וכי מה רע במעט ריקודים ושמחה ספונטנית? תהו כמה אנשים על ריקודי נערות 'הסמינר החדש' לקול המנון בחירות, לאחר ניצחונו של משה ליאון בבחירות לעיריית ירושלים. "זו הייתה שמחה שפרצה לאחר תקופה ארוכה של מתח, ובנות רבות אף עבדו במטה הבחירות של ליאון", טענו אחרים.
אין לי בעיה עם שמחה או ריקודים. אני בעד שני הדברים האלה ובמינון גבוה, אך העיתוי והמיקום יכולים להפוך את הריקוד למחולות העגל. ריקודים ושמחה בבית הקברות (אם לא מדובר ביארצייט של קרליבך), הם דבר לא ראוי, כמו גם צהלות פוליטיות בתוך מוסד חינוכי שמתיימר לגדל בנות בעלות מידות טובות.
אין זה משנה בהמנון של איזו מפלגה מדובר. במוסד חינוכי אין מקום להעצמת הפוליטיקה. הסמינר לא אמור לעודד השתתפות בפוליטיקה או התרגשות ממנה. אין זה מעניינן של בחורות סמינר, כמו גם בחורי ישיבה שגם אותם הייתי מעדיף לראות בעת הבחירות בהיכלי הישיבות ולא רוקדים בראש חוצות.
באותה מידה יש להתנגד לשירת המנון בחירות בתלמודי התורה. גדולי התורה מורים במי לבחור, אך אין ספק שהם מתנגדים בצורה חריפה להחדרת הרפש הפוליטי אל מוחותיהם של התלמידים הרכים, שהבחירות אינן נוגעות אליהם במאומה.
הריקודים בתוך הסמינר בהשתתפות מורות ובשימוש עם מערכת הכריזה של הסמינר לצורך השמעת המוזיקה, הם לדעתי נוהג פסול ולא חינוכי בעליל. מעבר לשמחה לאיד, שהיא אינה ראויה בתוך מוסד חינוכי, יש בעירוב של פוליטיקה בתוך מערכת החינוך בעיות רבות נוספות, בראשן הצביעות, שתגרום לאחר מכן לתלמידות לחוש תחושת מרמה.
אותן מורות שהשתתפו בריקודים ובשמחה, יצקצקו בלשונן לאחר מכן בשיעור, ידברו על גודל מעלת האחדות ויצהירו בפאתוס רב: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום".
מילא אם היה מדובר בנפילתו של המן הרשע, האיש שהכריז על השמדת כל היהודים, דבר שמצריך שמחת פורים לפחות. בסופו של דבר לא היה זה משנה מאומה עבור בנות הסמינר לו היה מנצח המועמד החילוני, שהיה נאלץ להמשיך ולתקצב את מוסדות החינוך החרדיים בשל גודלם וגודל הציבור החרדי בעיר.
החמור יותר, שהשמחה גילמה בתוכה גם את תחושת ההשפלה של אגודת ישראל בבחירות בירושלים, בהן דגל התורה הראתה את כוחה האמיתי לאחר שנים ארוכות בהן היא נחשבה לאחות הקטנה מבין שתי המפלגות. אין ספק שלפעילים הפוליטיים של המפלגה הליטאית יש על מה לשמוח, אך איך זה קשור לבנות הסמינר? לו היה ניתן, היה צריך גם להרחיק את בחורי הישיבות ככל שניתן מעיסוק בפוליטיקה, אך שם לפחות הריקודים אינם נעשים בהיכל הישיבה ומי שרוצה שלא לטבול ברפש הזה יכול בקלות להימנע מכך.
הנהלת הסמינר הייתה צריכה להודיע, כי על אף שהיא מבינה את רגשות השמחה, היא אינה מאפשרת הכנסת פוליטיקה אל תוך כותלי מוסד החינוך, ולעמוד על כך בכל תוקף. זה מה שאני מצפה ממוסד הלימודים של ילדיי, מבלי קשר לעמדות הפוליטיות של ראשי המוסד או התלמידים. כל החלטה אחרת, ביזתה את הסמינר ופגעה ישירות בחינוכן של הבנות.