הדיבוק. זה הסיפור שמסעיר את הקהילה היהודית בברזיל, הגרח"ק זעק זהו דיבוק, הגר"ד בצרי ניסה להוציא אותו דרת ה'סקיפ', ועכשיו הוא בדרך לארץ. פרסום ראשון.
הצרחות פילחו לפתע את חלל ביהכנ"ס הברזילאי, "אני מריח עבירות נוראות'". ו"תיזהרו הסוף מגיע". הקול היה זר, שונה, מעוות ולא מוכר.
בני הקהילה שהיו שקועים בתפילה הסתובבו בבהלה לכיוון מקור הקול המוזר, אולם לא ראו איש. כאשר שוב נשמעה הזעקה, הפעם באידיש 'גאיי ארויס חויטא', זוהה כבר מקור הקול.
אחד מהאברכים החשובים בקהילה עמד על מקומו ללא תזוזה, הקול בקע מבטנו אולם שפתיו לא נעו, האברך אשר מעולם לא ידע שום שפה מלבד שפת המקום .החל להשמיע קולות שונים בשלל שפות שמימיו לא ידע.
הגבאי שניסה ללא הצלחה להרגיעו, זכה אף הוא לפתע לשאגות בעברית צחה, "אוי אחי הינך כועס, אתה יודע שזה נראה שהינך עובד עבודה זרה, אני ממש שמח לראותך כך".
האברך המשיל לעמוד, רק בטנו נעה ושפתיו לא זעו, ומעזרת הנשים נמלטו כולם בפחד החוצה. האברך נלקח בכח אל ביתו, כאשר כל הקהילה סוערת ורוגשת. הנושא הפך לשיחת היום.
לאחר שעה קלה של שינה התעורר האברך. לשאלות הסובבים מה קרה לו ומה נשמע איתו, מסתבר כי הלה לא זוכר כלום, כביכול לא אירע דבר מעולם.
אלא שאשתו, אשר כבר נרגעה לרגע, נתעוררה לפתע באישון ליל לקול זעקות איומות בגרמנית צחה. מה צעק – היא לא ידעה, אולם הבינה ששוב מצבו הורע ומשהו עלום השתלט עליו. השאלה הקשה שנשאלה הייתה: גם אם השתגע, מנין לו לפתע ידע של שפות שונות.
"הרי זהו דיבוק אמיתי"
ימים חלפו והסאגה נמשכת במלא עוזה, הנ"ל נראה כאחד האדם עד לאותו רגע ארור, בו מתפרץ אותו כח עלום. בכל פעם זה בשפה אחרת, והו אז הוא מוכיח את בני הקהילה, או זועק שיצילוהו, כאשר רגעים לאחר מכן, איננו זוכר כלום.
אשתו המפוחדת דרשה גט מידית אולם לא ניתן היה לדעת אם כשיר הוא לנתינת גט,שמא גם בזמן שנראה נורמאלי, הוא איננו כזה.
הסיפור הגיע לטיפולו של רב הקהילה, אשר ידיו רב לו בבתי גדולי ישראל בארץ הקודש. הוא מיהר לשלוח שליח למרן הגר"ח קניבסקי, אשר הוא מנחה באורח קבע את הקהילה בכל שאלותיהם. לאחר שפרשו לפניו את כל הסיפור, חקר הגר"ח שעה ארוכה פרטים לפרטים שונים, פתח מספר ספרים, ואז זעק "הרי זהו דיבוק אמיתי".
מרן חזר על כל הפרטים והראיות להכרעתו המרתקת, ולאחר מכן הוסיף שהחפץ חיים והחזו"א ידעו להוציא דיבוק אולם בדורנו, אינו יודע על אדם שיכול או יודע להוציא דיבוק. ושלחם להגראי"ל שטינמן, "תאמרו לו שלפי כל הסימנים הרי זהו דיבוק, אולי הוא יודע מה לעשות".
הגראי"ל שמע את הדברים שאמר הגר"ח והתעניין אף הוא שעה ארוכה בפרטים שהביאו להכרעה המפתיעה של הגר"ח, ולאחר מכן אמר "יש בירושלים יהודי בשם הרב בצרי שאומר שיודע להוציא דיבוק, לכו אליו אולי יעזור לכם".
הרב בצרי אשר ניסיון רב לו בכגון דא, שאל אם אפשר להביאו הנה, לאחר שנודע שזה קשה במיוחד, הציע אחד מבני הקהילה שם, אולי יוציא הרב את הדיבוק דרך המחשב בעזרת תוכנת הסקיפ אשר דרכה יראו הרב והדיבוק אחד את השני.
הרב בצרי באורח פלא נענה לבקשה, ואכן עמדו להם עטופי טליתות ותוקעים בשופרות הרב בצרי ועוזריו, אל מול עין מצלמת המחשב (ומצלמות התקשורת), אלא שלמרות כל המאמצים, הדיבוק נותר בגוף האברך.
עוזריו של הרב בצרי הסבירו שהרב ראה שזהו כבר סכנה לאברך הנ"ל וע"כ מיהר להפסיק. אך לבני הקהילה שהמשיכו לסבול בפחד מהדיבוק ולא ידעו את נפשם לא הועילו ההסברים.
ושוב חזר השליח אצל המשלח ונקבצו ובאו אל הגר"ח קנייבסקי לשאול בעצתו, שמא יהין הרב אולי לבצע פה תיקון כלשהו, מרן סירב ואמר שזה תחום שאינו בקיא, "אני רק יכול לברכו ברפו"ש", סיים.
בני משפחה שבאו ארצה נתעקשו שוב ושוב ושאלו את הגר"ח, אולי אם יביאו את החולה אצלו יוכל לעשות משהו שכרגע אין ביכולתו, מרן הגר"ח הגיב בפליאה וכי עד כה לא היה בארץ אז איך בכלל ניסו להוציא את הדיבוק.
משך שעה ארוכה עמלו בני המשפחה להסביר למרן השקוע בתורה את פלאי הטכנולוגיה אולם ללא הועיל, מרן סירב לעכל את הדברים ואמר, צריך שיעמדו מולו אין שום דרך אחרת אולם ממילא אינני יודע מי יוכל לבצע זאת.
ולגבי אני עצמי, אני יכול לברכו גם ממקומי כאן בארץ ואותו תועלת של ברכתי תהיה הן אם הוא פה והן אם הוא שם.
כטובע הנאחז בקש עושים כרגע המשפחה את כל ההכנות הדרושות להביאו ארצה, שהרי הגר"ח אמר שאולי מול פני החולה יועיל התיקון יותר.
וכך, יעמוד בקרוב ה'דיבוק' כאן בארץ אל מול פני המקובלים, בניסיון להוציאו מגופו של האברך המסכן.