מלך זילברשלג, כוכב הרשת החרדי ואחת הדמויות הבולטות במערך הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי "כאן", פרסם היום (ראשון) פוסט מיוחד בעמוד הפייסבוק שלו, בו ביקש מקהל עוקביו להפנים כי לא מדובר ב"עניין של הברנז'ה", אלא בנושא שנוגע לכל אזרחי ישראל.
תוכן דבריו של זילברשלג:
"אני מלך זילברשלג, רווק חרדי ירושלמי בן 20 שמתגורר עם ההורים בחיפה.
ביולי 2016 (אב תשע"ו, לאחיי מהשטיבל) נשאלתי מתאגיד השידור הישראלי אם ברצוני לבוא לפגישה. אני מדבר כמובן על ה"גוף הזה", כפי שנאמר לי אז - "שעתיד להחליף את רשות השידור".
יום קודם לכן שמעתי לראשונה על התאגיד (שאינו תאגיד המים) וההבנה שלי בו או בחוק שהביא לפתיחתו הייתה כמעט אפסית.
אבל- באתי, דיברנו, מפה לשם בבוקר אוגוסטי סגרירי מצאתי את עצמי על רכבת ב--7 בבוקר מחיפה לעבודה בתל אביב.
חתמתי בתאגיד ביום בו החלו הדיבורים על דחייה בעלייה לאוויר. צחקו על העיתוי הגרוע שלי, אבל וואלה, שרדתי את הציניות.
זילברשלג ב'כאן' (צילום: 'כאן')
שאלתי בעבודה מה נשתנה מפגישתנו, בה סופר לי כי אוטוטו עולים אנו לאוויר, ונעניתי שראש הממשלה שלי, בנימין נתניהו, אינו חפץ בנו - הגוף שהוא אבא שלו. הסיבה אז הייתה טענה לשמאלנות.
סך הכל משעשע בשביל צעיר כמוני שהצביע לברוך מרזל בבחירות.
אבל מאז כבר הייתי צפונבון, לבן, פריווילג ועוד הגדרות רבות שבניגוד לאומריהן איני מוצא בהן עלבון ולעזאזל, מי סופר אותן.
נשאלתי לא פעם אם השיח המסדרוני אצלנו הוא שמאלני, ימני, אנטי ביבי, אנטי טיבי. התשובה שלי היא אחת - השיח במסדרונות אצלנו הוא מקצועי.
יש שילעגו להדגשה החוזרת ונשנית לגיוון ב'כאן' (או לחילופין, יכנו את רובנו "עלי תאנה" שנועדו להחביא מאחוריהם את גרעין הברנז'ה התל-אביבית).
עם יד על הלב, אני אומר לכם שכשאני מוצא את עצמי בהפסקות יושב עם קיווע, רונה, אחמד ומתן אני יודע שיש ייצוג אמיתי לכל פלח בחברה הישראלית.
כולנו מיעוטים. ולכולנו יש במה בתאגיד השידור הציבורי.
לכן, האמת היא שהדיון הוא לא בשאלה אם צריך שידור ציבורי, כי דיון כזה יתמצה מהר מדי: בכל דמוקרטיה יש שידור ציבורי וחשוב שיהיה כזה.
חשוב שהוא יהיה איכותי, נקי מאינטרסים ובעיקר יעיל.
כזה הוא תאגיד השידור: גוף שמייצג באמת את כל שכבות האוכלוסייה על שונותן, שמרכז את מיטב המקצוענים מכל התחומים, וכן- גם את היעילים והחרוצים מרשות השידור הישנה.
רוב העוקבים אחרי הפעילות שלנו ברשתות החברתיות, הבמה היחידה שלנו כרגע שקשה להתנכל לה, יכול להזדהות לפחות עם חלק מהתכנים. לימדו אותי כאן שכך צריך שידור ציבורי להיראות - לא צריך ולא כדאי שכולם יסכימו עם כל התכנים, אבל צריך שיהיה לכל אחד ייצוג בזירת הדעות הזו.
אין אף סיבה בעולם לסגור, לעקר ולשבש את הגוף הזה, שעוד לא שידר דקה אחת.
ומה אני רוצה מכם בפוסט הזה? כלום, פרט להבנה. זה לא "עניין של הברנז'ה", זה עניין של כולנו".