מאות ליוו הצהריים (שני) למנוחות את האברך החשוב הרב ברוך אריה לייב רוטמן זצ"ל (31) שנפטר לאחר מחלה קשה שקיננה בראשו.
במסע הלוויה שיצאה מישיבת מיר בשכונת בית ישראל שבירושלים, שם שקד על תלמודו כמה שנים מחייו, ספדו ראשי ורבני הישיבה ובני משפחתו. רגעי כאב ושבר נרשמו בעת ההספדים המרגשים שנישאו ברחבת הישיבה.
המנוח ז"ל, "לייבל" בפי מכריו הרבים, שנמנה על קהילת 'פרושים' בבית שמש, חלה לפני מספר שנים בעקבות גידול ממאיר שהתגלה בראשו. לפני מספר חודשים מצבו החמיר, ובחודשים האחרונים נדד מבית החולים לביתו ובחזרה, בעקבות הטיפולים הקשים, עד ללילה האחרון שהשיב את נשמתו לבוראה לאחר ייסורים קשים אותם ספג באהבה.
כאמור, מאות נטלו חלק בהלוויתו בסמוך לבית המדרש המרכזי של ישיבת מיר, שם ספדו לו בין היתר ראש הישיבה הגאון רבי יצחק אזרחי, המשגיח הרב בנימין פינקל, אביו הרב שלמה זלמן רוטמן וחמיו.
הספד מרגש נישא על ידי ידידו הרב ישראל מאיר הומינר: "צר לי עליך אחי נעמת לי מאוד". פתח את הספדו. "כמה נעים היית, כמה נעים היית בבית המדרש, כמה נעים היית מחוץ לבית המדרש. נעמת לי מאוד. כמה נעים היית כשהיית בריא, כמה נעים היית כשהיית חולה. באיזה נעימות פשטת צווארך לשחיטה, באיזה רוגע מסרת את ראשך להקרנות. באיזו שלווה קיבלת את הייסורים".
"כל פעם שביקרנו אותך יצאנו משתוממים. לפני כמה חודשים באנו כמה חברים לשמח אותך בבית. לראש שלך היו מהודקות סיכות ברזל, כאלו שמהדקים איתם קרשי סוכה. אחד החברים אמר לך: 'לייבל, תכסה את זה קצת', וענית ''למה שאני אכסה? לי זה לא מפריע, זה הכתר שלי'. איזה כתר של ייסורים ענד את ראשך! אשרך שהתגדלת והתעלית. עליך אמר הפסוק 'יונתי תמתי'. קיבלת את הייסורים וכיבדת את כולנו", סיים בבכי.