מדינת ישראל מציינת היום את 'יום הזיכרון' לחללי צה"ל, אנחנו נספר על החייל החרדי נחמיה קפיץ (קעפעטש) הי"ד אשר נפל באבו טור בכ"ז באלול תש"ח.
נחמיה נולד בשנת תרפ"ג (1923) בעיר סאטמר בהונגריה למשפחה שדבקה בכ"ק אדמו"ר רבי אהרן ראטה מסאטמר, בשנת תש"ו עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים, שם עוד זכה לפגוש את רבו אבי שושלת תולדות אהרון ואברהם יצחק המפוארת.
בתקופת מלחמת העצמאות שירת נחמיה בחיל ההנדסה, ונפגע מכדור צלף באבו-טור והשאיר אישה ובן בן חודש, שתי אחיות ואח. באותם ימים 'הפרושים' היו קוברים בחצר בית-החולים "שערי-צדק" – שם נקבר נחמיה.
לאחר מלחמת ששת הימים פונה בית הקברות, ובנו הרב אליהו ברוך העביר את גופת אביו להר הזיתים, שם נקבר בסמיכות למורו ורבו הגה"צ רבי אהרון ראטה זי"ע, אשר בימינו נקבר לידו בעל 'הקנה בושם' הגר"מ בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר זי"ע.
לעילוי נשמתו, בנו יחידו הרב אליהו ברוך, חיבר ספר תורני העוסק בפולמוס המפורסם בדבר שקיעה וזריחה בקוטב הצפוני בשם "ימי נחמיה".
לפליאתי הרבה, בספר לא רשום על אופן פטירת האב, אלא רשום שנפל בפרעות בירושלים: "וקראתי שם הספר על שם כבוד אבא מארי הי"ד... אשר נפל בהפרעות בתוככי ירושלים תובב"א בשנת תש"ח ה' ינקום דמו".
בדרך כלל 'פרעות' אלו אירועים מצערים שגוים מגיעים ומתנפלים על יהודים לחינם, כמו פרעות תרפ"ט, כמו פרעות תתנ"ו - מסעות הצלב, וכמו השואה הנוראה.
במקרה האמור 'מלחמת העצמאות' לא הייתה מוגדרת כ'פרעות', אלא כמלחמה בין שני עמים שכל אחד מהם טען לבעלות על ארץ ישראל, וברוך ה' שהעם היהודי ניצח.
כנראה שעורך הספר, בנו של ר' נחמיה הי"ד, סבר שבספר תורני לא ראוי להוסיף את מספרו האישי ותמונתו של אביו במדי צבא.
עוד מסתבר שצאצאיו של ר' נחמיה הי"ד "לא סבלו" מההסגר ביום הזיכרון לחללי צה"ל והאיסור שהמדינה הטילה לבני המשפחות לעלות על קברי חללי צה"ל.
מי יתן ותתקיים בנו נבואת ישעיהו: "גָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו".
- יש"כ לידידי הארכיאולוג יהושע לביא שסייע בידי במאמר זה
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com