חילוקי הדעות הנמשכים בין היועץ המשפטי של הרבנות הראשית עו"ד הראל גולדברג לבין הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הגאון רבי דוד לאו, מובילים את האחרון להחלטה לבטל את כל ישיבות מועצת הרה"ר.
וכך כותב הרה"ר, במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המתפרסם כאן במלואו בפרסום ראשון:
"הנדון: ביטול ישיבות מועצת הרבנות הראשית. בחוק הרבנות הראשית לישראל נקבעו תפקידי המועצה והוגדרו סמכויותיה. למעלה מארבע שנים שאני מכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית ומכנס את חברי המועצה לישיבות. סדר היום מועבר לחברי המועצה שבוע ימים טרם הישיבה ואליו נספחים חומרים נלווים".
"במועצת הרבנות הראשית לישראל מכהנים גדולי ישראל חלקם רבני הערים הגדולות בישראל, וחלקם נבחרו מתוך אסיפה בוחרת הכוללת 150 חברים שמייצגים כמעט את כל המגזרים בישראל".
"בישיבות המועצה משתתפים בנוסף לחברי מועצת הרבנות הראשית גם גורמים מקצועיים וביניהם מנכ"ל הרה"ר, ראש אגף הכשרות והיועץ המשפטי".
"בראשית דברי, אדגיש את מדיניותך כפי שהובאה במספר מקומות, כי 'שלטון החוק, אין משמעו שלטונו של היועץ המשפטי'. נימקת דבריך בכך שהדרג המדיני הוא הדרג הנבחר, הוא בעל הסמכות לקביעת מדיניות הממשלה והוא גם נושא באחריות להחלטותיו'".
וכאן מגיע הגר"ד לאו לקושי שניצב בפניו לאחרונה: "לצערי, המציאות ברבנות הראשית לישראל רחוקה מלעמוד בכלל זה. כל בר דעת מבין שתפקידו של היועץ משפטי של הרה"ר אינו לשמש 'מפקח על' של מועצת הרבנות הראשית. תפקידו הוא רק לפקח אם בהחלטות המועצה יש משום עבירה על החוק או שהיא סותרת איזו תקנה, ולייעץ כיצד ניתן לממש את המדיניות של חברי המועצה בהתאם לחוק. אולם, לצערי היועה"מ, מתיר לעצמו לפעול כסמכות על של מועצת הרבנות הראשית, ולצערי לייתר אותה ואת החלטותיה".
"הוא אינו מנמק את הסתייגותיו מהחלטות המועצה, בשום סיבה משפטית אלא בכל פעם הוא מוצא אלו שהם עניינים פרוצדרליים שאינם עולים בקנה אחד עם השקפתו".
הגר"ד לאו מזכיר דוגמה בולטת, הממחישה את טענתו: "לפני כשנה מועצת הרבנות הראשית הקימה וועדה המורכבת מבחירי דייני בית הדין הגדול וחברי מועצת הרבנות הראשית וכן גורמים נוספים ממנהל הגיור ומהנהלת בתי הדין שיגבשו תבחינים ברורים לגבי הכרה בבתי דין בחו"ל. הנושא נדרש במסגרת מאמצי לקבוע תבחינים בכל נושאי הרבנות, תבחינים ישרים, שקופים והגונים על פי ההלכה. ההחלטה שהם גיבשו הגיעה לשולחן מועצת הרבנות הראשית, החומר הכתוב נשלח לחברי המועצה שבוע מראש לעיונם. ולאחר מספר דיונים פנימיים ועל שולחן הדיונים אישרה המועצה את התבחינים".
"אזכיר, מדובר ברבנים שרובם שימשו כרשמי נישואין, מכירים את הסוגיא, שחלקם יושבים בבתי דין".
"טרם נכתב הפרוטוקול וטרם קיבל את אישור חברי המועצה, במחי יד, ללא כל נימוק משפטי, היועה"מ החליט לבטל את החלטת המועצה. הוא משתמש בסמכות שהוא קיבל כיועץ משפטי לצורך דמפקח עלד. אגב, כשמזכיר המועצה הרב רפאל פראנק העיר על כך למנכ"ל הרבנות הראשית, הוא לא התכחש להתנהלותו אלא שביסס את דבריו על דברי השופט (בדימוס) מי שכיהן כיועה"מ לממשלה מר יצחק זמיר. אולם משום מה שכח שדברי מר יצחק זמיר נאמרו בחדא מחתא גם על מה הוא מפקח, 'האם ההחלטה עומדת במבחן החוק'. כמו כן, 'לייעץ לרשות כיצד ניתן וראוי לבצע את מדיניותה במסגרת החוק'".
"לצערי, כללי המנהל התקין עליו הצביע יצחק זמיר, לא קיימים בתפקוד היועה"מ של הרבנות הראשית. במקום להצביע מה לא חוקי בהחלטות המועצה ו/או כיצד ניתן לבצע אותה במסגרת החוק, הוא בוחר באופן מתלהם לבטל את ההחלטות. זו רק דוגמא אחת מאחרות שישנן באמתחתי".
דוגמה נוספת: "אני מכין סדר יום למועצה שבוע מראש, ואילו הוא כ'מפקח על' מבחינתו, מחליט על מה המועצה תדון ועל מה לא. אם היתה טענה לחוקיות ההחלטה לא הייתי מגיב כלל, אולם ההסתייגות שלו היא מעצם הדיון וכל פעם מסיבה אחרת. בכך הוא מפקיע את שיקול הדעת של חברי המועצה ויוצר מצב שמייתר את מועצת הרבנות הראשית".
"תקצר היריעה מלהרחיב בנושא זה, אולם לאור זאת אני מודיע לכבודו כי איני מוצא לנכון לכנס את חברי מועצת הרבנות הראשית לישיבות ולדון בשום נושא, אם בין כה וכה להחלטתם אין משמעות והם אינם סוברנים כלל להחליט. מדובר ברבנים חשובים שאין הצדקה לבזבז את זמנם על החלטות שמבוטלות ללא הצדקה".
"הדבר מצריך תיקון וטיפול מהותי ואני פונה אליך להעמידו על תפקידו ועל מה שמתבקש ממנו".
ומסיים הגר"ד לאו: "נקעה נפשי מלנהל מידי יום מאבקים שמתישים אותי, ולא מאפשרים לי לבצע את המדיניות שקבעתי לעצמי. אני מודיע שכל עוד הלשכה המשפטית של הרבנות הראשית לא תשנה דרכיה ותכיר את מקומה וסמכויותיה, לא יתקיימו ישיבות מועצת הרבנות הראשית לישראל. ולצערי, לא ינתן מענה ראוי לנושאים רבים וחשובים שנמצאים על שולחנה".