אז אחרי שנבחתי על כל מי שיכלתי והטרדתי את כל חמל בני ברק פינו אותנו (אותי ואת הבן) סוף סוף למלונית הקורונה - במעלה החמישה.
כבר בכניסה קיבלו את פנינו ילדות משועממות וצרחו "הגיעו חדשים", ממש אי המצורעים....
אני ובני - ישי, בהלם קרב רק ירדנו מהאמבולנס והן לקחו לנו את התיקים וליוו אותנו אחר כבוד לקבלה....
הן שאלו אותי איזה חדר קיבלתי ואמרתי להן 854, אז הן אמרו יופי זה במסדרון בצד ימין ליד הדלת של המדרגות ואני כאילו WHAT?
הן מכירות את המלון בעל פה לדעתי גם את כל יציאות החירום ותעלות המיזוג....יש פה משפחות שכבר מעל שבועיים פה.
ניסינו לפלס דרך למעלית ללא להיפצע בתאונת דרכים מתינוק נהג מסטול מקולה שטס על בימבה אחת מתוך 70 שכבר ספרתי.
מליוןןןןן ילדים ועגלות (חלקם בטנטרום עצבני ובוכים).
מליון מניינים.
מודעות במעלית ובכל פינה על בייביסיטר סידור גבות סידור פאות מה לא.....
קבוצת ילדים וילדות רעשנים במיוחד ליוו אותנו לחדר אחר כבוד ושאלו 20 פעם למה באנו בלי אבא ואיפה האבא ואיך זה שהאבא לא חולה ולמה אבא שלכם לא הגיע ואיפה שאר הילדים שלך.
וישי, סיפק לכולם תשובה אחת - ההורים שלי גרושים.
וכל הילדים השתתקו אולי חיפשו את הקרן על הראש שלו :)
ישי, שמחחחחחחח אכל א.ערב בצלחת חד פעמית מתוך תבנית אלומיניום והרגיש בוולדורף אסטוריה
אני אכלתי קלמנטינות וגזר כי גם ככה אין טעם.
העיקר הוא מאושר סוף סוף רואה בני אנוש בגילו אחרי שתקוע חודש עם אמא מבוגרת ונרגנית בבית :)
אני לא רואה אותו פה הוא כל הזמן מפעיל את עצמו בהרצאה עם מצגת על עירוב. שחמט. תפילות וכו.
הבאתי לפה ים ממתקים פירות משחקים ספרים מחשב סרטים וכו.
בינתיים מחכה שיחזור לי הטעם והריח.....
סיכום שבת/חג
בהתחלה התביישתי לאכול עם ישי לבד את כל הסעודות, ואז הגעתי לסוכה ונשמתי לרווחה - מלא אמהות וילדים. אבות וילדים. אימא ובחורה. אימא ובחור. בחור ובחור חח משפחות מכל הסוגים.
חלקם שלא נדע אחד מבני הזוג מאושפז בבית חולים במצב לא קל. חלקן יולדות עם קורונה. בקיצור הרגשתי כמו דג במים....
היה אוכל מהמם שפע בטירוף, התבאסתי שלא יכלתי לטעום ולהריח כלום. ילדים רצו עם מגשים, עוגות עפו על הרצפה עוף התעופף באוויר. בלי עין הרע שבו בסוכה אחת עם עשרות משפחות בנות 8 + ילדים.
אקשן שלא נגמר, כמה ילדים שברו ידיים שן ואגודל. לאחת נכנסה זכוכית לרגל מזל שיש פה 2 חובשים של איחוד הצלה ומעסיקים אותם נון סטופ.
במוצ"ש היה הרקדה לנשים. אישה אחת הביאה דיסק און קי והיא מחברת לזה את הבוקסה של המלון. אני לא הולכת פחות מתחשק לי לרקוד כשאני משתעלת ובלי טעם וריח השמחה שלי לא שלימה...הגוף גם כן לא וואו.
ישנתי בשבת מה שלא ישנתי 32 שנה. ואני עדיין עייפה.... זה מרגיש כאילו הבטריה של הגוף מתרוקנת בצורה מהירה ומוזרה.
הילד בשעות האחרונות הצטרף רשמית למועדון ולא מריח וטועם כלום. סוף העולם. קצבת נכות ברסמי. לפחות לא משתעל ברוך השם.