בעוד חודשיים, השמש העזה בחרמון תעלם וקרה תשתלט על המרחבים. הגשמים שיירדו ייהפכו לפתיתים לבנים והגולן הגבוה ילבש חג. עם ישראל הצמא לשלג יכבוש את הגולן שוב, הפעם עם מגלשיים. זה יתאפשר להם בזכות הנוכחות הצבאית הגבוהה באזור, שמפקחת כל העת שהקרבות בצד השני של ההר לא ייגלשו לתוך ישראל.
אנחנו עושים את הדרך את הגבול על הרנגלר הצבאי, שמטפס יותר מ-1,500 מטרים על האספלט התלול. בכל עיקול אנחנו פוגשים חיילים במאג טעון, שמראים נוכחות ומזכירים לנו שרכבל התיירים כבר מזמן מאחורינו.
"יש פה לחימה עזה מהצד השני של הגדר, אנחנו רואים השתנות משמעותית" אומר סגן אלוף גלעד אברלנג'י שנמצא בגזרה קצת יותר משנה וחודשיים וצפה בכמה סבבי לחימה מעבר לגבול. "הלחימה בין הכוחות של המשטר לכוחות של המורדים פה במרחב התחדשה, אנחנו מוודאים שהדבר הזה לא יזלוג אלינו".
"העיניים של המדינה" קוראים להם. מגובה של 2,300 מטרים ניתן לראות את אזורי הקרבות בסוריה, וכמה הם קרובים אלינו. "אם אנחנו מסתכלים רגע מרחוק לקרוב" אומר סגן אלוף אברלנג'י, "אפשר לראות את שיא הגובה של רכס החרמון הסורי, את מוצב האו"ם, את המשך הרכס שיורד לכיוון דמשק". הוא מצביע על אחד האזורים מולו וממחיש את הקרבה בין המורדים למשטר: "זה אזור שנשלט על ידי המורדים, וזה אזור שנשלט על ידי משטר אסד" הוא מצביע על אזור סמוך.
לאזרח ישראלי מן השורה, קשה להסביר עד כמה הכל קרוב אלינו. "בסופו של דבר, יכולת כלשהי שנמצאת באזור חאדר או על הרכס, יכולה להיות מופעלת בשינוי זווית ולהיות מכוונת אלינו. אז זה מטריד אותנו". בצה"ל מוטרדים מהתבססות איראנית באזור: "האיראנים זה קו אדום. זה לא משהו שאנחנו ניתן לו להתבסס פה במרחב. לא איראן ולא חיזבאללה. אנחנו מאוד עירניים להתרחשויות האלה".
ואם כבר עסקי שכנים, הפצועים הסורים ממשיכים לפקוד את הגבול הרגיש: "צה"ל מקיים מאמץ הומניטרי, בסוף התושב הסורי שנפגע בלחימה והוא לא מזוהה, מישהו צריך לתת לו יד" אומר סגן אלוף אברלנג'י.