אמש (שני), בעת ההצבעות על חוק הגיוס המוטל במחלוקת, הגיעו ליציע המליאה בחורי ישיבה ככל הנראה מתוך סקרנות של צעירים. התמונות של הבחורים החרדים ביציע הכנסת עוררו תגובות נסערות ברשת כאשר רבים צקצקו בלשונם בטענה כי מדובר ב"חילול השם נוראי" אחרים אף קראו לגייס אותם באופן מיידי לצבא.
אפתח בכך שאני מסכים כי לא מדובר בהתנהגות הכי חכמה בעולם, בלשון המעטה. בזמן בו דנים בכנסת על גיוסם של בני הישיבות ובחוק סביב זה אין שום סיבה להעניק לשונאי החרדים פרס - תמונות של חרדים בכנסת כדי להתגולל עליהם.
אבל, וזה חשוב, זה שתמונות אלו גורמות להסתה צבועה כנגד בחורי הישיבות, לא אומר שהטענות נגדם אכן מוצדקות.
על פי אותו היגיון עקום של הזועמים על הבחורים, אין לבחורי הישיבה זכות להיות בשום מקום שרחוק ד' אמות מהסטנדר והגמרא. וכי מה יאמרו אותם קטגורים על בחורי ישיבה שמשחקים כדורגל בגן סאקר הסמוך, האם גם אותם צריך לגייס מיד? האם גם בחורים שצולחים את מסלול היהודייה בריצה צריכים להתגייס בסיום המסלול? אולי בכלל נוותר על בין הזמנים? איפה זה יעצור?
בעולם החילוני וגם חרדים רבים טוענים שהחרדים מנותקים, לא חיים את מדינת ישראל ולא מבינים דמוקרטיה מהי. אלו אמורים לשמוח שהבחורים החרדים מגיעים למשכן הכנסת כדי לצפות בדמוקרטיה ב"מיטבה". לכולם ברור שאותם בחורים אינם מאנשי נטורי קרתא והם חשים חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל גם אם יש להם עליה הגהות והערות. גירושם של הבחורים מהמשכן והאמירה שאין להם זכות לבקר בו הם התנהגות בעייתית בכל קנה מידה.
לבחורים החרדים ישנה זכות להגיע למשכן הכנסת כמו כל אזרח אחר, במיוחד אם מדובר בבחורים שלומדים בישיבה באופן סדיר ומקפידים על שעות הלימוד להן הם מחויבים במסגרת החוק. תורתו אומנותו - תורתו היא רוב עיסוקו, בשאר הזמן הוא רשאי לעשות כל דבר במסגרת החוק וההלכה.
כאשר יש דיון בכנסת על עובדי הנמלים, הם מגיעים למקום ואף מפגינים, אף אחד לא טוען שאם הם יכולים להגיע לכנסת הם אינם עובדי נמלים יותר ואינם ראויים לתפקידם. אף אחד לא יטען שאין להם זכות להגיע לכנסת ושעליהם לאבד את עבודתם בשביל זה. אבל דיון על בחורי הישיבות אחרי שעות הסדרים, זה כמובן אסור לבחורי הישיבה לצפות...
הטהרנות הצדקנית של אותם שתקפו את הבחורים, צפה פעמים רבות בביקורת עצמית מוגזמת כלפי החרדים ובחורי הישיבה. החובה עלינו לזכור שגם אם הח"כים החילונים עושים בזה שימוש נגדנו, זה לא אומר שהם צודקים ושאנו צריכים ליישר עם זה קו ולהתקפל בבושה.
במקום ללכת ולגרש את הבחורים מהמליאה, היה על חברי הכנסת החרדים, כן אלו שאינם אברכים ועובדים לפרנסתם בכנסת, להישיר מבט אל חברי הכנסת החילונים ולומר בפה מלא - זכותם של בחורי הישיבה להגיע בזמנם החופשי לכנסת. אין בכך כל פסול.
כשאנו מפגינים בלבול ובושה זה מופנה כלפינו והופך לנשק כלפינו. אמירה ברורה של חבר כנסת חרדי אמיץ הייתה יכולה להשתיק את הפסטיבל המיותר הזה.
את הביקורת העצמית מומלץ שנשמור למקרים קצת יותר משמעותיים, כמו בעיות במערכת החינוך החרדית, הגנה על פושעים ובעיות אחרות משמעותיות פי כמה מכמה בחורים סקרנים שלא עשו רע לאיש.