פרסום ראשון: כחודשיים וחצי לאחר מעצרו של דוד קרויס בהפרות סדר בשכונת מאה שערים בירושלים כשברשותו דגל פלסטין, ובעקבות עתירתו לקבל בחזרה את הדגל, הכריע בית המשפט כי קרויס לא יקבל את הדגל.
- המדינה: "דגל פלסטין בהפגנות חרדיות נועד לפרובוקציה"
- המשטרה חזרה בה; מתנגדת להחזרת דגל פלסטין
- כניעה: דגל פלסטין יוחזר למפגין החרדי
- המפגין הקיצוני דורש: השיבו לי את דגל פלסטין
כזכור, לפני כחודשיים וחצי, במהלך הפרות סדר שהתרחשו ברחובות שכונת מאה שערים, על רקע פעילות המשטרה לאכוף את כללי הקורונה, נעצר קרויס כשברשותו דגל פלסטין.
לאחר שהדגל הוחרם דרש קרויס מבית המשפט להורות למשטרה על החזרתו. בתחילה, כפי שסוקר בהרחבה ב'כיכר השבת', הסכימה לכך המשטרה, אך בהמשך הקשיחה שוב את עמדתה וסירבה להחזיר את הדגל לרשות המפגין.
אגף החקירות והמודיעין במשטרת מחוז ירושלים שיגר לבית המשפט את הנימוקים לשינוי עמדת המשטרה, בה נכתב כי "החשוד, דוד קרויס, נצפה מחזיק בדגל פלסטין ברחוב עין יעקב - מוקד הפרות הסדר - ותוך כדי מעצרו ניסו המתפרעים לחלץ אותו מידי השוטרים העוצרים, השליכו לעברם אבנים וביצים ואף תקפו פיזית את השוטרים. החשוד נחקר בתחנת לב הבירה, שם מסר כי ירד לרחוב לאחר ששמע כי עצרו אדם שהניף דגל פלסטין - והניף גם הוא דגל כדי להראות שמותר להניף דגל פלסטין.
"המבקש הניף את הדגל במהלך התפרעות והפרת סדר, על מנת להלהיט את הרוחות ולהתסיס את האווירה. לכן המוצג (הדגל. ח.ג.) אינו 'תמים' כפי שמציג בא כוח המבקש, אלא כלי להלהטת הכוחות".
בשלב זה הביעה המשטרה את עמדתה הרשמית, לפיה "כל נושא דגל פלסטין המונף בהפגנות חרדיות, לא נועד אלא ליצור פרובוקציות ולהתסיס את ההמון להמשיך בהפרות הסדר", ובשל הנסיבות אותן מפרשת המשטרה ככאלו שנועדו להלהיט את הרוחות, היא סבורה כי אין להחזיר למפגין הקיצוני את דגל פלסטין.
שופט בית משפט השלום, אלעזר ביאלין, הכריע כאמור, כי הדגל לא יוחזר לקרויס ונימק זאת בין היתר כי "חומר הראיות שעיקרו תואר לעיל, בתמצית, מלמד על כך שהמבקש השתתף באירוע התקהלות שכלל אלימות וקריאות נאצה כלפי שוטרים, כמפורט לעיל. אירוע ההתקהלות זה נועד כדי למנוע פעילות משטרתית שגרתית ולגיטימית בשכונה משכונותיה של ירושלים. עיון בחומר הראיות מלמד שחלקו של המבקש במכלול האירוע היה אכן בהנפת הדגל בלבד, אלא שהנפת הדגל במקרה זה נועדה כדי ללהיט את הרוחות, לעורר פרובוקציה של ממש כלפי אוכפי הדין שעשו מלאכתם, כל זאת לנוכח התנגדותו של המבקש למדינה ולאוכפי הדין מטעמה".
"לנוכח כל האמור", כותב השופט, "ובעיקר בשים לב לנסיבות האירוע בו החליט המבקש להשתתף, בנוכחותו ובהנפת הדגל, אינני סבור שמדובר באירוע תמים, כפי שהמבקש וב"כ תיארו זאת בבקשה. לטעמי, אין לראות את מעשיו של המבקש במנותק מאירוע הפרת הסדר והאלימות שהופנתה לעבר השוטרים, כפי שהמבקש מנסה לתאר זאת. משכך, מדובר באירוע של הנפת דגל במהלך אירוע אלימות כלפי אוכפי הדין, כמו במקרה דנן.
"לפיכך, אני סבור שקיים חשד סביר לעבירות המיוחסות למבקש, כאשר בייחס לעבירות של התקהלות אסורה והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור קיימות ראיות ישירות הקושרות את המבקש לחשד זה. כך גם קיים חשד סביר בייחס לעבירות של הפרעה ותקיפת שוטרים, ולו על דרך השותפות".
השופט מוסיף וקובע כי "נוכח קיומו של חשד סביר והעובדה שהדגל שימש ככלי לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, הרי שקיימות גם עילות תפיסה, ובדין נתפס הדגל על ידי השוטרים".
באשר לחוקיות הנפת דגל פלסטין, מציין השופט כי פרקליטו של קרויס, עו"ד נדב גדליהו, טען כי אין כל איסור בהנפת הדגל שנתפס אצל המבקש משום שמדובר בדגלה של הרשות הפלסטינית. "דומה", כותב השופט, "שאין חולק כי הדגל שנתפס, דגל הרשות הפלסטינית, הוא גם דגלו של ה'ארגון לשחרור פלסטין" (להלן: "אש"ף"). אש"ף הוכרז לפני שנים רבות כארגון טרור, בהתאם לפקודת מניעת טרור, תש"ח-1948, הכרזתו כארגון טרור, עדיין לא בוטלה".
"בנסיבות מקרה זה", כותב השופט בהכרעתו, "דינו של הדגל אשר שימש להתססה והלהטת הרוחות כנגד השוטרים אינו שונה מדינו של כל מוצג ששימוש לביצוע עבירה, כגון סכין, אבנים שנזרקו לעבר השוטרים או כלי פרובוקציה אחר".
בהמשך, כותב השופט כי "לא הוברר מדוע המבקש בחר להניף את דגל אש"ף, או הרשות הפלסטינית, מכל הדגלים שבעולם. יכול שמתוך אהדתו לדגל או למה שהדגל מייצג ויכול להיות שמתוך התנגדותו למדינת ישראל ואוכפי הדין מטעמה, כפי שטען זאת בא כוחו בשמו. כך או כך, בנסיבות מקרה זה, כפי שתואר לעיל, המבקש הניף את הדגל כחלק ברור ומובהק של אירוע הפרת סדר ציבורי אשר הוביל לאירוע אלימות כלפי השוטרים שהשתתפו בו".
לסיום, קובע השופט כי "לפיכך, בדין תפסו השוטרים את הדגל ואני דוחה, איפוא, את טענות המבקש בהקשר זה. משאין אין בסיס לטענת העדר סמכות תפיסה, לא מצאתי להיעתר לבקשה להשבת הדגל".