במהלך מלחמת העולם השניה, ביקשו הנאצים ימ"ש להחריב את בית הקברות היהודי העתיק של וילנה. בחשאי, הצליחו היהודים להעביר את עצמותיהם של הגאון מוילנה ושאר קדושי עליון שהיו טמונים במקום, למקום מנוחתם הנוכחי.
כאשר השתלטו הרוסים על העיר, הקימו במקום מרכז ספורט ענק, שהפך למקום חשוב בהיסטוריה הלאומית של המקום - עד כדי כך, שעל עצמאות ליטא, הכריזו במקום זה, שנבנה על הריסות בין העלמין היהודי.
מקום זה, נמצא כעת במוקד הסערה, כאשר ממשלת ליטא כבר הסכימה לפיקוח על עבודות הבניה שיערכו במקום, אך מחלוקת בין גופים שונים הביא להחתמת רבנים ולחשש כי ממשלת ליטא, תחליט לבנות בשטח ללא כל פיקוח.
רבני ועד להצלת בתי עלמין באירופה, בראשות הגאון רבי אליקים שלזינגר מלונדון, הגיעו כבר לפני 13 שנה להסכם עם ממשלת ליטא על שמירת שארית בית העלמין, במסגרת עבודות הבנייה שתוכננו במקום.
בועד מסבירים כי באופן כללי, אין כל חשש לגבי הימצאות עצמות במרבית שטח בית העלמין העתיק, שכן מבנה הספורט נבנה לפני שנים בעומק הקרקע. כדי להיכנס פנימה, יש צורך לרדת שורת עצמות - ולכן, לדאבון לב, כבר לא נותר כל זכר לקברים שהיו שם בזמנו.
לגבי אופן השימוש במבנה, שאין כל דרך לדרוש ממשלת ליטא להרוס אותו עד היסוד, הגיעו בועד להבנות כי במקום רק יערכו כינוסים, ולא הופעות וכו', על מנת לשמור על קדושת המקום.
עיקר המחלוקת, לגבי שטח קטן שנשאר בצד, והעובדה שמתכננים להקים מבנה המשך. בועד להצלת בתי עלמין באירופה, הגיעו להבנות מול הממשלה על בנייה גשר שיחבר בין המבנים, ללא חילול בית העלמין.
מדובר בהסכם שהושג לפני שנים, אך תחילת הבניה במקום התעכבה לאחר שהקבלן פשט רגל. כעת, לפני תחילת העבודות במקום, אושרר ההסכם מחדש.
לאורך השנים, מאז הבעיות עם בית הקברות בהמבורג לפני כשלושים שנה, הועידה בראשותו של הלורד יעקובוביץ זצ"ל נתנה את הסכמתה שהועד מלונדון יעסוק בנושאים האלה באירופה.
אך בתקופה האחרונה, החלו ב'אתרא קדישא', כמו גם בגוף בשם "הועדה להצלת בית העלמין העתיק בוילנה", לעורר טענות שונות ולהחתים רבנים נגד הקמת מרכז הקונגרסים במקום שכבר קיים מבנה ספורט.
בועידת רבני אירופה, פרסמו תחילה בקשה לצדדים השונים, השייכים לחוגי 'העדה החרדית', להתדיין בפני בד"ץ העדה החרדית בירושלים, שיפסקו עם מי הצדק, והאם ניתן לסמוך על הסיכום שהושג עד כה, או שמא יש צורך בפיקוח מחמיר יותר.
בועד להצלת בתי עלמין באירופה הסכימו, אך בינתיים - גורמים בשם 'אתרא קדישא' החתימו שורה ארוכה של רבנים, בהם דייני בית הדין של הגר"נ קרליץ, על צו מניעה כי אסור לסייע או לפקח לתכנית הבנייה של ממשלת ליטא במקום.
לידי 'כיכר השבת' הגיע מכתב ששיגר הרב אברהם חיים גינסבערג, מנכ"ל הוועד להצלת בתי עלמין באירופה אל הגאון רבי פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה, בו הוא כותב כי מכתב הרבנים נשלח רק לפרסום בעיתונות, ולא נשלח אליהם כלל. בנוסף, אין מושג של צו מניעה בנושאים של איסור והיתר.
עוד הוא תמה האם כוונת הרבנים להזמין את ממשלת ליטא לדין תורה? ומוסיף ומספר על דיינים שהוטעו לחשוב כי מדובר בהקמת מבנה חדש, ולא בשינויים קלים בתוך מבנה שכבר קיים לצערנו בתוך בית הקברות, ונבנה כבר לפני למעלה מיובל שנים.
"כיון שהיו כל כך הרבה שקר והודעות זדוניות אשר הם נגד המציאות בעליל בבחינת הרוצה לשקר ירחיק עדותו על כן אנו חוזרים ומבהירים ועומדים על זה בתוקף כי בלי ביקור בשטח עם הנציגים שלנו ובין גוף רבני מוסכם עצמאי בשטח אין טעם ולא יהי' שום דיון בנושא", מוסיף מנכ"ל הועד, הדורש כי בית הדין שידון בנושא ישלח נציגים לשטח - על מנת להיווכח במציאות הנראית לעין.
לסיום הוא כותב בהאשמה חריפה: "כל בית דין שידון בענין זה "מתוך דאגה אמיתית לשלומם של שוכני עפר" צריך לדעת שידון על פי בקשתינו גם על השערורי' הגדולה של מסירת בית קברות שהי' ועדיין ברשות היהודים במנטובה ונמסרה מתוך הסכם ורצון טוב לממשלת איטלי'! זה זוועה בכל קני מידה שעוד לא היתה כמוה כבר עשרות שנים ובמקום שהם מבקשים שאנו ניטול קיסם מבין עיננו שהם יקחו קורה מבין עיניהם וד"ל".
הגאון רבי פנחס גולדשמידט, אף נכנס בנושא אל ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, ששמע על המציאות בשטח והסכים להצעה לקיים דיון בבית הדין שיבחן את הנתונים בשטח.
כעת, החשש העולה בקרב העסקנים העוסקים בנושא, ובקרב ועידת רבני אירופה הוא כי ממשלת ליטא תבחר בסופו של דבר להתעלם מההסכמים, אותם אישרו במהלך השנים מספר פעמים, ויבנו בשטח ללא כל פיקוח הלכתי.
את תגובת 'אתרא קדישא' לא ניתן היה להשיג עד לשעת פרסום הידיעה.
מטעם הגוף החדש, הגיב המזכיר הרב יצחק פינס בשיחה עם 'כיכר השבת' כי אומנם יש להם קשר עם אתרא קדישא, אך הם אינם פועלים מטעמם אלא מתמקדים אך ורק בבית הקברות העתיק בוילנה.
בנוגע לטענות כי את המכתב מטעם בית הדין פרסמו תחילה בעיתונות לפני שהוא נשלח אל הועד להצלת בתי עלמין באירופה הסביר כי מדובר בטעות, שכן לטענתו הוא שיגר את המכתבים לידי הועד אך הם פורסמו בעיתון לפני שהגיעו ליעדם.
על הטענות כי ממשלת ליטא תבנה בכל מקרה, והשאלה היא רק האם יבנו עם פיקוח הלכתי אמר הרב פינס כי מדובר בשאלה שצריכים לדון עליה בבית דין, האם ניתן להציג מראית עין של כשרות על מיזם כזה - למרות שאי הפיקוח לא יוביל לשמירה על כבוד המת.
לסיום, ביקש הרב פינס לנצל את הבמה של 'כיכר השבת' על מנת לקרוא לאנשים לנסוע לפקוד את קברי הרבנים בבית העלמין המקומי, על מנת שהשלטון יבין כי מדובר במקום שיביא תיירות, ומעצמו יבקש לגדר את המקום ושלמור על קדושתו.