חצרות הקודש: המנהגים התפילות והלבוש

עולם החסידות - בישראל • פרויקט 'כיכר השבת': שלושת החסידויות הגדולות בישראל, הן מבחינת מספר בתי האב והן מבחינת בניינים ומוסדות, הן חצרות הקודש - גור, בעלזא וויז'ניץ.

חסידי 'גור' מתגוררים בערים, ירושלים, בית שמש, תל אביב, בני ברק, חיפה, פתח תקווה, ערד, אשדוד, קריית גת, וחצור הגלילית. בכל אחת מהערים הוקמו מוסדות תורה וחינוך.

בית המדרש המרכזי של החסידות ממוקם בירושלים, שם אף הוקמו תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, בית ספר וסמינר לבנות.

מנהגים: תפילה ו"שעה הלכה"

בחסידות 'גור' שמים דגש מיוחד על לימוד הלכה, במסגרת הזאת החליט הרבי על חובת לימוד של שעת הלכה יומית, וכך תלמידי החסידות משתתפים במסלול הלכתי שנתי קבוע.

ב'גור' נוהגים להתפלל במהירות וללא עיכובים מיותרים, כאשר בשבת בבוקר עושים החסידים הפסקה מיוחדת בה לומדים הלכה בצוותא.

הטישים בחסידות 'גור' קצרים בדרך כלל, בהם הרבי נוהג לומר דברי תורה, כאשר ישנם אנשים שממונים על תרגום והעברת המסרים של הרבי לציבור הרחב.

"אינטער טיש" (מתחת לשולחן)

מקום מיוחד בטיש שמור לזקני וחשובי החסידים. המקום הינו מתחת לשולחנות בקירבת הרבי, שם נהוג להעביר את השיריים מהרבי, ישירות לידיהם של החסידים.

"עולם הנגינה" וקוד לבוש

ב'גור' שמים דגש מיוחד על ניגונים לא מילים בדמות 'מראשים' מיוחדים, אותם שרים החסידים בשבתות ובחגים, ואף בימי הסליחות.

מידי שנה מוציאים ב'גור' ניגונים חדשים.

מבחינת הלבוש, בגור מקפידים על לבוש ייחודי שיוצא דופן במראה משאר הקהילות החסידיות. חסידי 'גור' ברובם נוהגים לגדל פאות ארוכות ולחבוש מגבעת עגולה, ללבוש מכנסיים מורמות במעט ברגליים, וגרביים שחורות.

לאורך כל השנים הקפידו ב'גור' שלא לבנות מקווה טהרה בעצמם, אלא ללכת למקוואות שכונתיים.

אירועים מרכזיים בחסידות:

אירוע מרכזי מאד בחסידות הוא הדלקת נרות חנוכה ע"י הרבי לעיני אלפי החסידים שמגיעים במיוחד לבית המדרש בירושלים, ממקום מגוריהם ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הפך מעמד ההדלקה לעלייה לרגל שלפוליטיקאים רבים שמגיעים במיוחד למעמד.

אירוע מרכזי נוסף בחסידות מתרחש במהלך עשרת ימי תשובה, כאשר אלפי בחורי החסידות שוהים בירושלים בסמוך לרבי. במהלך הימים הנ"ל הבחורים שוקדים על לימודם ללא הרף, כאשר הם עוזבים את ביתם עד לאחר יום כיפור.

חצר הקודש בעלזא

מספר בתי אב: כ-5,000

האדמו"ר מבעלזא הוכתר באופן רשמי בי"ב בתמוז ה'תשכ"ו בידי זקני החסידות, לעמוד בראש הקהילה.

ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשותו לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא זי"ע שבהר המנוחות בירושלים. בליל שבת שלמחרת ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי החסידים שנהרו לראות מקרוב את הרבי הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו.

האדמו"ר משמש כחבר במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'.

בנו של האדמו"ר הוא הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח.

מנהגים בחסידות וקוד הלבוש:

ב'בעלזא' נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף.

החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם מגבעת. על פי גישת החסידות, עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה.

מבחינת הלבוש, בימות החול לובשים חסידי בעלזא כובע סמט חסידי וחליפה ארוכה, ובשבת וחג שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה גרטל (על אף שיש גרטל בקפוטה), וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים.

חלק מהחסידים, בעיקר הזקנים והחשובים, לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים.

בשנים האחרונות, הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בימי חול המועד.

בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה שמסגרת המשקפיים תהיה עשויה פלסטיק.

בעת עריכת ה'טיש' בליל שבת, מי שיושב בשולחן של הרבי עצמו, אלו רק תלמידי חכמים, דיינים ורבנים. עסקנים ומכובדים אחרים מתיישבים בספסלים בשורות האחוריות יותר, זאת כדי שיראו כולם שהכבוד ניתן תחילה לגאוני התורה שבחסידות.

אירועים מיוחדים: "שטייענדיגע תורה"

במוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייענדיגע תורה". בדרשה זו מוסר הרבי הוראות והדרכות עקרוניות לחסידים.

בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד, ואף ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל.

חצר הקודש ויז'ניץ

מספר בתי אב: כ-5,000

מרכז החסידות היא בעיר בני ברק, שם גם מתגורר האדמו"ר ובני משפחתו.

ערים נוספות בהם גרים החסידים: ירושלים, בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, עפולה, חיפה, רחובות וצפת. בכל עיר הקימו בויז'ניץ בית כנסת, תלמוד תורה ובית ספר לבנות.

בויז'ניץ הקימו 5 ישיבות קטנות, ו-3 ישיבות גבוהות, כוללים לאברכים, וארגון שעוסק בענייני רפואה ועזרה לקשישים.

בתקופת חוליו של האדמו"ר הקודם בעל ה'ישועות משה' זי"ע, תפקד הרבי בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים, ואף בחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה.

מיד לאחר פטירתו של אביו, בעל ה'ישועות משה' בשנת תשע"ב, מונה הרבי לעמוד בראש החסידות.

האדמו"ר הוא אחד מחברי מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'.

משפחתו של הרבי: לרבי שלושה בנים ושש בנות

הרב חיים מאיר, שמשמש כרב קהילת ויז'ניץ בבורו פארק; הרב יצחק שעיה, שנשוי לבתו של האדמו"ר מדעעש-ירושלים; הרב יעקב מרדכי, שמשמש כמוליך ומביא, ומנהל את סדר היום בביתו של הרבי; הרבנית טייטלבוים, אשת הרב נפתלי צבי, שמשמש כאברך ומורה הוראה חשוב; הרבנית מלכה העניא טברסקי, אשת בנו

של כ"ק האדמו"ר מ'סקווירא'; הרבנית מרים, אשת כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש; הרבנית רעכיל דבורה מייזליש, אשת ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק; הרבנית יפה שיינדל, אשת הרב מנחם מנדל, שמשמש כמגיד שיעור ומשגיח בישיבה.

מנהגים בחסידות וקוד הלבוש:

ב'ויזניץ' נוהג הרבי להנחיל לחסידים את עניין חשיבותה של השבת. ידוע שכמעט בכל בית חסידי ניגוני השבת של 'ויז'ניץ' הם חלק בלתי נפרד משולחן השבת.

חסידי 'ויז'ניץ' רגילים בליל שבת לאחר הסעודה לחזור לבית הכנסת על מנת לשיר בצוותא את זמירות השבת.

מבחינת הלבוש, בויז/ניץ מקפידים על לבוש חסידי אותנטי עם שימת דגש מיוחדת על קוד לבוש חסידי רגיל ולא מודרני. לפני כחודשיים במהלך ה'טיש' בסעודה שלישית הזכיר הרבי את דעתו בנוגע לשטריימל עם שפיצים, על כך שזה דבר מאוס.

ב'ויז'ניץ' מקפידים על תקנה מיוחדת שתיקן בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל, ששמה "שיעורי תורה ברבים" הכוללת חובת לימוד של שעה מדי ערב בבתי המדרש של החסידות.

התפילה בחסידות:

חסידי 'ויז'ניץ' נוהגים להתפלל בהתלהבות עצומה בנוסח הויז'ניצאי העתיק, כאשר הרבי נוהג לפעמים להתהלך בין שורות החסידים תוך כדי התפילה ולחזקם להתפלל בהתלהבות.

אירועים מרכזיים:

אלפים רבים מגיעים מידי שנה בחג הסוכות להשתתף בשמחת בית השואבה בבית מדרשו של הרבי בבני ברק.