ל', תלמיד הישיבה מרחלים החשוד ביידוי האבן שהרג את הפלסטינית עאישה ראבי, טען בחקירתו כי לא הוא ביצע את המעשה והסביר מדוע הראיה המרכזית של השב"כ נגדו - בעייתי. כך עולה מתמלולי חקירתו, שחלקים ממנה פורסמו היום (שני) באתר ynet.
החוקרים הציגו בפניו את הראיה שהשיגו: דגימת DNA שלו על האבן שיידו על הרכב בו נסעה הפלסטינית. הוא הסביר זאת בצורה מקורית.
"אני הולך בעצה של הרבי נחמן מברסלב כל יום ללכת בשדות ולהתבודד ולדבר עם השם. אני מעשן אז יוצא לי לירוק הרבה, יכול להיות שירקתי ושפגעתי איזה פעם אחת באבן או שבשנה וחצי האחרונות, בהן יצא לי הרבה לטייל וגם לעבוד בשדות – אולי נחתכתי וירד לי קצת דם. אולי באיזה קומזיץ שעשינו נחתכתי כשאספנו קרשים או משהו ואז, אני לא יודע, אולי איזה מטורף לקח אבן והרג ערבייה".
הנאשם הוסיף בחקירתו, "זה מרחב המחיה שלי, אני חי שם כבר שנה וחצי ויוצא לי להסתובב שם הרבה ואני מאמין שאתם המשטרה, זה העבודה שלכם והתפקיד שלכם למצוא את האמת ולגלות מי האשם האמיתי ולגלות שאני חף מפשע ולא קשור לסיפור הזה בכלל".
הוא הוסיף, "אתה יכול לשאול את מי שאתה רוצה, אני בחרתי בחיים של תורה, אני לומד הרבה ורוצה לגדול ולהיות רב, אני לא בנאדם שמתעסק בשטויות האלה ולא חסר לי דבר בחיים".
"את ליל שבת שלי אני מנצל ללמוד תורה ולא הולך לעשות שטויות שזה גם לחלל שבת ולזרוק אבן וגם "לא תרצח", שזה האיסור הכי חמור בתורה אולי. אצלי הפיאות והכיפה זה לא קישוט אלא דרך חיים", אמר.
הוא תיאר את סדר יומו בשבת בה נהרגה הפלסטינית. "אני יכול לתאר לך את הלו"ז שלי. באותו יום שישי בערך בשקיעה, בתפילת מנחה, הייתה קבלת שבת, תפילת ערבית קצת ריקודים, ואז הייתה סעודה עם הרב. סעודה ארוכה עם דברי תורה וזמירות שבת ואז אני זוכר שאחד החבר'ה לא הרגיש טוב והתעלף. הזמנו אמבולנס ופינו אותו לבית חולים ואז אמרו להתפלל עליו, אז אמרתי קצת תהילים. ואז היה עונג שבת והלכתי לישון.
"אני רוצה להגיד שאם יהיו עוד חקירות שב"כ - מה שאמרתי פה זו הגרסה שלי, כי בחקירות שב"כ, אני לא יודע מה הם כותבים הם לא כותבים את הכל ולא נותנים לי בסוף לקרא ולחתום על החקירה. אני מאמין שהמשטרה תעשה מה שצריך ותגלה שאני חף מפשע".
עו"ד אריאל עטרי, סנגורו של הנער מסר בתגובה: "עיון בחומר החקירה מוכיח את חפותו של הנאשם. מומחים שנחקרו במשטרה קובעים ש-DNA שנמצא על האבן אינו מצביע על ביצוע עבירה על ידי הנאשם אלא על כך שהצעיר חי במקום בו היתה האבן מונחת, עבד בו, והסתובב בו. ה-DNA יכול היה לעבור בישיבה על האבן באמצע עבודה, ביריקה או בהעתקתה ממקום למקום בזמן עבודה.
"המומחים קובעים כי יתכן שה-DNA עבר לאבן גם לפני חצי שנה או שנה. על פי הראיות יתכן שהנאשם כלל לא נגע באבן אלא שאחר שבא אתו במגע - עשה זאת והעביר את הDNA במגע. התוצאה היא שכל הראיות שנאספו מנקות את הנער ושהוא חף מפשע ויושב במעצר כאשר האשם האמיתי - מסתובב חופשי".