הבני ברקים נאבקים נגד הדרתם מהרכבת הקלה

תושבי בני ברק זועמים נגד אפלייתם החמורה, בכך שתחנות קווי המטרו המתוכנן לגוש דן פוסחות על עירם, אך הפרטים המורכבים לא ברורים לכל; 'כיכר השבת' עושה סדר במאבק החדש.

עוד נכתב באחד הפוסטים הבולטים בנושא ביממה האחרונה: "איך יכול להיות שבמסגרת תכנית המטרו שאמור לחבר בין כל ערי גוש דן – מכפר סבא ועד לבאר יעקב – אין אפילו תחנה אחת בבני ברק? איך יכול להיות שליהוד, באר יעקב וגבעת שמואל שקטנות פי עשרה מבני ברק יש תחנה ולעיר הכי צפופה בישראל אין? איך יש 3 קווים ו-109 תחנות שמחברות בין כל גוש דן - רק בלי חרדים?".

"חברים! זוהי התקפה אישית נגד כל אחד ואחת מאיתנו! ולמה? כי אנחנו שומרי שבת ומאמינים קצת אחרת מהם! מה אני אמורה לומר לילדים שלי? שהם לא יכולים ללכת לים, ללכת לקניון, ללכת לעבוד בעיר אחרת, רק כי הם חרדים? אנחנו חייבים לצאת ולהילחם על העיר שלנו. אסור לתת לזה לקרות", הוסיף אחד מתושבי עיר התורה.

גם פרויקט 'דוסים', הנלחם בהסתה נגד חרדים, שיתף את הסרטון וכתב: "האם מדינת ישראל באמצעות נת"ע - מערכת מטרופולינית להסעת המונים - מוציאה לפועל את תוכנית ההתנתקות מהחרדים? נת"ע מתעקשת להפקיד בות"ל תוכנית הכוללת דילוג על בני ברק משיקולים לא ענייניים הרומסים את זכויותיהם של תושבי העיר. צפו והגיבו האם לדעתכם נראה את הפרסומת הזו כפרסומת רשמית מטעם מדינת ישראל".

כאמור רבים מהגולשים תהו לפשר הקמפיין העוצמתי נגד מה שנראה כהפרה בוטה של זכויות האזרח, ואף הגיבו כי מתקיימות עבודות תשתיות נרחבות ברחוב ז'בוטינסקי בעיר - מה שלדבריהם מוכיח לכאורה שהקמפיין מגמתי ואינו מתכתב עם המציאות בשטח.

לתוהים הרבים, הנה הפרטים המלאים - והמקוממים: מטרו היא רכבת להסעת המונים הנוסעת מתחת לקרקע, בהפרדה מלאה ממערכות תחבורה אחרות, אך נפגשת איתן בתחנות לאורך המסלול. מסלול המטרו ומיקום התחנות לוקח בחשבון את מערכות תחבורה של רכבת ישראל, הרכבת הקלה, אוטובוסים ועוד, אשר ביחד יוצרים רשת תחבורתית מסונכרנת והומוגנית. שלושת קווי המטרו במטרופולין תל אביב יפעלו כרכבת תחתית, אשר תשפר את החיים לכל תושבי המטרופולין ב-23 רשויות מקומיות שונות.

אז מה ההבדל בין הרכבת הקלה למטרו? המטרו מיועד למרחקים יותר גדולים ועומסים יותר כבדים. אפשר לומר שזה כמו ההבדל בין הרכבת הקלה לאוטובוס - רק רמה אחת למעלה. העבודות ברח' ז'בוטינסקי הן עבור הרכבת הקלה, שם כזכור וכפי שסוקר בהרחבה התקיימו לא מעט עימותים בין נת"ע לעיריית בני ברק סביב נושא העבודות בשבת, כשישנם הטוענים שהסיבה להדרת העיר מתוכנית המטרו היא להעניש את עיריית בני ברק על כך.

פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל. זהו נדבך נוסף במערך התחבורתי האדיר הנבנה כיום ברחבי מטרופולין תל אביב, ומטרתו – יצירת תשתית תחבורה ציבורית מתקדמת, קישורית ומסונכרנת, שתביא להקלה משמעותית בהגעה מערי גוש דן אל מרכזי התעסוקה הגדולים בארץ. הפרויקט מקודם ומתוכנן על ידי חברת נת"ע והוא כולל בין היתר 3 קווים, 23 רשויות (ללא בני ברק!), 149 ק"מ, 109 תחנות (ללא בני ברק!), מערכת תת קרקעית עם קישוריות מלאה לרכבת ישראל ולרכבת הקלה, 2 מיליון נוסעים ביום ו-450 מיליון נסיעות בשנה.

אלו שלושת הקווים:

קו המטרו M1 עובר בציר צפון-דרום ומחבר את הערים הצפוניות והדרומיות במטרופולין למרכז העיר תל אביב. אורכו של הקו הוא כ-85 ק"מ והוא צפוי לשרת 14 רשויות מקומיות ולאורכו ייבנו כ-62 תחנות.

קו המטרו M2 עובר בציר מזרח מערב ומחבר את ערי הטבעת התיכונה והפנימית לגלעין המטרופולין. אורכו של הקו הוא כ-26 ק"מ והוא צפוי לשרת 6 רשויות מקומיות ולכלול כ-22 תחנות לאורכו. על פי המתווה של נת"ע לפני הפקדה בות"ל, נוספה אופציה הכוללת אפשרות כי המסלול יוארך במיוחד כדי לא לעבור בתוך העיר בני ברק, דבר שיפגע בנגישות של תושבי העיר למערכת התחבורה החדישה. יצוין כי דרישת נת"ע לאשר מתווה הכולל אפשרות דילוג על העיר, אינה עונה לשום צורך תכנוני סביר, ולכאורה מטרת אישור התוכנית באופן הזה היא לשמר את היכולות בידי גורמי הביצוע לדלג על בני ברק בלא להדרש לאישור הממשלה.

קו המטרו M3 הינו קו חצי טבעת המקשר בין קוי המטרו הרדיאליים וקוי הסעת המונים אחרים במטרופולין גוש דן, ויוצר מבנה רשת היקפית באורך כולל של כ-39 ק”מ. הקו מחולק לקו ראשי ולשלוחה לנתב”ג ומשרת את הטבעת התיכונה של המטרופולין. הקו צפוי צפוי לשרת 11 רשויות מקומיות ולאורכו ייבנו 25 תחנות. גם קו זה, עובר מתחנה בפתח תקווה לתחנה בתל אביב, בלי להתחשב בתושבי העיר בני ברק, בצרכי השכונה החדשה המוקדמת באזור כמו גם המגיעים למרכז העסקים BBC הממוקם בסמיכות חרף העובדה כי בקלות ניתן להוסיף תחנה שתשרת את תושבי העיר.

יודגש, כי אין חולק על כך שמקרב כלל התושבים בערי גוש דן, תושבי בני ברק הינם התלויים ביותר במערך התחבורה הציבורית ורמת ההיזקקות של התושבים לתחבורה ציבורית הינה גבוהה בממוצע הארצי באורח ניכר.על פי נתונים שפרסמה עמותת אור ירוק לפני כשנה, בבני ברק ישנו בממוצע רכב פרטי אחד רק לכל עשרה בני אדם, בעוד שביתר הערים בגוש דן עומד הממוצע על קרוב לכלי רכב אחד על כל שני בני אדם בלבד.

אם כל זה לא מספיק, לרחובות הצרים והצפופים של בני ברק נכנסים מדי יום למעלה מ-7,000 אוטובוסים ואלה מספקים עבור בני העיר ולחפצים לבקר בה את אמצעי התחבורה הבלעדי כמעט. אלמלא הם, למרבית תושבי בני ברק לא הייתה היכולת להתנייד אל מחוץ לתחום העיר ובין חלקיה. מיותר להסביר עד כמה איכות החיים של התושבים מושפעת לרעה מכמות אדירה כל כך של תנועת כלי רכב כבדים אשר פוקקת את נתיבי הנסיעה העיקריים של העיר במרבית שעות היממה ובנוסף מביאה איתה מפגעים קשים של רעש וזיהום אוויר.

יצוין, בישיבת מועצת העיר שהתקיימה השבוע, תקף ראש העיר אברהם רובינשטיין בחריפות את התנהלות גורמי התכנון, והציג מפות המוכיחות את ההדרה הבוטה שלא מתקבלת על הדעת במדינה מתוקנת.

חברת נת"ע, אליה פנה 'כיכר השבת' לשם קבלת תגובה, הסתפקה במשפט הלקוני הבא: "הפרטים אינם נכונים".