שעות ספורות לפני ראש השנה, שחרר בית המשפט למעצר בית את שתי הנשים החברות ב"כת השאלים", כהגדרת המשטרה, החשודות בחטיפת ילדיהן ובהזנחתם.
עורכי הדין איתמר בן גביר ויפעת יפה שייצגו את שתי הנשים, הגישו לבית המשפט חומר סודי, ממנו עלה כי היו חילוקי דעות בין הנשים לבין בעליהן על אופן לבושן והנהגותיהן השונות, כשלדבריהם עסקנים שכנעו את הבעלים להתלונן נגד נשותיהן ולהעליל עליהן כביכול הן "חטפו ילדים".
כעת, בראיון ראשון מסוגו, מתייצבת ר.ש. אחת מ'נשות השאלים' היותר בכירות בקהילתה, מול עדשת מצלמתו של צלם "כיכר השבת" חיים גולדברג, כדי לפרוס בהרחבה את גרסת הקהילה לפרשה הכואבת שמככבת בכותרות כלי התקשורת.
לדבריה, "אי אפשר לדון את שתי הנשים האלו, כי הן פעלו מתוך רגשות של פחד. כולם שמים את הפוקוס על זה ש'חטפו, לא חטפו', ולא מבינים שהיתה בעיית 'שלום בית' במשפחות שלהן".
אך לפני שהיא מתייחסת ישירות לחשדות החמורים, מקדימה 'אשת השאלים' ואומרת: "אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב, שאין כמעט אישה אחת שמתלבשת כמונו שהיתה מסכימה להתראיין ולהסביר דברים ככה. זו לא השיטה שלנו. אנחנו כל אחת בחיים שלה, מנסות ללכת כמה שיותר לפי המסורת היהודית, שהיא כמובן לא בעד פרסום של נשים וכדומה. אבל עורך הדין בנושא הזה (איתמר בן גביר) עזר לי להבין, שלפעמים צריך לצאת מחוץ לקופסה שלנו, כי זה פדיון שבויים...".
יש רב כלשהו שעומד מאחורי הקהילה הזו?
"אין רב אחד. יש רבנים שתומכים בלבוש הזה, ואנחנו מתייעצים איתם".
אבל אין מישהו שתמך בפומבי בהתנהגות הקהילה, בלבוש שלה?
"זו לא בדיוק קהילה אחת, אבל היו רבנים למשל שכן דיברו בעד הלבוש, אבל הם גם דיברו בגנות נשים שלא מכבדות את הבעל או שלקחו את ההלכה בידיים שלהן. היו כמה מצבים בודדים כאלה שהם דיברו נגד, ואני אתן דוגמה: זה דווקא יותר רבנים ספרדים, שזה מוביל לאחת הבעיות שקרו פה, שלא היה לנשים האשכנזיות, שבאות מבית יידישאי, שהן הרגישו שאין להן למי ללכת, כי לא היה רב אשכנזי שבאמת תומך בלבוש הזה, שהבעל מסכים להקשיב לו".
יכול להיות שאין רבנים שיצאו בפומבי ותמכו בכן, גם בפרשה האחרונה, בגלל שהם חוששים ממשהו?
"קודם כל, הרבנים שיצאו בעד, לא הסתירו את זה בכלל. אפשר לראות את זה בהקלטות של הרב רצאבי, ונראה לי גם הרב לוגאסי. אלו רבנים שלא מסתירים שהם בעד הלבוש הזה".
כמה קהילת השאלים/הטאליבן מונה?
"אנחנו לא אוהבות את הכינוי טאליבאן, השאלים - כן... בכל אופן שאלה מצוינת: אני יודעת ששמעתי בעבר שרבנים שמתעסקים בנושא אמרו שיש משהו כמו 10,000 משפחות, אני לא יודעת איך אפשר להגיע למספרים, אין לי מושג, אני רק יודעת שבירושלים יש הכי הרבה, אבל יש גם בעוד מקומות".
מעניין לדעת: איך אתן מסתדרות עם ההתנגשות שמתרחשת כל פעם בהגעה למקום שנדרש בו בידוק ביטחוני?
"אני חושבת שזה תלוי בעיקר בתגובה של האישה. בדרך כלל, בגלל שאני יודעת שכשאכנס לתחנה מרכזית ישאלו אותי שאלות, מיד אני פותחת באיזה משפט בעברית והם יודעים לזהות אם מדובר בערביה או ביהודיה. לדוגמה, אני אומרת 'פה נכנסים?' או 'אתם רוצים לבדוק את התיק?', ואני מראה שאין לי בעיה, אני מוכנה ואני מבינה אותם. זה דבר חדש, שצריך להתרגל אליו. ברוך ה' כבר יותר ויותר מתרגלים".
"אנשים לא מקבלים מספיק מידע על הנושא הזה, ולא מספיק מבינים מה הענין שלנו. הפליא אותי שאפילו בקהילה החרדית יש כל מיני אנשים חשובים ורבנים שלא ידעו מה זה 'רדיד'. זה כאילו הפך להיות נושא מוסתר, למרות שבעצם לפני 100 שנה הלכו ככה אפילו בירושלים; יש תמונות של זה בכותל. יש פה הסתרה".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שאישה מחליטה בפתאום ביום בהיר ללבוש שאל. אפשר להבין גם את הבעל שלא יסכים לזה?
"כן, בהחלט. אחד מהדברים שאני תמיד חוזרת ואומרת, וגם הרבנים אומרים, אנחנו למשל בודקים עם הרב ראובן נקר, מו"צ ודיין בבית דין באלעד, שמצד אחד תומך בלבוש הזה - הוא יודע את המקורות לזה - ומצד שני הוא מאוד מתנגד לענין הזה שאישה תיקח את ההלכה בידיים שלה, ותעשה דברים בלי להתייעץ עם בעלה, עם הרב. כל דבר אנחנו מתייעצים. כשרצינו לקחת על עצמנו משהו, ולא היינו בטוחים באיזו שיטה או מנהג, בדקנו איתו קודם".
"אני ובעלי כן מתנגדים לענין הזה שיש נשים שעושות מה שעושות ללא רצון הבעל. מה שכן, אנחנו מבינים אותה - זה קשה לה: כשאישה מגיעה למצב שהיא רוצה פשוט להתכסות, שהיא לא רוצה שגברים יסתכלו עליה, בשבילה; כך היא מרגישה, זה כמו לצאת לרחוב בפריצות נוראית. וזו הרגשה נוראית. בסך הכל זו זכות. לא כל אחת זוכה להבין שאנחנו צריכות לכסות את עצמנו, ושהבגדים של היום ממש ממש לא מכסים".
"אז צריך להבין את שני הצדדים... את האישה והרצון שלה כמובן, אבל אז היא צריכה ללכת לאחד מהרבנים האלו שתומכים כדי שהם ידריכו אותה. בדרך כלל הם יגידו לה 'תתפללי יותר, שבעזרת ה' זה ייעשה מתוך הבנה ורצון הדדיים להגיע למצב הזה. ואם זה ממש קשה לה לצאת בלי רדיד, ובעלה מסרב בכל תוקף, אז לדעתי שפשוט לא תצא עד שהבעל יסכים. ויכול להיות שהיא צריכה להגיד לבעל 'אולי אתה לא מסכים לצורה הזאת, וכן תסכים לצורה אחרת'".
"יש למשל נשים שרצו להתחיל עם זה לאט לאט, כדי לא להלחיץ את הבעלים, אז הם בהתחלה שמו רק 'שכמייה', עם איזה צעיף קטן שעטפו מסביב, שזה נראה הרבה פחות מרדיד ארוך. כך שיש דרך לעשות את זה, בעזרת ה'. מאוד מאוד חשוב ה'שלום בית'".
את גם ביום-יום מכסה את הפנים?
"לא, ואחת הסיבות היא שתמיד היתה לי תקשורת עם נשים, ואהבתי לחייך אליהן ולדבר איתן, אז הרגשתי שזה לא בשבילי. באמת הרבה נשים ניגשות אלי בתחנת אוטובוס או בכל מיני מקומות, כי הן קולטות משהו על הפנים, והן אומרות לי 'וואי, תמיד רצינו להבין את הדבר הזה. תודה שנתת לנו את הדקה... ושאת מחייכת אלינו ומסבירה לנו את הכל בסבלנות'. ככה זה עוזר להן הרבה יותר להבין את זה".
"אבל יש נשים שזה בכלל לא האופי שלהן, לתקשר עם העולם, והן ממש הגיעו למצב של בושה מיוחדת, בושה יהודית. הלוואי שבעזרת ה' נזכה כולנו לבושה היהודית הזאת...".
מה יש לך לומר על הפרשה האחרונה, בה המשטרה חושדת שהיתה התעללות בילדים וחטיפה? מה את חושבת על זה? נשאלה כאמור ר.ש. - וענתה בהרחבה:
"יש כמה דברים שצריכים להבין. קודם כל, ידוע שיש רדיפה נגד הנשים שמתלבשות ככה, רדיפה מטעם החרדים שלא אוהבים את זה גם כי המשפחות מתביישות בקרובותיהן שככה נוהגות - במיוחד כאלו שבאות ממשפחות חשובות מאוד - וגם כמו שאמר פעם בראיון מישהו מ'העדה החרדית': 'הנשים האלו חושבות שהם יהיו יותר מאיתנו?', מה שמראה על סוג של קנאה כזאת, שהם עדיין לא הגיעו לזה".
"מעבר לזה, ידוע שבמשטרה מחפשים את התופעה הזו ורודפים אותה, וזה בא מתוך אי הבנות וכל מיני סיפורים. אמנם, לחלק מהסיפורים יש בסיס, כמו שאמרתי, וצריך לבדוק איך הנשים האלו הגיעו למה שהגיעו... ולדעת מה שקורה שם בפנים".
"בסיפור של שתי המשפחות האלו ספציפית, זו היתה התערבות לא נכונה של עסקנים ושל המשטרה. שמעתי שהנשים האלו אפילו לא היו בדיו בו החליטו לקחת מהן את הילדים. אני לא יודעת לעומק, רק שנכנסו פה האנשים הלא-נכונים. צריך להכניס רבנים שכן תומכים בלבוש הזה, ומצד שני גם מבינים את הבעל. צריך להבין את שני הצדדים".
"הכי חשוב - להביא 'שלום בית'. פה הסיפורים היו בחיק המשפחה, לא כמו אצל האישה ההיא מבית שמש. במשפחה אחת היו עניינים של שלום בית, ובמשפחה אחת זה היה פשוט משהו מבחוץ, מסביב, שסכסכו בין הבעל לאישה, והיו מעורבים שם רגשות של פחד... אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי, להכשיל מישהו או להגיע ללשון הרע".
"שתי הנשים האלו הגיעו לממש רגשות של פחד, בגלל איומים ועוד דברים שאני לא יכולה כרגע להגיד, אז אי אפשר לדון אותן. זה לא סיפור פשוט. אני ממש מתפללת שהן כן יביאו את הרבנים שאני המלצתי להן, ושיגיעו למישור האמצעי, להשכין את השלום בחזרה".
"פה כולם שמים את הפוקוס על זה ש'חטפו, לא חטפו', ולא מבינים שהיתה בעיית 'שלום בית' במשפחות האלה. לא מדובר בנשים מרושעות שרצו לחטוף את הילדים מהבעל, וגם הבעל לא התכוין לכזה סכסוך ולהפיל אותן לכלא. הכל השפעות של עסקנים שמשפיעים ומלחיצים עד כדי מצב שפשוט הרסו להן את הבית. אנשים שוכחים שאצל הקב"ה, שלום זה מעל הכל", מסיימת 'אשת השאלים' את דבריה, בראיון הנדיר שהיא מעניקה ל"כיכר השבת".
סייע בהכנת הידיעה: חיים גולדברג.