שבת, גיוס, גיור, נישואין ו'כותל'; קדשי ישראל - ערב הכרעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה בימים האחרונים להשיג עמדה מרוככת של הסיעות החרדיות בנושאי דת ומדינה, אותה יוכל להציג בפני יו"ר 'ישראל ביתנו' ח"כ אביגדור ליברמן, בניסיון להגיע להסכמות על ממשלת אחדות הכוללת את המפלגות החרדיות, ואולי אף על ממשלת ימין-חרדים-ליברמן.

באגף החסידי באגודת ישראל, התלוי בהחלטת ה'מועצת' שלו, מעריכים כי גם את 'מתווה אטיאס' יהיה קשה להביא לאישור מועצת גדולי התורה, שמצידה הגיעה בעבר לפשרה דרמטית מבחינתה.

חוק הגיור

שופטי בג"צ ממתינים להרכבת הממשלה החדשה, כדי לקבל החלטה בנושא הליך הגיור בישראל, בעקבות עתירות שהוגשו על שולחנם. בעבר הגיש יו"ר ש"ס השר אריה דרעי את 'חוק הגיור' במסגרת תפקידו כשר הפנים, אך ראש הממשלה נתניהו עצר את קידומו, אחרי לחץ שהופעל עליו מקהילות רפורמיות בארה"ב, והסמיך את שר המשפטים לשעבר משה ניסים להגיש המלצות והצעת חוק חדשה.

ניסים אכן הגיש המלצות והצעת חוק, אך אלו נדחו באופן חד משמעי על ידי הרבנים הראשיים, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף ונשיא בתי הדין הגאון רבי דוד לאו, ואף הסיעות החרדיות הודיעו כי יתנגדו לחוק ניסים, כשדרעי הכריז שאינו מסכים אפילו לדון בו.

בינתיים, לתמונה נכנס איווט לברמן, שכעת דורש להעביר את חוק ניסים כ"פשרה". במקביל, ח"כ איילת שקד מנסה לקדם מתווה אחר, לפיו רבני ערים יוכלו לגייר בפיקוח המועצות הדתיות ובאישור מועצת הרבנות.

בשלב זה, ברבנות הראשית מתנגדים לכל פשרה בנושא הרגיש, וספק גדול אם ליברמן כלל יקבל את הצעתה של ח"כ שקד.

מתווה הכותל

לפני יותר משלוש שנים אישרה הממשלה את 'מתווה הכותל', שהכיר הלכה למעשה ברפורמים ובדריסת רגלם במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. החרדים הצביעו אז נגד המתווה, אך אפשרו את העברתו.

לאחר ביקורת פנים-חרדית קשה שנמתחה על המתווה, הוא הובא בפני מועצות חכמי וגדולי התורה, שהורו לדרוש את 'הקפאתו' או ביטולו - וכך אכן נעשה.

המפלגות החילוניות מצידן, לבקשת הרפורמים, לא פסקו מאז מדרישתן ליישם בכל זאת את המתווה המפוקפק, אליו כאמור מתנגדים החרדים בתוקף. גם נושא זה מונח על שולחנם של שופטי בג"ץ.

כחלק מתנאיו לכניסה לממשלה, דורש כעת אביגדור ליברמן לאשר את מתווה הכותל המקורי, זה שנפסל על ידי ה'מועצות'.

תחבורה ציבורית בשבת

השבת למרמס: יו"ר 'ישראל ביתנו' דורש לאשר - באופן חסר תקדים - הפעלת תחבורה ציבורית בשבת קודש, בשכונות חילוניות ברחבי ארץ הקודש. החרדים, מטבע הדברים, מתנגדים.

דווקא בנושא זה נראה כי הסיכוי להגיע לפשרות גדול יותר, שכן לכלל הסיעות החרדיות ישנם כבר כיום נציגים ברשויות המקומיות החברים בקואליציות שמפעילות תח"צ בשבת.

ח"כ מיקי זהר, יו"ר סיעת 'הליכוד', הציג פשרה לפיה תחבורה זו תופעל על ידי גויים, וכרטיסי הנסיעה ירכשו מערב שבת.

חוק המרכולים

שר הפנים אריה דרעי רואה ב'חוק המרכולים' הישג אישי גדול, אליו הגיע בקדנציה האחרונה שלו במשרד הפנים. חוק זה מסמיך למעשה את שר הפנים למנוע אישור פתיחת מרכולים בשבת קודש.

מדובר בחוק מרוכך, לעומת החוק המקורי. על פי החוק, לשר הפנים תהיה סמכות לבטל חוק עזר עירוני שיאפשר פתיחת מרכולים בשבתות, אך הוא לא חל על העיר תל אביב - שם המרכולים ימשיכו להיות פתוחים, זאת בעקבות פסיקת בג"ץ.

לאחר אישור החוק הבהיר דרעי: "‏אישור חוק המרכולים איננו 'ניצחון חרדי', אלא שמירה על הסטטוס קוו, וניצחון של הרוב הדומם במדינת ישראל הרוצה בהמשך צביונה היהודי של המדינה ומעוניין לנוח ביום המנוחה. 'כי היא מקור הברכה'".

כעת מבקש איווט ליברמן לבטל את החוק באופן מוחלט, כך שכל מועצה מקומית תוכל לקבל החלטה עצמאית האם לאפשר את פתיחת המרכולים בשבתות וחגי ישראל.

ברית הזוגיות

'ישראל ביתנו' דורשת להעביר את חוק 'ברית הזוגיות', שיאפשר לכל זוג יוכל להתחתן "על פי השקפת עולמו", במסגרת 'נישואים אזרחיים'., מה שכמובן נוגד באופן חד משמעי את העמדה החרדית, בהנחיית הרבנות הראשית לישראל.

בנושא זה נראה כי הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה, בוודאי לאור פסיקתו המפורשת של מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל לנציגי ש"ס, ששללה זאת מכל וכל.