילד נפטר".
לקול בכיות בני המשפחה והחברים המשיך הרב יובל ושחזר: "הסתובבתי ממנו - הקב"ה עדי במקום - ואמרתי שני משפטים: הראשון היה ברוך דיין האמת, השני היה השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך".
"ריבונו של עולם", פנה אביו של דוד הקטן כלפי מעלה: "אין לי ניסיון באמונה במה שקרה פה; צער, אובדן וחלל בלב אני יודע שיהיו לי. הצער קשה, אבל אנחנו לא מהרהרים אחריך. אני מתחנן בפניך רבש"ע במעמד הזה: יהי רצון שהקורבן הזה שהקרבנו, בצירוף הקורבן של אבי... יחתום את כל הדינים מעל משפחתנו".
"סיפרו לי אנשים שראו את התאונה, וזה עוד ייחקר כנראה, שדוד נסע על המדרכה ובאיזשהו שלב הוא איבד שליטה, נפל לכיוון הכביש ובדיוק המשאית עברה. יש כל מיני גרסאות, אבל לנו אין באמת נפקא מינה איך הקב"ה מוציא לפועל את ההנהגה המדוקדקת בעולמו".
האב השכול הוסיף בביטחון: "אני מאמין באמונה שלימה שדוד נולד מראש לתשע שנים בלבד. בעוד חמישה ימים יש לו יום הולדת, והוא ביקש שנחגוג לו מוקדם, בשבת, וחגגנו לו. מי שלא הכיר את דוד, הוא היה גאון עם שכל חריף שלא לגילו. אין לי ספק שהוא היה אמור להיות עצום בתורה ובכלל".
"ילדים מהסוג שלו, הם אלו שגדלים אחר כך עם האנרגיות הרבות שלהם להיות גדולי ישראל. הוא היה השמחה בביתינו. מיוחד, עם לב טוב, ילד צדיק וקדוש".
ובפנותו למיטה הוסיף הרב יובל: "דוד ישראל, תדע: אנחנו אוהבים אותך. נשארנו כואבים, השבר גדול, כמו כידון בלב. לא מאחל לאף אחד את ההתמודדות שתהיה עכשיו עם הגעגועים, לראות תמונות, משחקים ובגדים שלו. אני מבין לקראת מה אנחנו הולכים, אבל אחרי הקב"ה אנחנו חס ושלום לא מהרהרים".
"דוידי, כולם בבית האשימו אותי שאני מפלך אותך לטובה ביחס לשאר הילדים ושאני אוהב אותך יותר מכולם... היו לי אהבה וקשר מיוחדים אליך. תמיד יש משהו שהוא האור המיוחד של הנשמה".
האב השכול המשיך בתחינה: "בבקשה דוד, תדאג אצל בורא עולם שמהיום והלאה אצל משפחתנו רק שמחות, שלא נדע עוד צער לעולם".
"ולאשתי היקרה רחלי: אני רוצה שתדעי שאת לא אשמה בכלום, וזה לא קשור ל'אם שמרת עליו או לא'. אני צריך אותך חזקה לצידי. וגם לכל הילדים שלי: בעזרת ה' הלב שלנו ייפתח להתחזק עוד באמונה ויראת שמים. ועם ישראל ישראל כולו יזכה לגאולת עולם, כי הוא סובל".
את דברי פרידתו סיים הרב יובל אוחיון כשאמר: "סליחה דוד. לא כעסתי עליך, הכל היה מתוך אהבה של אבא. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, בן יקר שלי".
צפו בווידאו
- הסרטון הופץ ברשתות החברתיות וניסיונותינו לאתר את בעל זכויות היוצרים לא צלחו. אם זהות הצלם ידועה לכם הודיעו לנו בדוא''ל desk@kikar.co.il. השימוש בצילום נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, התשס''ח-2007.