אזרחי ישראל ואיחוד האמירויות קמו הבוקר (רביעי) לשחר חדש, מעתה הם אינם אויבים ובין המדינות מתנהלת מערכת יחסים גלויה כמו זאת שתבוא בהמשך עם יתר מדינות המפרץ.
על מנת להבין את שורשי הסכסוך והשלום המתפרץ, עלינו להעמיק בהבנת יחסי הכוחות בתככי העולם המוסלמי והערבי.
העולם המוסלמי מתחלק לשני זרמים עיקריים -סונה ושיעה- המצויים במאבק מתמיד.
הסונים הינם הרוב הדומיננטי, בפלג הסוני ניתן למנות מדינות משמעותיות כמו מצרים, ערב הסעודית, המפרציות ועוד.
לעומתם מובילת הפלג השיעי הינה איראן, כמו כן קיימים ריכוזים שיעיים גם בעיראק לבנון ומדינות נוספות.
מאבקי הכוחות בין הפלגים השונים באיסלאם עתיקים ומחזירים אותו לראשיתו של האיסלאם, עת נרצח מייסד הפלג השיעי עלי בידי מתנגדיו הסונים, מאז ועד היום מתחולל מאבק -לעיתים אידאולוגי ולעתים אלים- בין שני הזרמים הללו.
אם נתבונן במפת המזרח התיכון נבחין כי נתניהו משתמש במאבקים הפנים-אסלאמיים הללו על מנת לקדם את האינטרסים הישראלים.
כיום שני ארגונים מצויים בסכסוך פעיל עם ישראל, חמאס הפלסטיני וחיזבאללה הלבנוני.
הפלסטינים משתייכים ברובם לפלג הסוני, מלבד הג'יהאד האסלאמי המסונף לאידאולוגיה השיעית-איראנית.
לעומתם, בלבנון מתקיימים מאבקי כוחות בין סונים, נוצרים, ושיעיים בהנהגת אירגון הטרור חיזבאללה הנתמך גם הוא בידי איראן.
מאז המהפכה האיסלמית באיראן לפני כ-40 שנה מחויבת ההנהגה השיעית הרדיקלית שעלתה לשלטון ל''בשורת" הפצת המהפכה בכל רחבי העולם המוסלמי, מתוך מטרה לתת ביטוי לאידאולוגיה השיעית הנרדפת.
כעת קל יותר להבין את חששם של מדינות האזור מפני שאיפות ההתפשטות של איראן, שאינם מופנות דווקא לישות הציונית אלא לכלל המזרח התיכון, האיראנים שאינם חלק מן האומה הערבית, מבקשים להשליט את האג'נדה השיעית על עמים ערביים סונים.
גם בתוך העולם הסוני "המתון" לכאורה, קיימים זרמים רדיקליים יותר, אירגוני טרור כגון אל-קעידה וממשיכו דעא''ש, הינם ארגונים דתיים סוניים, מלבדם פועלת ברחבי העולם הסוני תנועת "האחים המוסלמים" שהינה סוג של תנועת "חזרה בתשובה" מוסלמית החותרת נגד משטרים חילוניים ושואפת לחזק את ערכי האיסלאם בקרב האוכלוסייה בעזרת ארגוני חינוך וסעד, כאשר שאיפתה היא לכבוש את הנהגת המדינה מלמטה.
"הסולטן הטורקי" ארדואן ייבא את אידאולוגיית האחים המוסלמים אל טורקיה שהייתה עד לימיו מדינה מוסלמית אך חילונית במוצהר.
ארגון הטרור חמאס גם הוא משתייך לאידאולוגיה ה"איחוואנית" ומתאמץ לחתור תחת הרשות הפלסטינית הנתפסת כחילונית ולאומית.
גם המהפכות במצרים התקיימו על רקע המאבק הפנים-סוני, הפלת ממשל מובארק החילוני - עלייתו של מורסי והתנועה האיחוואנית - המהפכה החוזרת של צבא מצרים וא' סיסי החילוני.
על רקע זה ניתן להבין את מהלכי נתניהו, שזיהה את הקרע הפנים-איסלמי שהתחזק בעקבות האביב הערבי, ואת החשש הגובר בקרב מדינות ערב המתונות מפני שתי האידאולוגיות "המהפכניות" :
המהפכה האיסלמית השיעית בהובלת איראן.
המהפכה האיסלמית הסונית בהובלת תנועת האחים המוסלמים.
נתניהו מנצל את הקרע הזה על מנת לחבור לאותם מדינות סוניות -בעיקר במפרץ הפרסי- שחששם מפני איראן גובר על חששם מפני זעמו של העם הפלסטיני ואבו מאזן.
מדינות המפרץ יודעות כי מי שיכולה להגן עליהן מפני השאיפות האיראניות היא ארה''ב. סעודיה, הגדולה והמובילה שבמדינות המפרץ המתונות, סבלה לא מעט מנחת זרועם של ארגוני הטרור השונים כמו גם מתקפות איראניות ישירות או עקיפות.
מדינות המפרץ יודעות כי התקרבות לישראל יכולה לייצר חזית מאוחדת בתמיכה אמריקאית אל מול שכניהם האיראנים.
לכן כל מדינות המפרץ, סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות, עומאן, וכוויות, מלבד קטאר -המקורבת לציר הסוני האחר, ציר טורקיה חמאס ותנועת האחים המוסלמים- מבקשות את קרבת ישראל.
נתניהו אשר להשקפתו האיום האסטרטגי המשמעותי ביותר על מדינת ישראל הינו האיום האיראני, "וויתר" על מהלכים מדיניים כגון סיפוח, על מנת לבלום יחד עם המפרציות המודאגות את האגרסיביות האיראנית.
זו הסיבה שקיים סיכוי נמוך ביותר לפעולה ישראלית רחבה ברצועת עזה בעת הזו למרות ירי הרקטות (המתבצע כנראה ע''י הג'יהאד האיסלמי השיעי בתמיכה שקטה של חמאס הסוני) נתניהו מנסה לשמור על הגיזרה הדרומית שקטה, בעת איחוד הכוחות עם המתונים הסונים נגד הרדיקלים השיעיים אין זה הזמן לעורר מהומה בתוככי המחנה הסוני גם אם הוא איננו מאוחד.
זו גם הסיבה שיתכן ובקרוב נהיה עדים לפעילות בגבול הצפון מול חיזבאללה השיעי המהווה את זרועה הארוכה של איראן באזור, מתוך הבנה שלחימה ישראלית ישירה מול איראן אינה עסק שישראל תמהר לתוכו ללא מעורבות פעילה של ארה''ב, לעומת זאת מכה צבאית לחיזבאללה השיעי איננה מעוררת התנגדות חריפה בקרב שותפינו החדשים הסונים.
סעודיה והמפרציות, שנכחו בפעילותו האגרסיבית של נתניהו לביטול הסכם הגרעין של אובמה עם איראן, הסכם שחיזק את איראן והשפעתה ואיים גם עליהם באופן ישיר, הבינו שנתניהו האסרטיבי והקרוב לאוזנו של הנשיא הנוכחי הוא זה שכדאי לחבור אליו בהדיפת האיראנים.
לא מן הנמנע שאם יוחלף הנשיא טראמפ בבחירות הקרובות בארה''ב, לא נחוש באותה התלהבות לשיתוף פעולה ישראלי-סוני כפי שאנו רואים היום, והיחסים עלולים להתקרר שוב, גם אם לא להיפסק לגמרי.
יתרה מזאת יש המרחיקים לכת וטוענים שההסכמה החריגה של המפרציות לתת פומבי לאינטרס המשותף הישראלי-סוני, נועדה לחזק את נתניהו וטראמפ העומדים בפני מציאות פוליטית מורכבת כל אחד במדינתו, מתוך הבנה פנים-סונית כי הזוג טראמפ-נתניהו הם בני הברית הטובים ביותר לבלימת האיראנים, וכי הישג מדיני משמעותי מסוג זה יועיל להם להמשיך ולהחזיק בשלטון.
בין אם כך ובין אחרת, ניתן להודות ביושר כי למרות הכחשות נתניהו הנמרצות, סביר להניח כי נושא הסיפוח אכן ירד מן הפרק בעת הזאת.
כמו כן, לא הופתענו מהעובדה שאיחוד האמירויות תקבל מטוסי f35 מתקדמים מארה''ב.
הקואליציה ארה''ב-ישראל-סונים לבלימת איראן היא המשמעותית ביותר כרגע.
נתניהו ייכנס לספרי ההיסטוריה כמנהיג שהפך את ישראל לשחקן איזורי משמעותי.
ואולי -למרבה האבסורד- למנהיג שיורשע וייכנס לכלא בעודו בתפקיד הרם, אם כי כרגע נדמה כי הוא מכוון להתמודדות על תפקיד נשיא המדינה, אך זהו נושא לטור אחר.