היום, כ"ה בשבט, לפני 137 שנים (שנת תרמ"ג), העולם היהודי הוכה בתדהמה בהסתלקותו של מייסד תנועת המוסר ר' ישראל סלאנטר זי"ע.
'כיכר השבת' יוצא למסע מיוחד בן שלושה פרקים, בו נחשוף את תולדותיו - כפי שלא נחשפו מעולם!
הפרק ראשון
במאמרים אלו לא נביא את הסיפורים הידועים של הסנדלר שהתעשר והתבזה על-ידי שונאו והתבקש לתקן נעל בעת חופת בנו... או על "שמרטפות בליל כל נדרי" שרבי ישראל מסלנט הקדיש לטובת תינוק עזוב, או על האברך שהקניט את רבי ישראל לבל יעשן בקרון הנוסעים ברכבת - וסופו שסמך רבי ישראל סלאנטר את האברך המזלזל "לרבנות". אלא נחשוף פרטים לא ידועים ומפליאים בגאונותו, צדקותו ופיקחותו של רבי ישראל סלאנטר.
לא רבים יודעים שרבי ישראל שימש כראש ישיבה בווילנה, ורק אחר-כך ייסד ישיבה משלו, לראשונה הוא קבע שלא הלומדע'ס בלבד קובעת, לא החריפות והבקיאות במכמני התורה, חשובה עוד נקודה: הנקודה שבלב, חובת הלבבות!
רבי ישראל סלאנטר הקפיד על החיצוניות של תלמידיו, לבושם היה נקי ויפה, 'אירופאי', קפדנות בלבוש, בסדר ובהתנהגות, בנימוס רב, דיבורם - בחן ובנחת, וסידורם – כמו שעון.
שנים רבות לפני הרב שטינזלץ ורבני מהדורת שוטנשטיין רבי ישראל תיכנן להוציא את הש"ס בהוצאה חדשה, מתורגם כולו לעברית ומלווה בפירוש קצר, תמציתי ומסביר, על ידי כך קיווה לחבב את התלמוד על קוראיו ולהקל את לימודו.
מרתק לקרוא דברי הספד שנכתבו על רבי ישראל סלאנטר בשנת תשי"ט בעיתון 'דבר': "הטפתו על הבמה נשמעה כשיחה שבין אדם לחברו, הקולחת בנחת ובענווה, ללא קולות וברקים ללא ניגון נכאים הקורע לב. אין צריך לומר שלא היה ממנהגו להטיל אימה על קהל שומעיו בתיאורים מחרידים מן העונשים הצפויים לרשעים בגיהנום.
"רבי ישראל סלאנטר היה ממעט ככל האפשר בחידושי תורה ובפלפולים, שלומדים מופלגים מתבלים בהם את דרשותיהם... אנחותיו שהתמלטו מפיו שלא בכוונת מכוון חלילה, ואף ההפסקות המרובות שנפלו מבלי משים בין דיבוריו, שבהן היה נראה כמפשפש במחשבותיו ותוהה עליהן ברוח נכאה, הקנו לשיחו כובד ראש וכובד דאגה וחרדה לגורל כל נפש יהודית ולגורל כלל ישראל ועוררו את הציבור לעיון תשובה".
גאון תלמודי היה רבי ישראל, וכל כך גדולה הייתה חשיבותו של התלמוד בעיניו, עד שחשב לתרגמו לשפה מובנת, לרוסית או לגרמנית, ולצרף לתרגום פירוש קצר ולעשותו לספר עממי. (בזמנו מרבית היהודים לא ידעו לקרוא היטב לשון הקודש/עברית, ולימוד התורה היה לנחלתם של העילויים בלבד), הוא רצה אפילו להציע לממשלות באירופה שינהיגו בבתי הספר ובאוניברסיטאות יחד עם לימוד הספרות הקלאסית של היוונים והרומאים גם את לימוד התלמוד.
הוא לא חיבר ספרי מוסר גדולים משלו, אולם בהשתדלותו עובד הספר "חשבון הנפש" שכתב הגאון רבי מנדל לאפין ובתוכו המושג "תיקון י"ג המידות" שהתפרסם לראשונה בספר "תיקון המידות" של בנימין פראנקלין איש המוסר הנכרי (מאמר נרחב על "חכמה בגוים תאמין, והקשר בין ספרו של בנגמין פראנקלין והגר"מ לאפין ותנועת המוסר יבוא בעז"ה בהמשך).
גדול היה האיש כאחד הגאונים המפוארים בדורו. כשהיה צעיר לימים מאד, כבר ידע רבי ישראל סלאנטר את כל הש"ס בחריפות רבה עד שרבו הגר"צ ברודיה כינה את תלמידו "אלפסי קטן" בעודו בן ארבע עשרה חיבר קונטרס חידושי תורה, ונשלח לגדול הדור רבי עקיבה איגר, שהעיד שכולו "גאוניות שבגאוניות".
על למדנותו שאינה מודגשת בימינו אנו מוצאים שנכתב בהקדמת ספר "עולת שמואל" "בשנת ת"ר דרך כוכב חדש על שמי התלמוד בוילנה, הופיע בו הגאון הגדול והנפלא, מורנו הרב רבי ישראל סאלנטר זצ"ל והגיה אורו על דרכי התלמוד בעיר הנ"ל. הגאון הזה הראה נפלאות בעוצם חידודו ופלפולו שקרב עניינים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, והוא ברוחו הכביד ובתעצומות שכלו הנפלא קרבם כאחד ויעש מהם מטעמים חריפים ושנונים, אשר הפליאו לב כל שומעיהם, ותהם כל העיר בבוא אליה רב גאון חריף כזה. הצעירים המצוינים בהלכה התקנאו בו, ויחתרו בכל עוז לעשות כמתכונתו ולחבר פלפולים שנוניים כמוהו".
הגר"ח מבריסק התבטא על שלושה "גדולים אמיתים" בתקופתו - המהרי"ל דיסקין, רבי ישראל מסאלנטר ואביו "הבית הלוי".
ענוותנותו הגיעה למצב שבישיבת ווילנה שמסר את השיעורים כיהן ר"מ שני הגאון רבי מרדכי מלצר שלשיעוריו נכנסו פחות לומדים, רבי ישראל סלאנטר שהבין שזה בגלל שיעוריו שלו, המחכימים והמופלאים "מיהר והסתלק ממשרתו כדי שלא לפגוע בחברו". מסופר שבשנת 1846 הגיע לוינה הגביר מונטפיורי ונפגש לשעה ארוכה עם רבי ישראל סלאנטר.
-
ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com