"היום הזה הוא יום קשה ועצוב", פתח היועמ"ש את הצהרתו הערב (חמישי). "היום הודעתי לבאי-כוחו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, על החלטתי להעמידו לדין בכתב אישום, הכולל שלושה אישומים".
מנדלבליט המשיך: "יום שבו היועץ המשפטי לממשלה מחליט על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, בגין עבירות חמורות של שחיתות שלטונית – הוא יום קשה ועצוב, מבחינת הציבור בישראל ומבחינתי באופן אישי. אזרחי ישראל כולם, ואני בתוכם, נושאים עינינו אל נבחרי הציבור, ובראש בראשונה – לעבר ראש הממשלה, ורואים בהם את מנהיגינו שנבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם".
"ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא אדם עתיר זכויות. זכיתי לעבוד עימו ולעמוד על כישוריו הרבים ועל יכולותיו המיוחדות כראש הממשלה. את ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו קיבלתי בלב כבד. בלב כבד אמנם, אך גם בלב שלם. מתוך תחושת מחויבות עמוקה לשלטון החוק, לאינטרס הציבורי ולאזרחיה של מדינת ישראל".
"אכיפת החוק איננה נתונה לבחירה. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של פוליטיקה. זוהי חובה המוטלת עלינו – אנשי מערכת אכיפת החוק, ועליי באופן אישי כמי שעומד בראשה. זוהי החובה שלי כלפי אזרחי המדינה – אשר האינטרס הציבורי מחייב כי יחיו במדינה שבה אין אדם שהוא מעל החוק; במדינה שבה חשדות למעשי שחיתות נבדקים ונחקרים, למען גילוי האמת ומיצוי הדין כשהדבר נדרש. זוהי המשמעות הבסיסית ביותר של שלטון החוק במדינה דמוקרטית".
לדברי היועץ המשפטי לממשלה, "מהסיבה הזו בדיוק, היום הזה הוא אמנם יום קשה, אבל הוא גם יום חשוב".
בשלב זה החל מנדלבליט לפרט: "אומר מספר מילים, בזהירות המתבקשת מטבע הדברים, על האישומים, כדי להבהיר בתמצית מה נכלל בהם. האישום הראשון מבוסס על החקירה בתיק 4000. באישום זה, החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. זאת, בגין מערכת יחסים של "תן וקח" שנרקמה בין ראש הממשלה לבין הבעלים של חברת "בזק" ואתר החדשות באינטרנט "וואלה" – מר שאול אלוביץ', ורעייתו. במסגרת הקשר שנוצר ביניהם, מר אלוביץ' – שהיה זקוק לראש הממשלה לשם קידום האינטרסים העסקיים והכלכליים שלו, קיבל מראש הממשלה ומסביבתו בקשות ודרישות בהיקף נרחב בנוגע לפרסומים שונים באתר "וואלה", חלקן בתקופות של בחירות, ועשה כל שביכולתו על מנת להיעתר להן, וזאת באופן חריג. מדובר במאות בקשות ודרישות. מר אלוביץ' לחץ באמצעות מנכ"ל וואלה על כתבים ועורכים להיענות לדרישות ראש הממשלה ובמקרים רבים מאמציו נשאו פרי. ראש הממשלה, בתמורה, פעל לכך שהחלטותיו באופן אישי והחלטות משרד התקשורת בקשר לחברת "בזק", בכמה נושאים מרכזיים, יתקבלו על פי רצונותיו של מר אלוביץ'. מדובר בהחלטות שהניבו למר אלוביץ' ולחברת "בזק" סכומי עתק. בתיק זה החלטתי להעמיד לדין בעבירת שוחד גם את בני הזוג אלוביץ'".
"האישום השני מבוסס על החקירה בתיק 2000. באישום זה, החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, משום שניהל שיח מושחת אודות הצעת שוחד שקיבל מהבעלים והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", מר נוני מוזס. במסגרת שיח זה, הציע מוזס שהוא ישנה לחלוטין את הסיקור של ראש הממשלה בעתון "ידיעות אחרונות" ובאתר YNET – עד כדי "סיבוב הספינה" ו"רעידת אדמה", כלשונו. זאת, בתמורה לכך שראש הממשלה יפעיל את כוחו לחקיקת חוק שיגביל את העיתון המתחרה, "ישראל היום", וישיא בכך למוזס רווחים כספיים משמעותיים. אף שראש הממשלה לא קיבל את הצעת השוחד של מוזס ואף לא ביקש שוחד, ובשל כך גם החלטתי שלא להאשים אותו בעבירת שוחד, הרי שהוא נטע במוזס את הרושם שמתן שוחד לראש הממשלה הוא אפשרות מעשית שניתן לנהל עליה משא ומתן. הכול, כשלנגד עיניו של ראש הממשלה עמדו הבחירות שבפתח וחשיבות הסיקור שלו ושל בני משפחתו במיוחד בתקופה זו, מתוך רצון להבטיח את זכייתו בבחירות. ראש הממשלה ניצל בכך את מעמדו ואת כוחו השלטוני כדי להיטיב עם עצמו באופן פסול. בתיק זה החלטתי גם להעמיד לדין את מציע השוחד – מר מוזס".
ובאשר לאישום השלישי: "הוא מבוסס על החקירה בתיק 1000. באישום זה החלטתי להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, משום שבמשך שנים, קיבלו ראש הממשלה ורעייתו באופן שוטף ובמסגרת "קו אספקה" של ממש, קופסאות סיגרים ובקבוקי שמפניה בשווי כולל של מאות אלפי שקלים חדשים, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. הדבר נעשה, לרוב, על פי דרישות ובקשות של ראש הממשלה ורעייתו, שהועברו ככלל באמצעות העוזרת של אנשי העסקים, לרבות בתקופות שהללו כלל לא היו בארץ. במקביל לכך, פעל ראש הממשלה במסגרת תפקידו לשם קידום אינטרסים אישיים וכלכליים משמעותיים של מר מילצ'ן".
"ההחלטה אותה קיבלתי על הגשת כתב אישום בשלושת האישומים האמורים נגד ראש הממשלה התקבלה אך ורק משיקולים ראייתיים ובהתאם לדין. שום שיקול אחר לא השפיע עליי".
היועמ"ש הדגיש: "כאן המקום להתייחס בקצרה לקולות רבים ומדאיגים שנשמעו בתקופה האחרונה, המגיעים לעיתים עד כדי איומים של ממש, נגד בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק. נשמעו ביטויים מרחיקי לכת שאין להם מקום בשיח הציבורי. השיח הזה הוא מסוכן. זה משחק באש. יש לחדול ממנו. אני קורא מפה לכולם, ובראש ובראשונה למנהיגי המדינה – יש להתנער מהשיח האלים והמתלהם נגד אנשי מערכת אכיפת החוק; יש להוקיע אותו; יש לגנות אותו. זוהי אחריות משותפת, של כולנו יחד, לשמור על מוסדות החוק והמשפט שמגנים על אזרחי המדינה מפני פשיעה על סוגיה השונים. יש בהחלט מקום להעביר ביקורת ולקיים שיח ודיון על פעולות מערכת אכיפת החוק, אך נדרש לקיים את השיח הזה באופן ענייני ומכבד. איננו חפים מטעויות. איננו חסינים מביקורת. אך יש מרחק רב בין ביקורת עניינית, גם אם נוקבת, לבין קונספירציות חסרות כל ביסוס. מערכת אכיפת החוק היא מוסד ממלכתי. היא מוסד של המדינה. לכל אורך הדרך, מערכת זו פעלה, פועלת ותמשיך לפעול, בצורה ממלכתית ועניינית".
"לא הושפענו מאיומים, מלחצים ומהכפשות, מכל הצדדים, ופעלנו ללא מורא וללא פחד, למען האינטרס הציבורי ולמען שלטון החוק. תיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה טופלו באחריות, ביסודיות ובכובד ראש. בתיקי 1000 ו-2000, אישרתי פתיחה בחקירה רק לאחר קיום בדיקה מקדמית שנמשכה מספר חודשים, ושבה התברר כי יש חשד סביר לביצוע עבירות מצד ראש הממשלה. תיק 4000 החל למעשה בעקבות חקירה של רשות ניירות ערך בפרשת "בזק", שראש הממשלה כלל לא היה חשוד במעורבות בה. החקירה בעניין ראש הממשלה נפתחה רק לאחר שהגיע מידע שהחשיד אותו באופן ברור בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות. בתיקים אחרים, שבהם לא התעורר חשד סביר למעורבות ראש הממשלה בפלילים – הוא גם לא נחקר כחשוד ואף לא היססנו לנקות אותו מחשד, גם אל מול ביקורת ציבורית שנמתחה על כך. במסגרת הליווי של החקירות בתיקים אלו, הקפדתי להתמקד אך ורק בחשד למעשים פליליים".
לדברי מנדלבליט: "לא עסקתי ב"רכילות", ולא עסקתי בזוטות – חתרתי למילוי חובתי מכוח החוק למיצוי דין אך ורק במקום בו הדבר נדרש. החקירות היו מקצועיות ויסודיות. כאן המקום להוקיר את תרומתה של משטרת ישראל, ובעיקר של אגף החקירות והמודיעין, שמפקדיו וחוקריו עשו עבודה מאומצת וטובה בהגעה לחקר האמת. לאחר שהחקירות הסתיימו, כולל השלמות חקירה שהתבקשו במהלך הדרך כדי למצות את חקר האמת, קיימנו דיונים יסודיים ומעמיקים בממצאיהן. לאור ממצאים אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה והודעתי על כך בסוף חודש פברואר השנה. בעקבות כך, ניתנה לבאי-כוחו הזדמנות להציג את טענותיהם בפניי במסגרת הליך של שימוע. לבקשת הסנגורים של ראש הממשלה, ובשל חשש אותו הציגו בפניי ל"דליפת" חומרים לתקשורת, עיכבתי את מסירת חומרי החקירה לבאי-כוחם של כלל החשודים בתיקים אלו עד לאחר מועד הבחירות של חודש אפריל 2019. כמו כן קיבלתי את בקשתם של סנגורי ראש הממשלה להאריך את פרק הזמן שהוקצב מלכתחילה ללימוד חומרי השימוע, ולקיימו רק בחלוף כחמישה חודשים מהמועד בו חומרי החקירה עמדו לרשותם, כדי שהם יוכלו להתכונן אליו היטב. נוכח משקלה של ההכרעה ועל מנת לתת את מלוא זכות הטיעון בתיקים אלה, השימוע התקיים במשך ארבעה ימים – מעל ל-40 שעות, אף זאת לבקשתם של סנגורי ראש הממשלה".
"טענותיהם המפורטות והמעמיקות של הסנגורים נשמעו בקשב רב, בלב פתוח ובנפש חפצה. אני מלא הערכה לעבודה המקצועית והיסודית אותה השקיעו, שהעידה על אמונתם המלאה בכנות של התהליך אותו קיימנו. לאחר שמיעת טענותיהם של הסנגורים בשימוע, הועברו לידינו מאות עמודים של טיעונים בכתב. בחלק מהנושאים שעלו בשימוע, האירו הסנגורים את ההתרחשויות שנחקרו באור שונה. הם ביקשו להציב בפנינו זוויות ראיה אחרות מאלו שעמדו בבסיס כתב החשדות. בשלב הבא, כל טענה שעלתה בשימוע, בין בעל-פה ובין בכתב, נבחנה לעומקה. קיימתי ימים ארוכים של דיונים על הטענות הללו. לקראתם, קיבלתי מהפרקליטות חוות דעת של מאות עמודים שניתחו את כל הטענות שעלו בשימוע".
"לצערי, במקביל לתהליך השימוע המקצועי והענייני שהתנהל בפניי, בתוך חדר הדיונים, ראינו ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דה-לגיטימציה להחלטה שתתקבל, גם על ידי הכפשת פרקליטים בכירים שנטלו בו חלק. שקרים רבים פורסמו והכפשות הושמעו כחלק מתהליך זה. צר לי מאד על כך. האמת היא כזו – התהליך היה רציני ואחראי. האנשים שהשתתפו בו פעלו אך ורק מתוך מניעים ענייניים. תופעה נוספת שחזינו בה הייתה ניסיון לקיים את השימוע – לאחר שכבר הסתיימו הדיונים בפניי – רק שהפעם בפומבי, תוך הצגת תמונה חלקית ומגמתית, שלא לומר מעוותת, של הדברים. הדבר נועד לצייר תמונה כאילו כל החלטה שתתקבל שאיננה סגירת התיקים היא בהכרח שגויה. גם בהקשר הזה האמת צריכה להיאמר – תיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה מבוססים על מאות ראיות שנאספו במסגרת חקירה יסודית ומאומצת – עדויות, מסמכים, התכתבויות, הקלטות, ועוד ועוד. הראיות הללו נבחנו באופן מקצועי ומעמיק, כל אחת בפני עצמה וכולן יחד כמכלול. לא השארנו אבן על אבן במאמץ להגיע לעומקם של דברים ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר והנכונה ביותר בהתבסס על מלוא הראיות ועל הדין. רק לאחר שהשתכנעתי שהתשתית הראייתית כולה מקימה סיכוי סביר להרשעה בפלילים, החלטתי כאמור להעמיד לדין את ראש הממשלה בשלושה אישומים".
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש: "העבירות בהן מואשם ראש הממשלה הן עבירות חמורות. עבירת השוחד, בה מואשם ראש הממשלה בתיק 4000, מבטאת פגיעה חמורה בטוהר המידות בשירות הציבורי. הטענה לפיה אין עבירת שוחד אם עובד הציבור לא קיבל לידיו כסף היא משוללת יסוד. המחוקק קבע במפורש את ההיפך, ואף קיימת פסיקה רבה וארוכת שנים על טובות הנאה שונות, שאינן תשלום כסף לעובד הציבור, שיכולות להוות שוחד. העבירה של מרמה והפרת אמונים, בה מואשם ראש הממשלה בשלושת התיקים, אף היא עבירה חמורה, והיא מבטאת את האיסור על עובדי ציבור לנצל את משרתם ומעמדם לשם הפקת טובות הנאה אישיות. כאן המקום להדגיש: גם לאחר הגשת כתב אישום – ככל אדם, ראש הממשלה הוא בחזקת "חף מפשע". על התביעה הכללית להוכיח את אשמתו בבית המשפט, ורק בית המשפט הוא שיכול להרשיעו בדין בסופו של יום. אם ייקבע כי ראש הממשלה אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כי אז מדובר במעשים חמורים. זאת, מאחר שקבלת מתנות ע"י נבחר ציבור בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת מעין "קו אספקה" שיטתי שמתקיים באופן רצוף לאורך שנים – היא דבר חמור. זאת, מאחר שטיפול של נבחר ציבור בענייניו האישיים והכלכליים של נותן המתנות הללו – הוא דבר חמור. זאת, מאחר שקיום שיח מתמשך ע"י נבחר ציבור אודות הצעת שוחד במטרה להפיק טובת הנאה מקיומו של השיח – הוא דבר חמור".
"כפי שכבר הבהרתי, בעניינו של ראש הממשלה מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לביצועם של מעשים חמורים אלה, המקימות סיכוי סביר להרשעה. לכן, חובתי על פי הדין – היא הגשת כתב אישום. לא מדובר בבחירה. מדובר בחובה. כך הדבר כלפי כל אזרח, וכך פעלתי גם כאן. כפי שאמרתי בפתח הדברים, קיבלתי אותה בלב כבד, אבל מתוך תחושת אחריות עמוקה לשלטון החוק במדינה, ולעקרונות המשפט והצדק. אני משוכנע בכל ליבי כי פעלנו באופן המקצועי, היסודי והענייני ביותר, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת אזרחיה של מדינת ישראל", סיים היומע"ש מנדלבליט את הצהרתו הדרמטית.
צפו בווידאו
